14/11/03

(נכתב אחרי שהיינו ביחד)

אושר...

אל תיגע כואב!

אל תנשום צורב מרגישה אותך אבל אתה זה הוא!

הוא שם נוגע בי בגופי הערום... חוקר כל סנטימטר בו הורס את תמימותי!

אל תיגע! אל תרגיש! אל תהיה הוא!

אל תנשום באוזני... אל תוריד את בגדי!

אל תגיד לי מה לעשות אל תפתח את רגלי!

אל תגע בי! שידייך לא יטיילו על גופי הערום הבתולי המסכן החסר אונים!

תעזוב אותי תישאר רחוק! אתה מכאיב אתה פוצע אתה זה הוא אתה אונס אותי שוב!

מכאיב לי וגופי משתתק אינו יכול לדבר רק כואב מרגיש אותו... ואין בו כוח להתמודד... אל תנסה לעשות לי טוב כי אתה רק מכאיב אל תנסה לגרום לי להנות כי אני רק סובלת... מדממת...

אל תיגע בי... בבקשה הורד את ידייך מעל גבי החשוף אל תיגע בידיי אל תעטוף את גופי הקטן... העלוב!

תבין שאתה זה הוא... שהוא כאן איתנו והוא מתנהג דרכך... הוא נוגע בי הוא משתק אותי הוא שוב רוצח!

אל תנשום כי אני מפסיקה... כל נשימה שלך רוצחת עוד חלק שעוד נותר בי! אל תנשק אותי זה שורף! שפתייך כמו אש ששורפת את כולי!

אל תיגע בלשוני עם שלך! פשוט אל!!!

כואב לי אני מדממת כולי שוטטת דם! אל תנסה לעטוף אותי כי אתה מטביע אותי!

תבין אתה רוצח אותי! אני רואה אותו במקומך! מרגישה אותו... אורן אני מתה שוב בלי יכולת לעשות כלום!

אל תיגע בי! פשוט אל תנסה לאהוב אותי אי אפשר פשוט תברח הכי רחוק שרק אפשר ואולי אולי ככה אתה לא תכאיב כמוהו... אתה זה הוא של היום!

כואב ואני רוצה לצעוק אין קול אין יכולת אין כבר כלום אל תיגע אל תתקרב אתה אותי הורג.