אני מסתכלת לאחור על ילדותי ומתקשה להאמין. איך גדלתי והתפתחתי? מאיפה שאבתי
את הרצון לחיות? היו לי הרבה סיבות לרצות למות. כל יום שעבר חנק ורמס חלק
אחר ממני.
אני מדפדפת לחפש את התשובה. אני חושבת שהיא הזיכרון הבא:
אח נולד לי בגיל 13. יצור קטן, תמים, נזקק, נתון לחסדי המבוגרים. היה לי
תפקיד שלקחתי על עצמי מבלי שאף אחד נתן לי אותו: אני מצילה את התינוק הזה
מהרוע בעולם הזה! אני מתמלאת חיוניות ופעלתנות ופוטרת את אמי "מעולו של זה".
אני מגדלת אותו. אני בונה יחסי אמון שלא הכרתי. "הלני, זה טעים?" הוא שואל
על מה שמגישה לו אמא. אני לעולם לא אשקר לו! לא לו. הוא גומל לי בנאמנות אין
קץ, בהערצה, בחיבה, הערכה והוקרה שיש בעיני עולל קטן ומתוק. אני ניזונה
מהחוויה המתקנת הזו. היא תופסת את מקום הייאוש ודוחקת את מחשבות המוות
מעלי. דף נייר קטן ועליו המשפט: "אמא שלי היא כמו סרטן בדם שלי" הוא העדות
היחידה למחשבה שעלי למות על מנת להמית את המקנן בתוכי.
הקשר האמיץ בין האחים ניבא לכולם את הבחירה שלי במקצוע. צדקו הנביאים, רק
לא ידעו שלי היו סיבות אחרות לשאיפה לעסוק בחינוך לגיל הרך: אני רציתי לממש
מציאות בה המבוגר מספק את צרכי הילדים המתחנכים תחת ידיו על פני מבוגר
המשתמש בילדים על מנת לספק את צרכיו.
 |
|
|
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com
~ חזרה לעמוד החדרים ~
דף הבית
אתר מקום פעיל משנת 1999 ומתעדכן באופן שוטף מאז.
ליצירת קשר - atar.macom@gmail.com