-----------
צעקות. כעס. אכזבה. איומים.
פלאשבקים. זיכרונות. דממת מוות. דקת דומיה.
מחט. דם. הקאות.
אני עולה על גדותיי. גלי זיכרונות חובטים. מצליפים.
רציות חוזרות ונשנות לאסלה, מסלול מטורף. ציפורני חולי ננעצות בנפש.
האוכל מוקא, פעם אחר פעם, לא מותיר גרגר בבטן.
דם שוטף את הפה, משתפל לסנטר.
מסך דמעות. צורחת בלחש.
מקיאה, בוכה-מיבבת כמו גור כלבים, כמו תינוק רך.
הלב פועם. רעד מכסה את הגוף. דקירות חרב בבטן. צריבה.
התקפלות. בקושי רב, מצליחה לגרור עצמי מהמיטה.
מרחיקה את כולם - מכשפה צינית וכואבת.
אני מבקשת את ריקבון הבדידות הזו, לבד-במבצר המוות שלי.
הודפת את כולם. כולם. כולם. כולם.
the moon and then
the Pleiades
go down
The night is now
half-gone; youth
goes; I am
in bed alone
Sappho
|
 |
 |