אני לא יודעת איך להתחיל לתאר מה אני מרגישה
אני לא יודעת איך להכניס מילים להרגשה
הלילה הזה, היה הלילה הכי קשה שעברתי בתקופה האחרונה.
הכל חוזר!
חונק כל כך!
למה אני לא מצליחה למחוק אותו מהראש??????
למה הוא לא עוזב אותי כבר???
הוא לא עשה מספיק נזקים???
נמאס לי ללכת לישון מאוחר, לקום באמצע הלילה, להתהפך במיטה,
לחכות שיעלה האור ואז אולי הוא יעלם.
הוא לא נעלם!!!
זה כבר לא עובד!
הוא כל הזמן חוזר!!!
אני נרדמת לחצי שעה והוא שוב צץ!
נוגע, מדבר בקול חביב ומרגיש כל כך שטני!!!, שוב אותה הרגשה
של היד שעוברת על הרגליים, בכל האזורים שאיש לא נגע בהם לפני.
הכל מזוהם
הכל כואב
כואב לי בלב עמוק עמוק
וזה כבר לא עובר
זה לא משתנה
זה רק מתחזק
שוב הוא מנסה לקרב את השפתיים שלו ולהחדיר את הלשון לפה
פה שמעולם לא ביקרה שם לשון עד אותו יום!
שוב אותו איום מהדהד בראש עד שכמעט מתפוצץ!
אני כבר לא חזקה
אני כבר לא חושבת שאני יכולה לעבור את המשפט
קשה לי לקום כל פעם מחדש
למה כל כך קשה לי לקום???
נמאס לי לשבת באוטובוס ולהרגיש את היד שלו עלי!
נמאס לי לשבת ולרעוד כל פעם מחדש!
נמאס לי שהוא מתעקש לרדוף אחריי!
הוא מפחיד אותי
המבט שלו בחלום
כל כך מפחיד
במשך רבע שעה שנמשכו כמו נצח לא הייתי מסוגלת לזוז!
שוב אותה הרגשת קיבעון, למה זה לא משתנה???
נמאס לי ממנו
נמאס לי ממני
נמאס לי לבלוע כדורים שאולי זה יעזור להשכיח!
זה לא עוזר!
כאב חד כל כך בין העיניים!!!
פשוט לא נגמר!
מתי זה יגמר?
למה הוא לא עוזב אותי
אני רוצה להפסיק לבכות
כבר כואבות לי העיניים
די, אני רוצה שזה יעזוב אותי כבר
אני לא יכולה יותר
שיתן לי לחיות כבר!
שיתן לי לצחוק ולחייך באמת!
מכל הלב!
הוא לקח לי הכל!
למה הוא ממשיך לקחת?
למה אני צריכה לפחד להשאיר את הדלת פתוחה?
למה אני צריכה לסגור חלונות שחלילה לא יראה אותי וידע שאני לבד
למה אני צריכה לחשוב כל כך הרבה לפני כל דבר שאני עושה???
אני לא לובשת בגדים חושפניים
אז למה בכל זאת אני מרגישה עירומה?