 |
שיחה עם אלוהים -
נשמה קטנה ואלוהים גדול
 |
"נשמה קטנה, נשמה קטנה...בואי לכאן, יש לי כמה
דברים לומר לך.."
הגעתי אליו, אלוהים בכבודו ובעצמו הזמין אותי אליו,
זה לא אירוע שקורה כאן כל יום, תהיתי מה בדבריו שאלוהים
אלי..נשמה קטנה מבין אלפי נשמות.
"נשמה קטנה, טוב שבאת, ברצוני לבשר לך שהגיעה העת"
הגיעה העת? העת למה? לא הצלחתי להבין את דבריו של
אלוהים..הבטתי בו בעיניים תוהות..
"ילדתי, אני אוהב את סקרנותך, העיניים המביטות
והמחפשות תשובות, כעת הגיע זמנך לרדת על
הקיום המוחשי, אל הארץ"
"מדוע אלוהים? מדוע אתה בוחר דווקא בי למשימה כזו? אני לא
בטוחה שאני מוכנה, יותר מכך-אני גם
חושבת שאני רוצה.."בהיסוס אמרתי דברי לאלוהים..בכל זאת-אלוהים.
"נשמה יקרה, ברור שאת מוכנה, מצפים לך שם
דברים רבים...לא קלה היא דרכך, אך זכרי
היטב, אני איתך, מלווה אותך בצעדייך,
יהיו ימים בהם תשכחי זאת...הבלבול וחוסר
ההגיון שאולי נשמתך תצטרך להתקל בהם,
ישכיחו את קיומי, אבל אל תשכחי אותי, אל
תשכחי שאני מלווה אותך בצעדייך, נמצא
איתך גם כשנראה לך שלא,
לפעמים יהיו לך חורים ריקים, שאולי
ירגישו לך מעט בודדים ועזובים, מדי פעם
תורידי דמעות, ליבך יכאב ותרצי לחזור,
אך אל.
אני שולח אותך למסע יחיד ומיוחד,
אני שולח אותך עם כנפיי שלי,
ועתה מפזר רסיסי קסם בידייך.
אל נא תפחדי,
אל תחששי,
אני איתך.
|
|
כשנשמתך תזעק, אשמע קריאתך, שדמעותייך יכסו את
לחייך אחווה זאת כדמעותיי שלי, ככאבי שלי,
אעטוף אותך במגע של קסם, אעשה לך גלימה שתגן
עליך מכל רע.
גם שנדמה שהשטן בדמותו מגיע אלייך, מחריב
עולמך, גלימתי תגן עלייך,
הקסם יעטוף אותך בצליליו
וידי תהיה מושטת אלייך.
העולם הגשמי תמיד הפחיד אותי, אלוהים ידע.. לא
רציתי לרדת, אך לא היה כאן עניין של רצון,
כמו כל נשמה..הגיע גם הזמן שלי..פחדתי מהלא
נודע, פחדתי לשכוח דבריו של אלוהים, פחדתי
שמא אאבד בין כל החומריות והתאוותנות שיש שם
למטה, פחדתי להיות חלק ועם זאת פחדתי לא
להשתייך, פחדתי לרצות לחזור ולא למצוא את
הדרך.
"אלוהים- אבל אם ארצה לחזור? אם אתגעגע ולא
אוכל להישאר שם בין כל הבורחים, שבים,
מפוחדים? איך אומר לך זאת? האם תוכל להחזיר
אותי חזרה?"
|
|
"נשמה יקרה, אני מבין את חששותייך, אך כל
נשמה, כפי שאת כבר יודעת..מגיע זמנה. את מכל
הנשמות נבחרת אחרונה-שמעתי תפילתך ובקשותייך
שלא לרדת, שמעתי בקשותייך ודחיתי את המועד,
אך עתה הגיע העת, אין ביכולתי לאחר
זאת..נשמתך כבר זקנה, ובחישובי זמן אני לא
יודע איך יתקבל התוצר של הנשמה הזקנה עם
התינוקת הרכה, אך אעשה כל שביכולתי לרכך את
הפגיעה, כמו שאמרתי- אני אעטוף אותך במגע
מיוחד, אפזר קסם בידייך, וכוחות אינסופ, ידיי
יהיו מושטות לך..
אך תצטרכי לזכור זאת היטב, את דבריי ואת
בקשתי, ברגעים הדוממים בהם תאבדי את נשמתך,
אהיה שם עבורך להצלה, דברי אלי ואשמע קולך,
תצטרכי להיות חזקה, ולזכור היטב-אני איתך.
"ואם אשכח אלוהים?"
"את לא, ילדתי, וכעת בטחי בי והניחי לכל
החששות והספקות."
"ידיי מושטות אלייך..אשמע קולך ותפילותייך,
ברגעים של קור מקפיא, אעטוף אותך בשמיכה דקה
שתחמם אותך...אך את זכרי היטב-בתוכך נשמתך, אל
תפקירי אותה ושמרי עליה כחלק ממך,
שם יהיה לך גוף..ותצטרכי לקבל זאת, אך לזכור
שנשמתך היא העיקר, הגוף לעולם לא יקח לך את
הקסם, והנשמה תמשיך לפעום, רק מה-אסור לך
לעזוב את הגוף, בשום פנים ואופן, גם שתרגישי
שזה בלתי נסבל, את תצטרכי להישאר ולזכור
אותי, אני מעבר לגוף...ונשמתך היא הכוח
המניע, אך כעת גופך יהיה ביתך בעולם הגשמי".
|
|
