Oops I did it again...

קיים בי פחד תמידי שאני אפגע שוב שמישהו יבוא לגעת בי ואני אקפא והוא
ימשיך.כן זה קרה כמה פעמים אבל יותר כמו הטרדה שבנס הצלחתי להינצל
ממנה..או שלא..

אבל פעם אחת קרה קצת יותר ואני אפילו לא יודעת איך לקרוא לזה...אנשים
שסביבי ידעו שקרה משהו כי ניסיתי יום למחרת להתאבד אבל ההורים שלי אף
פעם לא שאלו אותי מה קרה,כנארה שהם לא היו מסוגלים להתמודד עם הידיעה
הזאת שנפגעתי...ששוב נפגעתי והם לא ראו..לא שמעו...ולא עצרו את זה.

איכשהו החליקו את זה,הפסיכיאטר שלי מהאישפוז אמר לי שהוא לא יכול לטפל
בי יותר ושאני לא יכולה להמשיך ביאשפוז יום וכך נפרדנו..וכך גם אני
נפרדתי מכל מה שקשור לסביבה טיפולית.
הבנתי שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד גם אם אני נפגעת.

אבל אני איך יכולה לקרוא לזה פגיעה?אני הבאתי את זה על עצמי..

הוא אמר לי שאני יכולה לעשות תיקון לטעות שעשיתי בילדות שעשיתי דברים
רעים כילדה עם האיש הזה...
הוא הזיז לי את הראש ועשה לי היקי בכוח....
כל הסימנים היו שם..

הוא דחף אצבעות ולמרות שצעקתי,התחננתי ואמרתי לו שזה כואב הוא לא
הפסיק...אז הלכתי משם...נעלמתי לעולם אחר כדי לא להרגיש כמה שזה
כואב.אחרי זה הוא התקשר להתנצל על כך שהוא דיבר אלי לא יפה אבל לא
התייחס למה שעשה ואז התחילו ההטרדות בפלאפון ובטלפון בבית שבסופו של
דבר הפסיקו בזכות המלאך שלי.

פגיעה? אונס?
יותר כמו אשמה ואחריות שלי.