20/11/03

 

אל תצעק! בבקשה אל תצעק!

אתה מפחיד אותי... משתק אותי... לא מסוגלת לדבר...

מפוחדת... אל תפגע בי... בבקשה אני מתחננת... אל תצעק...

שקט... רק תהיה בשקט... אל תדבר... אל תגיד כלום...
אל תנשום... הנשימות שלך חודרות לתוכי... מכאיבות לי...

למה?

למה אתה צועק? אל תצעק לידי... אל תפגע בי...
שותקת... משותקת... ללא יכולת לכלום...

עוזבת את הספינה ששוקעת שטובעת... נוטשת את גופי...
הוא כואב מידי... פצוע... מדמם...

תחבק אותי... אבל אל תדבר... אל תנשום לידי... אתה מפחיד אותי...
תנסה לעצור את הנשימה עד שאעלם... עד שאלך...
תנסה ואז אולי אוכל להתקרב מבלי לפחד... מבלי להשתתק...
תנסה לחבק אותי אבל אל תיגע בי...
הקול שלך משתק אותי... חותך אותי... פוצע אותי...
אין לי מילים הכל פצוע...
מצטערת אהובי... אוהבת אותך...
אבל לא מסוגלת לשמוע אותך... לנשום אותך...
להרגיש אותך...
אבל לא מוכנה לוותר עליך...
אולי הצעקה חזקה... רועמת... פוגעת... אולי היא מבטאת משהו שאין ביכולתי לראות...

אולי הצעקה שלך היא השתיקה שלי...
האם אני איבדתי אותך איפושהו?
תעזור לי... תשלח לי יד שתנסה להיות איתך...
אבל תזכור אסור לדבר... אסור לנשום... רק להיות...