והוא חזר, ואמר לי להוריד את השמלה שלבשתי... לא זזתי. השתתקתי... הוא הוריד לי אותה...

אחר-כך הוא עבר לבגדי התחתונים... נשארתי ערומה... מפוחדת... לא מאמינה שזה קורה לי!

לי, הילדה שהכי בטוחה בעצמה? זאת שתמיד שולטת בהכול? זה נראה לי לקוח מעולם אחר...

אמרתי לו שאני לא רוצה כלום... שעוד לא התנשקתי! שלא יפגע בי בבקשה...

הוא השכיב אותי על המיטה ונישק אותי בכוח...

החזיק אותי חזק בידיו, הידיים ששיתקו אותי, שגרמו שאני לא אזוז יותר מידי...

בכיתי, ביקשתי שהוא יפסיק אבל אותי הוא לא שמע...

אחר-כך הוא פתח לי בכוח את הרגליים, נשכב מעלי והחל להיכנס אלי... לקרוע אותי... לרצוח אותי... בכיתי והסתכלתי במראה שמעלי, ראיתי ילדה קטנה בוכה... ילדה קטנה סובלת... אבל אותה ילדה לא הייתה אני...

 

כל-כך כאב לי והתחננתי שרק יפסיק, הוא אמר לי שזה עוד מעט יפסיק לכאוב... אמרתי שדיי!!!

ואז התייאשתי, התנתקתי מהגוף שלי... לא הייתי הילדה ששוכבת שם...

הוא המשיך להיכנס אלי עד שגמר... אחר-כך יצא ממני ואני שכבתי. לא זזתי. לא בכיתי. הייתי בהלם.

הוא זז ממני והחל להזהיר אותי לשתוק!

ביקשתי ממנו לספר רק לאחותי! רק לה היא הכי קרובה אלי!

הוא צעק עלי ואמר לי שאסור לי! שאם אני אספר לה אני אפרק את כל המשפחה שלי... שבגללי יהיה בלאגן במשפחה... שאני אפגע בכולם... שסבתא עלולה לחטוף התקף לב והכול יהיה בגללי... שתקתי...

 

לאחר כמה זמן שנראה לי כקצר מידי הוא עלה עלי שוב... עכשיו כבר הפסקתי לבכות... הפסקתי לצעוק... ידעתי שעכשיו כלום כבר לא יעזור לי... הוא יכנס אלי שוב ולא משנה מה אני אעשה...

חיכיתי שהכול יגמר... בסוף זה נגמר והוא ירד מעלי... הלך לשירותים ואמר לי להתלבש... התלבשתי ובכיתי... פחדתי... הלכתי לשירותים וראיתי דם... לא הבנתי למה... מאיפה זה בא??? פחדתי... עמדתי שם ושטפתי את הפנים שלי מיליון פעם!

אמרתי לעצמי שזה לא קרה לי! שזה פשוט לא קרה לי... יצאנו מהחדר וברקע התנגן השיר "when a men love a women", מולנו עברו זוג מאושר... ואני לא הבנתי איך בעולם שאמור להיות טוב, בעולם של אהבה, בעולם וורוד, אונסים אותי?

יצאתי לאוטו וחיכיתי לו שם... הוא החזיר את המפתח וחזר לאוטו...

נסענו הביתה... השמש כבר לא חייכה אלי... היא בכתה... מיום שמש יפה החל לרדת גשם... השמים כעסו ביחד איתי עליו! על שרצח אותי! שלקח את תמימותי!

חזרנו הביתה ובדיוק אמא שלי ואמא שלו הגיעו... נכנסנו הביתה והוא אמר לי באוזן... לכי להתקלח!

הלכתי התקלחתי וניסיתי לשטוף מעצמי את מה שהוא עשה... הזרמתי על עצמי מים רותחים... ניסיתי לשרוף הכל... ניסיתי להעלים את מה שהוא גרם... בכיתי... נפגעתי!

יצאתי מהמקלחת וניסיתי להראות לכולם שאני בסדר... הכי בסדר בעולם... אמא שלי וגם שלו ישבו בחוץ... יצאתי אליהן... ישבתי שם ואז הוא בא... ביקש ממני לבוא שניה לחדר שלו למחשב שנייה... הלכתי... ידעתי שאין לי ברירה...

התיישבתי על המחשב והוא התחיל לגעת בי... ואני ישבתי ולא זזתי. הוא הזיז אותי למיטה שלו... והוריד לי את המכנס, בא להיכנס אלי שוב... אבל אמרתי לו שאם הוא ינסה אני אצעק. אני אצרח עד שאמא תבוא להציל אותי!!!  הוא נבהל ועזב אותי... יצאתי משם והלכתי לחדר... לנסות לישון...

את היומיים הבאים עד לחזרה לישראל נשארתי צמודה צמודה לאמא... חזרתי לארץ... והייתי לבד. כל-כך מפוחדת...

רצתי לספר לחברה הכי טובה שלי... סיפרתי לה הכל. והיא אמרה לי שאני חולת נפש ושגם הוא. שאנחנו צריכים להתאשפז בבית חולים לחולי נפש... נפגעתי. כל-כך נפגעתי. הרגשתי לבד.

אחרי כמה ימים סיפרתי לידיד הכי טוב שלי. לא היה איכפת לו... אני בכיתי, נשברתי, והוא ישב לידי... עניין אותו איך היה לי... ושוב, שוב נפגעתי...

אחרי חודשיים של איחור במחזור... הייתי בטוחה שאני בהריון. ה- "חברה הטובה" שלי סיפרה לעוד כמה חברות שלי את מה קרה... ואחת הבנות שלחה את אמא שלה לספר לאמא שלי...

היא סיפרה לאמא שלי שאני קיימתי יחסי מין עם בן דוד שלי!!!

כשאמא שלי באה ושאלה אותי אני הכחשתי!!! אמרתי לה שזה לא נכון! פחדתי!!!

 

במשך שלוש וחצי שנים הוא המשיך להטיל עלי טרור. המשיך לאיים עלי באי סי קיו... באיי מייל וגם היה מתקשר אלי לחדר. במשך שלוש שנים שתקתי... הקאתי... במשך שלוש שנים ניסיתי להיות "מושלמת" שאף אחד לא יקלוט מה שעובר עלי... המשכתי להראות לכולם את הילדה הקטנה שהייתי לפני האונס. הייתי כל הזמן מחייכת... כל הזמן במרכז העניינים. המשכתי לנסות להיות התלמידה שהייתי לפני האונס אבל הכל היה כל-כך קשה. כל-כך מסובך. אז הייתי פוגעת בעצמי...

כולם חשבו שעובר אלי איזשהו משהו של גיל ההתבגרות ושאני בסדר.. ילדה מאושרת... לפני שנה וקצת סיפרתי לחבר שלי... היינו כמעט שנה וסיפרתי לו על הכול... הוא תמך בי, חיבק אותי, נתן לי לבכות... ולאט לאט שיכנע אותי לספר לאמא. שיכנע אותי שאני לא אשמה במה שההוא עשה לי... הוא איתי כל לילה שקשה להירדם. כל פעם שהכאב משתלט... והכל כל-כך כואב... שהכל פצוע ופגוע.

 

לפני חצי שנה התחלתי לדבר. הרגשתי שאני מתמוטטת... סיפרתי לאמא... זה היה ביום ההולדת של אבא. סיפרתי לה והיא תמכה בי. ידעתי שכך היא תנהג. ומזה כל-כך פחדתי. מהתמיכה האין סופית שלה... לאחר מכן התחלתי את הטיפול... סיפרתי לאבא ולאחר מכן סיפרתי לאחותי... אחרי שלוש וחצי שנים סוף סוף סיפרתי לה!

 

עכשיו אני יודעת שאני כבר לא הכי מוגנת בעולם. שדווקא האנשים שמוכרים לנו הם אלה שעלולים לפגוע בנו... היום אני יודעת שאין לסמוך כמעט על אף אחד... שהעולם אינו וורוד... שלא כל האנשים הם טובים... ושכן... אותי אנסו... אותי בן דוד שלי אנס!

היום אני יודעת שלא אני אשמה... שהוא אשם בכל מה שקרה... וזה שהוא ניסה להפיל עלי את זה במשך שלוש וחצי שנים לא אומר שהוא צודק... כי הוא טועה! היום אני בטיפול. מנסה לתקן את חיי. מנסה לסדר את כל מה שהוא הרס...