27.2.03

הוא נכנס לחדר כולו מרוגש יודע שזה יגיע יודע שזה בא.
הוא מחכה לזה בקוצר רוח (נשימות מהירות ועמוקות).
בראשו כבר מתענג מעצם המחשבה גופו מוצק ומעט שרירי.
הוא רואה אותה המראה כל כך מושלם עוברת בגופו צמרמורת. מרגיש שזה
קרב..מזיע מעט.. ובראשו כבר רואה את התמונה. הוא מתאפק שלא להגיע
לסיפוקו. לא עד שיממש את זה.
רואה אותה את גופתה הכה תמימה,לא בשלה,בלי שדיים. האור זורח על פניה
ועורה עדין כחלב.
הוא חיכה לזה כל כך הרבה זמן. לנגיעות ולהתענגויות.

היא יושבת לה בשלווה כה רבה על הרצפה בחדר,רגליה מעט פסוקות. הוא רוצה
לגעת להרגיש אותה שהיא תרגיש אותו ,להפוך לאחד.
מפנטז על זה פעמים רבות ורוצה כל כך לעבור את הקו הזה שמפריד בין פנטזיה
למציאות
משהו שאסור, שעובר על כל חוקי האנושות. הוא חי בפנטזיה בה אין הפרדה בין
מותר או אסור טוב או רע לכן מרשה לעצמו להגשים את הפנטזיה.
הוא מתקרב אליה. היא מרגישה את חום גופו והוא מרגיש את חום גופה המעורר
אצלו גירוי.

ידו עוברת בין כפות רגליה, ממשיך. ידו עוברות בין רגליה,ואז ידיו נוגעות
באיבר מינה. מאותו הרגע היא נעלמת,נעלמת אל תוך עולמו,חלק ממנו, ללא
אפשרות לברוח.
יודע שבכל רגע עלול מישהו לבוא ולראותם יחד. הנגיעות, המבטים התמימים.
מתעוררת אצלו הרגשה של אופוריה.

היא מסתכלת סביבה. הוא מסתכל אליה, מוציא את אצבעותיו מתוך גופה ומרים
אותה,מניח את גופה הקטן והשביר על שידה.

נוגע באיבר מינה, הפעם עם איפוק מיני והתרגשות סמויה. מוציא בקוצר רוח
את איבר מינו, נוגע בו ושואל אותה אם היא רוצה לחלוק איתו את אותה
ההרגשה של ריגוש ,של נגיעות.
עיניה החומות חזרו לראות חדלה מלרחף והלכה בשדות של פרחים רחוק מגיהנום
אך בתוכו.


עוד נפש נרצחה. נפשה של ילדה!