התרגום באישור אירגון DVIRC Victoria
Domestic Violence and Incest Resource Centre
http://www.dvirc.org.au/

"לא הבנתי את התחושות שחוויתי, כך שבוודאי לא יכולתי לספר עליהן למישהו"

כאשר אישה הופכת לאם, מתלווים לכך הן הנאות הן וקשיים. בקרב נשים אשר שרדו תקיפה מינית בילדות, עשויים להתעורר קשיים נוספים במהלך ההריון, הלידה והשלבים הראשונים של האמהות. מאמר זה הוא רלוונטי בעיקר לנשים שהן ניצולות של תקיפה מינית בילדות, אולם גם לניצולים גברים עשויים להיות חששות, בעיקר סביב התקופה הראשונה של גידול ילד. כמובן שכל סיטואציה היא שונה, ואת עשויה למצוא כי חלק מהנושאים הנדונים מדברים אליך, בעוד אחרים אינם נוגעים לחוויות שאת עוברת.

מהי תקיפה מינית בילדות?

תקיפה מינית בילדות היא דבר שכיח. זוהי כל פעילות מינית בה אדם מבוגר יותר מנצל את כוחו וסמכותו ביחס לילדה או נערה כדי לספק את צרכיו המיניים. התוקף עשוי להיות בן משפחה, מבוגר שמכירים ובוטחים בו או אדם זר. תקיפה מינית בילדות היא פשע, והילדה או הנערה אף פעם איננה אשמה במה שארע. יתכן שלא תקראי למה שקרה לך "תקיפה מינית", ואף יתכן שמעולם לא סיפרת על כך לאיש. ההתמודדות עם הניצול שעברת כילדה או כנערה שונה מניצולה לניצולה. תהליך ההתמודדות וההחלמה יכול להיות תלוי בגורמים רבים, כגון כיצד טופלה התקיפה מיד לאחר שארעה, התמיכה של משפחה וחברים, המשאבים הפנימיים האישיים שלך וארועים אחרים שהתרחשו בחייך.

קשר עם העבר

הריון הוא ארוע המשנה חיים, והכרוך בהתמקדות אינטנסיבית בגוף. שכיח הדבר, ואין זה מפתיע, כי ניצולות רבות של תקיפה מינית בילדות חוות קשיים מיוחדים.

את עשויה לגלות שבמהלך ההריון רגשות מהעבר צפים ועולים. את עשויה לחוש שאינך מצליחה להתמודד. תחושות אלו הן נורמליות, וזה הגיוני שתחושי חרדות בתקופה זו. "מעולם לא יצרתי קשר בין חוויותי בעבר לבין בהווה, עד שהייתי בהריון השלישי שלי, בו נשאתי בת. רציתי להבין את מה שקורה, אולם במקום זאת, לא יכלתי להבין מה לא בסדר איתי. הרגשתי משוגעת, נוירוטית ומפוחדת."

תקוה מחודשת

נשים רבות אשר חוו תקיפה מינית בילדות, מצאו שההריון והאמהות היו נקודת מפנה בתהליך ההחלמה שלהן. הריון עשוי להעניק לך הזדמנות להתייחס אל גופך בדרך חדשה. "איזה אושר זה ליצור חיים חדשים בגופי. הגוף הזה שלי יכול להביא תועלת ולהיות בעל ערך חיובי."

הגוף שלך יוצר חיים חדשים ולפיכך הוא רב-עוצמה, יצירתי, מוכשר ובעל יכולות חיוביות. כל זאת עשוי להיות מנוגד למה שלמדת על גופך מניסיונות העבר שלך.

קשיים אפשריים

תחושות של פחד והעדר שליטה מופיעות אצל נשים רבות החוות הריון ולידה, בין אם הן חוו תקיפה מינית בילדותן ובין אם לא. את עשויה לגלות כי מצבים מסויימים מזכירים לך את טראומות הילדות שלך, ומדגישים תחושות שליליות שיש לך לגבי גופך. את עשויה לחוש חרדה במיוחד ביחס לבדיקות רפואיות, ויהיה לך חשוב להיות בשליטה במצבים אלו. היו נשים שחשו שהלידה "הזכירה להן את התקיפה המינית."

"באותו שלב, לא גיליתי לאף-אחד שום דבר על ההסטוריה והכאב שלי. אישה רופאה  אפילו לא עזרה לי להקל על הטריגרים. הלוואי שהייתי מסוגלת לספר להם."

התהליכים הרפואיים ושאר הארועים המתרחשים בתקופה זו, עשויים לתרום להתעוררות תחושות של חוסר אונים ופולשנות, ועשויים להתקשר לתחושות ההשפלה והעדר השליטה שחוית בילדותך. הם עשויים אף להוביל לפלאשבקים, סיוטי לילה, תנודות במצב הרוח או תחושות של ניכור מגופך.

יתכן שיש לך זכרונות ברורים מהתקיפה ויתכן שלא, ובמקרים מסויימים הריון ולידה עשויים לעורר זכרונות אלו. לעיתים ההריון הראשון הוא קל יחסית, בעוד שההריון השני מעורר תחושות וזכרונות הקשורים לתקיפה.

ההתמודדות עם הכאב של הלידה עשויה להיות קשה עבורך. יש נשים שמצאו שחשיבה על הכאב כ"כאב חיובי" (כאב בעל מטרה חיובית), סייעה להפחית את החרדה שהן חשו ביחס לכאבי לידה.

 

דברים שעשויים לעזור

• קחי עמך לבדיקות איש/ה המהווה עבורך מקור תמיכה.
• קחי מישהו/י שיוכל לבטא את רצונותיך.
• דברי עם חבר/ה או יועצ/ת על תחושותיך.
• ערכי מראש רשימה של שאלות שברצונך לשאול את הרופא/ת שלך.
• רבים מהתהליכים בזמן זה עשויים להיות פולשניים. בקשי כי כל התהליכים  והאפשרויות העומדות לרשותך יוסברו לך מבעוד מועד.
• אם את חווה פלאשבק או חרדה קשה, הקלי על עצמך על ידי התבוננות בסביבה בה את  נמצאת כרגע, שוחחי עם מישהו/י, והזכירי לעצמך שאת עכשיו מבוגרת ולא ילדה.
• אם אינך חשה בנוח או שאינך חשה שהטיפול שאת מקבלת הוא מספק, בטחי בתחושותיך,  ואם את יכולה, בטאי בקול את צרכיך.
• זכרי שבכל רגע נתון יש לך זכות לסרב להליך טיפולי ו/או לטיפול על ידי  רופא/ה מסויים.
• את יכולה לבקש שאנשי צוות הנמצאים בחדר ואינם חייבים להמצא בו (דוגמת  סטודנטים לרפואה) יעזבו את החדר.

"אם היה אז דבר אחד שיכול היה לעזור לי, היתה זו הידיעה שהתקיפה לא היתה  באשמתי. אני חושבת שזה היה המכשול הגדול ביותר בדרך להחלמה שלי."

 

מציאת תמיכה

"הדבר שעזר לי ביותר היה מערכת התמיכה שהיתה לי. לא הייתי יכולה להתמודד בכוחות עצמי בלעדיה."

שיחה עם מישהו/י עליו/ה את סומכת, יכולה לסייע לך להיות ערה לתחושותיך בתקופה הזו. יתכן שתרצי לשוחח עם יועצ/ת כדי לדון במה שאת מרגישה ולברר באילו שירותים את יכולה להעזר (כגון, יועצת הנקה, קבוצות תמיכה, חומר כתוב ועוד). קריאה, שאילת שאלות ובדיקה של מה שצפוי לך במהלך ההריון והלידה עשויים לסייע לך לחוש מוכנה לקראת הדברים שיקרו, ויעזרו לך לחוש בשליטה על המצב.

יש הרבה אפשרויות שונות לטיפול בתקופה זו. כדאי לברר אילו אפשרויות פתוחות בפניך ולחשוב על סוג הטיפול והתמיכה הנחוצים לך. מספר דוגמאות הן: לידה בביה"ח, עזרה של מיילדת פרטית או תומכת לידה, לידה בבית ועוד. תוכלי לקבל מידע נוסף על ידי פניה לתחנת טיפת חלב הקרובה לביתך, למרכזים לבריאות האישה או למרכזים לנשים הרות.

אנשי מקצוע

"אחות באגף היולדות, שהעניקה לי עידוד ועצות עדינות ושקטות, הצילה את חיי."

אנשי המקצוע עימם את באה במגע יכולים למלא תפקיד משמעותי לגבי האופן בו תחווי את ההריון, הלידה והשלבים הראשונים של האמהות. המיילדת, האחות או הרופא/ה שלך צריכים להיות מוכנים:

• להאזין לך ולכבד את רגשותיך
• לכבד את הסודיות הרפואית שלך
• להסביר לך את התהליכים הרפואיים בדרך שתוכלי להבינם
• לפרוש לפניך את אפשרויות הבחירה העומדות לרשותך
• לנסות להיות גמישים לגבי האופן בו הם מבצעים את הטיפול
• לשאול אותך כיצד את מתמודדת מבחינה רגשית, לא רק פיזית
• לגלות הבנה אם תספרי להם על התקיפה שעברת
• להיות מסוגלים להפנות אותך לשרותי תמיכה

בעקבות התקיפה שבוצעה בך, יתכן שתתקשי לבטא את הצרכים שלך. אם תספרי לאנשי המקצוע שמטפלים בך על התקיפה שבוצעה בך בילדות, יתכן גם שתצטרכי לומר להם מה בדיוק נחוץ לך. אם אינך מרגישה שאת מוצאת אוזן קשבת אצל האדם המטפל בך או שהוא איננו מועיל לך, את יכולה לבקש שהמטפל יוחלף.

"אנשי המקצוע שנתקלתי בהם התעניינו בעיקר בהבט הפיזי, לא הנפשי. רופא אחד הקשיב, אך כל מה שהוא עשה היה לתת לי ואליום."

התערבויות רפואיות

במהלך ההריון והלידה מתבצעות בדיקות רפואיות רבות. חלק מהבדיקות (דוגמת בדיקות פנימיות) נועדו לסייע במניעת בעיות רפואיות בהמשך, בעוד שבדיקות אחרות נעשות כאשר יש צרכים רפואיים דוחקים (דוגמת הצורך בניתוח קיסרי). בדיקות וטיפולים רפואיים רבים נחווים כפולשניים. בדיקות פנימיות, ביקור אצל הגניקולוג, תהליכים הקשורים בהפלות או ביקור במרפאת השיניים עשויים להיות קשים במיוחד. באופן כללי, החרדה סביב בדיקות וטיפולים כאלו יכולה להיות מופחתת בעזרת איש מקצוע רגיש, וכמו-כן על ידי כך שתדעי בדיוק מה אמור להתרחש ומהן האפשרויות העומדות לרשותך (כגון, תהליך פחות פולשני, הבאת איש/ת תמיכה, טיפול על ידי אישה רופאה ועוד). בכל עת, יש לך את הזכות לסרב לכל בדיקה וטיפול רפואיים. אם את מסרבת לתהליך רפואי, יתכן שתדרשי לחתום על טופס המאשר שהוצע לך טיפול מסויים אך את סרבת לקבל אותו.

הנקה

אמהות רבות נתקלות בקשיים במהלך ההנקה, למשל, כאשר הן מקבלות עצות סותרות או כאשר לא ניתנת להן תמיכה מבעלות מקצוע. לעיתים קרובות, נשים שהן ניצולות תקיפה חוות קשיים נוספים. אם יש לך תמיכה הולמת ואת חשה בנוח להניק, הניסיון יכול להעניק לך תחושה של גאווה והנאה חדשה ממגע פיזי קרוב עם בן אנוש אחר.

"הנקה היתה חויית התקשרות טובה עבורי, למרות שבתחילה חשתי שלא בנוח."

את עשויה למצוא כי הנקה מעוררת אצלך חרדה, וגורמת לך לחוש חשופה ולא-בטוחה. ניתן להבין זאת. את עשויה לחשוש מעוררות מינית ומהחושניות של ההנקה, משום שהן עשויות להזכיר לך את התקיפה.

"ניסיתי להניק. איבדתי את התאבון ולא יכלתי לייצר מספיק חלב. היום אני מבינה טוב יותר מה היתה המשמעות של הניסיון הזה."

אינך חייבת להניק. חשוב שתזכרי זאת. למרות שממספר בחינות הנקה היא מומלצת, את אינך מונעת מהתינוק/ת שלך אושר ובריאות בכך שאינך מניקה אותו/ה. אם תאלצי את עצמך להניק, סביר שתגרמי לעצמך ולתינוקך לחוש מתוחים ושלא בנוח.

"חשתי שאכזבתי את התינוקת שלי משום שלא יכלתי להניק אותה לאורך זמן, חרף העובדה שכולם אמרו לי שאני צריכה להמשיך להניק, משום שהנקה היא חשובה. עוד רגשות אשם!"

נשים רבות חשות בתקופה זו כי הן בלתי כשירות. אשת מקצוע יכולה לעודד ולתמוך בך לגבי הדרכים בהם תוכלי להזין את תינוקך.

דכאון לאחר לידה

כ80- אחוז מהנשים חוות דכדוך קל בין היום השלישי לעשירי שלאחר הלידה. דכדוך זה הוא ארעי, והוא חולף בעזרת תמיכה והבנה תוך מספר ימים. דכאון לאחר לידה תוקף בין 10 ל15- אחוז מהאמהות. הוא יכול להופיע מיד לאחר שהתינוק נולד או חודשים לאחר הלידה. הוא יכול להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגה. הדכאון יכול להופיע הן אצל נשים היולדות את הילד הראשון שלהן והן אצל נשים שיש להן כבר ילדים. דכאון לאחר לידה יכול לכלול:

• תחושת דכאון ובכי
• תחושת חרדה, דאגה, עצבנות ותסכול
• תחושת תשישות גופנית ונפשית
• תחושות חוסר-אונים וחוסר-יכולת להתמודד
• תחושת אשם על שהאישה אינה מתנהגת "כמו אמא אמיתית"
• הפרעות בשינה ובאכילה
• קושי בריכוז אפילו בבצוע משימות פשוטות
• תחושת חוסר מנוחה ושקט
• איבוד עניין במין

מחשבות אבדניות

אם התחושות שברשימה זו מתארות את האופן בו את חשה, חשוב שתקבלי עזרה. דכאון לאחר לידה אינו חייב להמשך זמן רב וניתן לטפל בו.

השלבים הראשונים של הורות

עבור ניצולות רבות של תקיפה מינית בילדות, לגידול ילד ויצירת משפחה יש משמעות מיוחדת. את ודאי ערה מאד לחשיבותה של תקופת הילדות. חרף הקשיים שניצולות עשויות לחוות בתקופה זו, גידול ילד יכול להיות "חוויה מתקנת". יש לך את היכולת להעניק אהבה וטיפול רגיש לילדך, ולתרום באופן משמעותי לילדות מלאת אהבה.

"היום בתי היא בת 17. היא בת נהדרת. הילדות שלה היתה מלאה באהבה."

אם לא היה לך מודל הורי טוב לחיקוי כאשר גדלת, את יכולה לבקש את העזרה והתמיכה של חברה או בת משפחה בעלת כישורי הורות שאת מעריכה. זכרי, אמהות איננה בהכרח מגיעה באופן טבעי, וקיימת עזרה אם את מעוניינת בכך.

כאשר את מגיעה עם תינוקך הביתה, מספר תחושות עשויות לעלות בך. את עשויה לחשוש ממגע (למשל, בזמן הרחצה או החלפת טיטולים) או מהפגנת רגשות אוהבים כלפי תינוקך. את עשויה לחשוש שאת מהווה סכנה לתינוקך או שמישהו אחר יפגע בו. "פחדתי מאד כאשר לקחתי את התינוקת שלי הביתה לראשונה. חששתי להניח לה לצאת מטווח הראיה שלי, ופחדתי שהיא תלקח ממני."

בעיות עשויות לצוץ כאשר תינוקך יגיע לגיל בו את היית, כאשר הותקפת בפעם הראשונה. הדבר עשוי לעורר בך זכרונות ואת עשויה לחוש מרוחקת מהילד שלך. יש ניצולות הפוחדות שהן יפגעו בילדן. בראותך את התמימות של ילדך, את עשויה לחוות הצפה חוזרת של כעס על מה שעוללו לך. את עשויה לרצות להכחיש את הפגיעות של ילדך על ידי התרחקות ממנו. את אף עשויה להרגיש צורך חזק להגן עליו. כל התחושות האלו הן מובנות לאור חוויות העבר שלך. את יכולה למצוא עזרה בשיחה עם חברה, בסיוע הניתן לאמהות או בפגישה עם יועצ/ת.

עצה לתומכים

"למרות שלפעמים חשתי חסרת אונים, התמיכה של בן-זוגי אפשרה לי לקחת פסק זמן  כדי לאסוף את עצמי ולחזור אל התינוק."

תמיכה בבת-זוג או חברה במהלך ההריון והלידה סביר שתהיה הן מתגמלת והן מתישה. התמיכה העקבית והמסורה שלך היא חשובה מאד. העצות הבאות עשויות לעזור לך לתמוך בבת-הזוג או החברה שלך, ולחוות זמן משותף זה כתקופה אשר תעשיר את מערכת היחסים שלכם.

• אפשר/י לה לבטא את רגשותיה ותנ/י להם לגיטימציה. תחושות של כאב, פחד וכעס הן  טבעיות בתקופה זו.
• המנע/י מלהתעלם או "להחליק" את ההשפעות של התקיפה. זה נורמלי שבת הזוג או  החברה שלך תחוש חרדה.
• התגבר/י על הדחף להשתלט על המצב. חשוב לאפשר לה לבצע את הבחירות שלה.
• שאל/י את בת-הזוג או החברה שלך מה היא צריכה ממך.
• עזר/י ברמה המעשית, כגון בעשיית עבודות הבית, רחיצת התינוק, בישול וכד'.
• עודד/י את בת-הזוג או החברה שלך לחפש מקורות של מידע ותמיכה שהיא חשה שהם מועילים לה.
• יתכן שאם תבינ/י את השפעות התקיפה, הדבר יקל עליכם. שוחח/י עימה על כך ו/או נסה/י להשיג מידע.
• המנע/י מלהציע עזרה שאינך יכול/ה לתת, והכר/י במגבלותיך.

המאמר תורגם על ידי שרית מאתר זה:
http://www.dvirc.org.au/publications/pregnancyparenting.htm