מבוסס על מאמר של T. Jimma Morte – August 1994

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שהתוקף או התוקפים שלנו יכירו בהתעללות. אנחנו חזקים, אינטליגנטיים ואנשים בעלי יכולת. אנחנו יודעים בלבנו, בגופנו ובנשמתנו את האמת אודות העבר שלנו. שרדנו ללא עזרתם וקרוב לוודאי שנחלים ללא עזרתם.

זכותנו להיות הבעלים הבלעדיים של ההישרדות שלנו, כמו גם של תהליך ההחלמה של עצמו, בלי קשר לדרגת ההכחשה שלהם. כל אחד מאתנו יודע מה קרה, אנחנו מאמינים לאמת האחד של השני.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

…שנשכח, כמו ב"לשכוח ולסלוח", כי אל לנו לשכוח לעולם. כל עוד החברה שלנו לא נרפאה מהמגיפה של התעללות בילדים, עלינו להמשיך לשמור את הנושא הזה בכותרות כי זו הדרך היחידה לעצור את מעגל ההתעללות.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שנסלח לתוקף או התוקפים, אבל במקום זה נגיע לשלום עם ההתעללות ועם ההשלכות שלה.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שנסלח לעצמנו. כי אנחנו, כשורדים, לא עשינו שום דבר שיש לסלוח עליו. לא ביקשנו שיתעללו בנו ויחללו אותנו ושחיינו יהרסו. היינו רק ילדים תמימים שהוחזקו בשבי של המניפולציות והאיומים של המתעללים.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שנחווה מחדש כל אירוע כואב. חיינו את הכאב, כל רגע מייסר, קורע לב. אנחנו לא חייבים לחזור למקור של כל מעשה התעללות. אנחנו זקוקים רק לנקודת התייחסות, רעיון והבנה אודות מה שעלינו לעבוד עמו כדי להחלים בהצלחה.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… ש"נוכיח" את העובדה שעברנו התעללות. יש לנו הוכחה, אפילו אם הצלקות הנראות והחבורות נעלמו מזמן. אנחנו נושאים עמנו את האמת שאינה ניתנת לערעור, של הזיכרונות שלנו, את הצלקות בלבנו, זיכרונות הגוף שעולים אל פני השטח בצורה כל כך בלתי צפוייה, והצלקות הבלתי נראות האלה במקומות הכי פרטיים שלנו (כמו בעיות גניקולוגיות חמורות או בעיות ברקטום). יש לנו הוכחות. הוכחות במגוון צורות שרובנו נושאים עמנו, לפחות ברמה כלשהי, לשארית חיינו. אנחנו יודעים מה התוקפים עוללו לנו ואנחנו נושאים בגופנו, בלבנו ובזיכרוננו את כל ההוכחות שצריך.

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שנתעמת חזיתית עם התוקפים שלנו. כי לעשות את זה, במקרים רבים, רק יעורר כאב נוסף. במקרים מסוימים זה אפילו יאיים על חיינו. עבדנו קשה. עברנו את הדרך הארוכה הזו, ממקום של קורבן למקום של שורד. האמת היא שאין שום צורך שנסכן את רווחתנו וחיינו, את ביטחונם של החברים שלנו בהווה ושל האנשים שאנחנו אוהבים, כי אנחנו יודעים את האמת שלנו. אנחנו יודעים גם שהתוקפים כבר יודעים את האמת. הם יכולים להתכחש לאמת בפנינו ובפני העולם, אבל הם חייבים לחיות עם האכזריות של עצמם והמציאות של הזוועות שהם כפו עלינו, שעה שגזלו מאתנו כל כך הרבה או אפילו את כל הילדות שלנו. הם חייבים לחיות עם האדם הנורא ביותר עלי אדמות – עם התוקף שלנו!

כדי להחלים, זה לא הכרחי ש…

… שנחלוק מערכת של אמונות עם אחרים. לכל אחד מאתנו, ששרד את זוועות הילדות שלנו, היו וודאי ועדיין יש כוחות פנימיים אדירים. לא כל קורבנות ההתעללות היה להם את החסד למצוא כוחות כאלה בתוכם. יחד עם הכוחות הפנימיים האלה, לכל אחד מאתנו יש את מערכת האמונות שלו, שעזרה לו לשרוד את הימים שאינם נגמרים ואת הלילות שלא ניתן לדמיין אותם.

עלינו לכבר את הכוחות האלה, את אלו המצויים בתוכנו ואלו שנתנה לנו אמא אדמה, הטבע, הייקום והכוח העליון הפרטי שלנו. אל תטילו ספק באמונות ומוקדי הכוח של שורדים אחרים, אלא כבדו אותם כפי שאתם מכבדים את אלה שלכם. בואו נחגוג יחד את העובדה שעברנו בבטחה לצד השני ושהדרך שבה הלכנו חלפה זה מכבר על פני ההישרדות ונעה עתה אל הצמיחה.

המאמר תורגם על ידי אילנה מאתר זה:
http://www.drwnet.com/bfly/jimma.htm