כה נעימה היא התחושה כשאתה פותר עצמך מלהתמודד ומניח בידי אחרים את השליטה על חייך, אתה רק
מסתפק בלהיות הנחמד האולטימטיבי, השם את רצונותיו בתחתית סדר העדיפויות, ואץ רץ לדאוג לכולם,
רק שלא יכעסו, רק שלא יזעיפו פנים, רק שלא ינטשו אותך.
והפחד הקדמוני הזה מכעס, מכתיב כמעט את כל מהלך חייך, פחד איום ונורא מכעס או מנטישה, בעצם,
נטישה של מי שהיה חייב לקחת אחריות אז ולא לקח.
ואיזה כיף להיות במשך כל חייך רק במקום שהוא מאד בטוח, נטול כל סיכון, ואינך מבין שזו בעצם
בריחה וכניעה וויתור על אושר.
ואיזה כיף להיות יס-מן נצחי וקבוע בעבור אחרים,
ולמה לך להתנגד ולומר ההיפך ממה שכולם חושבים, תהיה בחור טוב וחביב, וכולם תמיד יאהבו אותך.
אז מה אם לפעמים אתה רוצה לצעוק ולעשות את מה שלך נעים באותו רגע, או באותו מהלך חיים, ולא
רק להתחשב באחרים ולהיכנע לרצונותיהם?
אל לך לבקש בעבור עצמך, מכתיב לך אינסטינקט ההישרדות, תהיה יס- מן והכל יהיה בסדר
ומתי תהיה יס-מן בעבור עצמך?
הדרך לחיים יותר מלאים עוברת שם בצומת הזו ולא בדרכים העוקפות,
עליך לחצות אותה באור יום ולומר לעולם, ובייחוד לעצמך :
זה אני כאן, יוסי, הילד ההוא שהתחבא כל השנים מאחורי התחושה שכאילו הכל בסדר, ילד שהפך לאיש
בגיל עשר והביא ילדים לעולם מבלי שהספיק לדעת בדיוק מהי ילדות.
ואולי הייתי צריך לאסור על עצמי להביא ילדים לעולם ואני רק ילד?
אבא צריך להיות אבא של ילדיו, וילדותי שלי נשארה שם בידיו של האיש הזה, שרצה את גופי היפה
והטהור, ובכך הנציח את ילדותי המתמשכת שאינה מעבירה אותי כיאות מתחנת חיים אחת אל השניה.
וגם סיפרתי את הסיפור לאוהבים אותי, למשפחתי הקרובה, לילדי ולכמה חברים שאני יכול לבטוח
באהבתם, ואיש לא זרק אותי ואיני מבין.
מה, אין הם בטוחים באשמתי, מה הולך פה? לא, אין אני מבין כלל!
יכול להיות שאיני אשם?
והעובדה שלא זורקים אותי מבלבלת, אך גם מטילה עלי אחריות, מה, יכולה להיות לי חירות לקבוע
בעצמי את גורלי?
המחשבה מענה אותי, לא אעמוד בכך, לא יודע איך עושים זאת!
זהו יוסי, אין לך יותר היכן להתחבא, לא מעצמך ולא מן העולם, אולי עוד מעט יהיה עליך ליטול את
הגה חייך בידיך שלך
ואיני רגיל, אני כל כך רגיל להתחבא מפני הצורך לשלוט בחיי בעצמי,
ואין לי מושג איך ממשיכים מכאן, וזה כל כך מפחיד.
אני רוצה כבר להיכנע ולהרים ידים ולזעוק:
די! תעזבו אותי, איני רוצה להמשיך ולהתמודד עוד! לא יכול עוד לסבול את הכאב שהולך ומציף, לא
יכול להתמודד עם הפחד,
לא יכול לסבול את המחשבה על ההחמצה של האושר שיכול היה להיות, ולא היה כי לא התמודדתי.
אך ההגיון הטוב מבהיר ואומר שרק אם תקלף שכבה ועוד שכבה מן הפצע, ותלחץ עליו כך שיצא ממנו
עוד זיהום, תיגע שוב ושוב בפצע ותגיר ממנו עוד כמות של רעל שהצטברה בו, רק אז תוכל להתחיל
לשקם את ההריסות שיצר האיש הזה.
רק אם תקלף שכבת כאב אחת ועוד אחת תוכל אולי לגעת בשכבת עור חדשה ובריאה שמתחת, מבלי שיכאב
כל כך, ותוכל לנסות לבנות לעצמך מהלך חיים מעט יותר מלא.
סליחה!
סליחה שאני גונב את אהבתכם!
מה, אתם מקבלים אותי כך, עם גוש הלכלוך הזה שדבוק עמוק כל כך, שם בתוכי?
מקבלים אותי כמו שאני?
מה, כבר מותר לי להרגיש? ואולי להיות יוסי, סוף סוף!
ואיני צריך כל הזמן רק להתנצל ולבקש סליחה?
תם?
התחיל?
(Itaka)
קונסטנדינוס קאוואפיס
תרגום:יורם ברונובסקי
כי תצא בדרך אל איטקה,
שאל ,כי תארך דרכך מאד,
מלאה בהרפתקאות,
מלאה בדעת.
אל תירא את הלסטריגונים,
ואת הקיקלופים,
אל תירא את פוסידון המשתולל.
לעולם לא תמצאם על דרכך,
כל עוד מחשבותיך נישאות,
ורגש מעולה מפעים את נפשך,
ואת גופך מנהיג.
לא תיתקל בלסטריגונים ובקיקלופים,
ולא בפוסידון הזועם,
אלא אם כן תעמידם לפניך נפשך.
שאל כי תארך דרכך מאד,
כי בבקרים רבים של קיץ,
תכנס בחדווה, בפליאה רבה כל כך,
אל נמלים שלא ראית מעולם.
בתחנות מסחר פניקיות תעגון,
תקנה סחורות משובחות לרוב,
פנינים ואלמוגים, ענבר והובנה,
ומינים שונים של בשמים טובים,
ככל שרק תמצא בשמים טובים.
עליך לבקר בהרבה ערי מצרים,
ללמוד, ללמוד מאלה היודעים,
וכל הזמן חשוב על איטקה,
כי ייעודך הוא להגיע שמה.
אך אל לך להחיש את מסעך,
מוטב שימשך שנים רבות,
שתגיע אל האי שלך זקן,
עשיר בכל מה שרכשת בדרך.
אל תצפה שאיטקה תעניק לך אושר,
איטקה העניקה לך מסע יפה.
אלמלא היא, לא היית כלל יוצא לדרך.
יותר מזה היא לא תוכל לתת.
והיה כי תמצאנה ענייה,
לא רימתה אותך איטקה.
וכאשר תשוב ואתה חכם רב נסיון,
תוכל אז להבין מהן איטקות אלה.
אני כל כך פוחד!
אני פוחד מן הלסטריגונים
ואני פוחד מן הקיקלופים
ואני פוחד מפוסידון האכזר והרשע, והזועם והמשתולל,
אני הוא פוסידון זה, ששונא ומאשים את הילד הזך והטהור הזה שהייתי פעם.
אבל דווקא ברגעים קשים מאד של נפילות ומשבר, "איטקה" נותנת לי כוח.
ואני מחייך ובוכה ומחייך ובוכה ומחייך ובוכה ומחייך ובוכה,
ופעם אולי אפילו גם אצחק ואהיה מאושר.
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com
~ חזרה לעמוד החדרים ~
דף הבית
אתר מקום פעיל משנת 1999 ומתעדכן באופן שוטף מאז.
ליצירת קשר - atar.macom@gmail.com