אין יותר דפים בספר הזיכרונות שלי. כל-כך מעט זיכרונות האוצרים כל-כך הרבה
סבל. לא פלא שנמצא זנוח בפינה אפלה של חיי...
עכשיו משהואר, נוער ונקרא, הגיע זמנו להיקרע. דבריו ימשיכו להדהד בתוכי.
זה כואב אבל כל יום שעובר - פחות. הם חלק ממני. היו ויהיו.
אני שרדתי והפכתי להיות אישה מורכבת, חזקה, יצירתית, מודעת, עמוקה ומלאת
תאוות חיים. מתישהו לקחתי את הרסן של חיי ואני מובילה אותם למחוזות
עשירים, רחבים ובהירים.
לעולם לא אומר "תודה" להורים שגידלו אותי: אני "אני" בזכות עצמי, למרות שהם
גידלו אותי!
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com