מעיזה להכניס אוכל לתוכי?
חייבת, הרי לא אעמוד בזה יותר.

לומדת, לאט לאט להכניס מבחירה שלי, אוכל,
בהתחלה זה לא הולך.. בכל זאת, כל כך
הרבה שנים בהם אכלתי כל כך קצת.

בהתחלה כמה כפיות אורז, לא מצליחה להכיל
אותן בתוכי ומיד מקיאה, לפעמים לא
מצליחה להגיע לשירותים, כאילו האוכל לא
היה יכול להישאר בתוכי, כבר לא יכלתי
להכיל אותו.

אבל כל יום מחדש, מנסה, למרות שמקיאה,
מכריחה את עצמי, חייבת.
בסוף הצלחתי, לאט לאט הגוף התרגל
לאכול..מתוך בחירה.
עדיין קשה לי, להרגיש בתוכי, בבטן, משהו
יושב.

אבל-החלום שלי זה שיהיו לי ילדים, מאז
שהייתי אני בעצמי ילדה, זה היה החלום
שלי, אז אני חייבת...
למען החלום, למעני, כי מגיע לי-משפחה
ואהבה וביטחון וקרקע, וכל אותם דברים
שלא היו לי ושהיו באופן מעוות לחלוטין.