החדר של ריקי

מוות 02.91 צעדיו הקצובים מהדהדים ברחוב החשוך והשומם משהו יתרחש בזמן הקרוב פסיעותיו על המדרכה הרטובה מזכירות את תקתוק שעון הזמן. לבוש גלימה קלילה שחורה כמעט ואינו נראה נכנס לדירה הצנועה פורץ לחדר השינה הקיצוני ביותר ילדה קטנה שוכבת על מיטתה צחורים כשלג כותנתה, פניה הוא חייך לעצמו רכן מעליה פרש את גלימתו על פניה, ראשה, גופה הוא צחקק לעצמו. רוח קרה נשבה אל תוך החדר במיטה שכב עתה רק גוף ללא נשמה מלאך המוות עשה עבודתו כראוי. צעדיו הקצובים מהדהדים ברחוב החשוך והשומם משהו התרחש לפני שעה קלה פסיעותיו על המדרכה הרטובה מזכירות את תיקתוק שעון הזמן משימותיו עוד לא נגמרו הלילה והרשימה ארוכה ארוכה ארוכה
		23.2.91 היא נסעה במכונית אדומה על הכביש הרטוב במהירות מטרפת חסרת מעצורים הרגישה את תחושת החופש מתפשטת באיבריה הרגישה חופשייה כיונה ששוחררה מכלאה. בראשה עברו מחשבות בקצב מטרף המוסיקה הרועשת הדהדה באוזניה ולפתע ללא אזהרה שמעה קול פיצוץ אדיר ואחר כך שקט מוחלט היא שמעה את קולות האנשים ונשימותיהם על פניה שקעה... בערפול חושים, השתחררה מהכאב.
צחוק הגורל 07.92 גל ועוד גל הים סוחף השמש החמימה מלטפת את המים נערה בודדה מהלכת לה על החוף כמוכת ירח החול צהוב-לבן, רך, קריר כסדין משי לפני שהוכתם בדם אהבתו. השמש הצהובה כמעט ונעלמת המים הכחולים נעשים סוערים וזועפים היא משקיפה עליהם, קופצת ולתוך חיבוקם הרטוב נסחפת... ילדה בודדה שעדיין לא מלאו לה עשר נעלמה לעולמים שילמה את מחיר האהבה.
מת טרם זמנו 13.02.92 הוא הביט מבעד לחלון המשורג אל השמים הכחולים, התהלך בחדר חסר אונים מחכה לרגע שבו תילקח נשמתו נשמתו שלא ידעה מנוח, מרגע יציאתה לאוויר העולם. רעד עבר בו כאשר שמע את פסיעותיהם במסדרון התיישב על המיטה החורקת חסר אונים. אנשים לבושי לבן לקחוהו חייו עברו לנגד עיניו כסרט מצוייר. הוא הועמד כשמאחוריו קיר מלא חורים ודם סרט שחור כחייו כיסה את עיניו הדומעות מטח יריות נשמע באוויר כאב חד פילח את גופו, הוא נפל על הקרקע בחבטה עמומה מת, מתבוסס בדמו.		מעבר לנהר 9.7.92 נוסע על גלגלים בלב החשיכה בראשי רוחשות מחשבות לא יכולתי לחבר מה ולמה אין פנס, אין כביש, גם ירח כבה עולם שחור ריק מתוכן. מעבר לגדר מתי הקרב ישנים ואני באתי לראות אותם בחלומם דמעות חולשה בלי כתובת לו היה לי ילד לשחק איתו בכדור היה לוקח ממני את כל הצער רגלי קרות והלשון יבשה הכל נראה ריק כאילו עולם ומלואו עומד על חודו של מיקרופון.