לכל איש יש שם
זלדה


לכל איש יש שם,
שנתן לו אלוהים,
ונתנו לו אביו ואמו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו,
ונתן לו האריג.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו ההרים,
ונתנו לו כתליו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו המזלות,
ונתנו לו שכניו.

לכל איש יש שם ,
שנתנו לו חטאיו,
ונתנה לו כמיהתו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו שונאיו,
ונתנה לו אהבתו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו חגיו,
ונתנה לו מלאכתו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו תקופות השנה,
ונתן לו עיוורונו.

לכל איש יש שם,
שנתן לו הים,
ונתן לו מותו.

פעם לא קראו לי,
אחר כך קראתי לעצמי "י"
אחר כך קראתי לעצמי "יוד"
אחר כך קראתי לעצמי "יוסי"
ואחר כך ,אולי פעם, יהיה לי אומץ לרשום כאן גם את שם המשפחה שלי.

ואולי איני כשיר עדיין לקבל כאן חדר, חדר רק בשבילי, לי, ליוסי המלוכלך והמזוהם מקצים חדר
בטירה המכובדת הזו?
אולי על הוועדה שמחלקת את החדרים לחשוב פעמיים לגבי יכולתי לכתוב כאן מבלי להזיק?

לא! אף אדם שמוכר לי ואוהב אותי וחשוב לי לא יסכים להמשיך ולהיות אתי ולצדי לאחר שידע את
הסוד.

טראומה?!
אני?!
אני עברתי טראומה?
לא!
לא היתה שום טראומה!
תקיפה?!
על מה אתם מדברים בכלל?
זה אני עשיתי הכל!
אני הוא האחראי לכל מה שקרה, הלוא!
אינכם יודעים זאת?

אני, יוסי, עברתי פגיעה מינית?
אבל אני הוא האחראי, על מה אתם מדברים בכלל!

כלום! לא הרגשתי כלום!
מה יש להרגיש בכלל?
מה בכלל קרה?

אני, יוסי, הוא האחראי למה שקרה,
והצלחתי להיכנס לכאן, למרכז הסיוע, כדי לקבל עזרה, עם כרטיס כניסה מזויף.
מה, לא ברור לכם שאני הוא האשם והאחראי?
מה זו האהבה שאתם מעניקים לי?
אינכם רואים שאני מנצל אתכם?
למרות שאני אחראי, אני בא וגונב מכם אהבה ותמיכה?
איך אתם, אנשים טובים וחכמים שכמותכם, לא יכולים להבחין בזה,
איך אינכם מבחינים שרמאי עומד מולכם?
איך אינכם מעיפים אותי מכל המדרגות?
אז מה אם הייתי אז רק בן עשר,
הרי ידעתי בדיוק מה אני עושה, מה קשה לכם להבין?
מה מסובך כל כך?

הלוא אני ניצלתי אותו, אינכם יודעים?
הוא נתן לי אהבה.
הוא העניק לי הנאה.
הוא אף שילם לי.
אז מה ,לא ברור לכם שאני הוא זה שמנצל?


"יוסי, מי שאוהב, לא עושה דברים כאלה", אומרים לי לא פעם אלה שמבינים.
אז למה חשבתי שאהב? מה, הוא לא אהב, רק רצה את גופי, גוף טהור של ילד קטן?
הוא לא אהב אפילו קצת?