16.12.02  

זה עובר?
המחשבות האלה?
הפחד?

יש בי אמונה...
אבל לפעמים קורה מצב שהיא נעלמת...
כמה אפשר להיות אופטימית כשאותו חלום חוזר
אותה הרגשה
אותו פחד משתק

אחרי כמה זמן זה עובר?
להמשיך לקוות שיעבור?
יש תקופות שקל יותר...
יש תקופות שקשה...
אבל כשקשה... כשקשה זה משאיר חותם כל כך חזק.
כמו צלקת.

את חושבת שצלקות עוברות?

*אני מרגישה כמו הנסיך הקטן לרגע*

אני מרגישה כל כך תמימה. כל כך קטנה, מול כל הרע הזה.

למה הם אומרים את המשפט?
זה מין תירוץ?
סיבה?
ממתי מתרצים דברים כאלה?
זה לא דבר שצריך לעקור מהשורש עוד לפני שהוא מתחיל לגדול?
מתי יכרתו את העץ הזה?

למה אנשים לא מאמינים?

  16.12.02  

אני מרגישה את הכל סוגר עלי
אני מרגישה כמו קירות שלאט לאט הולכים ונסגרים ולוקחים לי את
כל האוויר.
לפעמים כל כך כואבות לי האוזניים מהעוצמה של הקולות,
והגרון עם הטעם המגעיל שלו, הוא מעשן... והריח של הבושם שלו.

כל מה שנותר לי הוא לקוות לטוב.
ואולי הוא גם יבוא.