יום אחד אשכח את שמך
כמו שנשכחו פנייך
אתה יודע שזה בגללך
שאני לא שוכחת
הקירות מדממים
ואתה נוגע
רואה את עצמי
מתפתלת בין הצללים
והרגשתי איך אני מתפרקת
בין מגע ידייך
מטפסות על גופי
נכנס ויוצא כאות נפשך
השמש זורחת על פניי
ליד החלון בחדר ילדייך
אני לא אומרת דבר
ילדה צייתנית
ילדה בלי מילים
25.2.03
הוא שם בראש שלי כל הזמן אבל אז אני מרגישה אותו סביבי ובתוכי.מרגישה את
הידיים שלו נוגעות בי וזה גורם לי לרצות לחבק את עצמי,לשבת בפינה ולא
לזוז.אני רק רוצה שהוא ילך,שלא יגע בי שלא ירגיש אותי ושאני לא ארגיש
אותו כי אני לא עומדת בזה.הוא לא עוזב אותי וזה קורה שוב ושוב.עם
הידיים שלו נגע במים טהורים והפך אותם למזוהמים.אני כל כך נגעלת מעצמי
ולמרות שזה קרה כשהיתי ילדה קונה אני בכל זאת שייכת לו.כל עוד הילדה
הקטנה הזאת לא מאפשרת לי להמשיך,כל עוד היא לא עוזבת אותי,מניחה לי אני
לכודה.כל עוד אני לא מקבלת את מה שקרה היא עדיין תהיה אשמה.אני צריכה
להגן עליה,לחזק אותה ולדעת שהיא כן חלק ממני אבל לא אני עכשיו.
|