מבוא

העבודה המוצגת לפניכם התחילה כעבודה של סוף שנה ד' בלימודי רפואה סינית אותם סיימתי ביולי 2002.

תקיפה מינית והטראומות שנובעות מהתקיפה הן נושאים רגישים שדורשים זמן בכל שלב בהתמודדות. הרפואה הסינית הינה תורה עדינה בעלת יכולות להגיע לרבדים העמוקים ביותר, לרבדים השטחים- ומה שביניהם.

הרפואה סינית מבוססת על פילוסופיה הוליסטית שאינה עושה הפרדה בין גוף ונפש, וגורסת שאנחנו כולנו תוצר של נתונים גנטיים (המינוחים הסינים הם שונים) בשילוב עם החוויות שאנו עוברים בזמן היותנו עוברים בבטן אימנו, בלידה עצמה ובשנים הראשונות לחיינו, כאשר ככל שהפגיעה מוקדמת יותר (ולא רק מינית), כך הפגיעה עמוקה יותר ובעלת שורשים עיקשים וחזקים.

זהו המצב בטראומות מיניות.

אם כן, לרפואה הסינית היכולת לעזור לנתקפות (ולנתקפים) בצורה מגוונת ולא מבוטלת.

הרעיון לעבודה הגיע מתוך ניסיוני האישי עם הטראומה שעברתי וההתמודדות איתה. רציתי להבין את שקרה לי ואת התוצאות בעיניים סיניות, ומתוך מחשבה שלרפואה עדינה ועמוקה כל כך כמו הרפואה הסינית המתבססת כאמור על פילוסופיה הוליסטית, יש יכולת לעזור בצורה מועילה ונכונה לכל מטופלת לפי צרכיה. בחיפושיי אחר גישת טיפול מגובשת ברפואה סינית העליתי חרס, וכך נולדה העבודה הזו שנלקחה כמה צעדים מעבר לעבודת סוף שנה, לכיוון ניסיון להעלות על הכתב תיאוריה ניסיונית לטיפול בטראומה מינית בשילוב של רפואה סינית ופסיכולוגיה.

העבודה נכתבת בלשון נקבה, אך העקרונות יכולים להיות רלבנטים גם לגברים.

חשוב לציין כי הכתוב פה הינם דברים בגדר תיאוריה אישית שלי בלבד, שנכתבה תוך חיבור הדברים שליקטתי מהמקורות השונים.

במידה ויש שאלות ל- "סינים" ו- "לא סינים" לגבי העבודה, אפשר לשלוח לי אימייל ואעשה את מיטב יכולתי כדי לענות. כתובת האי מייל:

red_special39@yahoo.com

"רחל המשוררת שרה 'ואולי לא היו דברים מעולם'  אבל אני רוצה לשיר על הדברים שהיו מעולם, היו ודאי.  כי מה שהיה מעולם יהיה לעולם, כמו השמש  והמילה 'אולי' היא הירח המעדן הכל באורו העדין".
הדברים שהיו מעולם / יהודה עמיחי

היבט מערבי (1):

מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מדווח כי אישה אחת מכל שלוש נשים עוברת תקיפה מינית כלשהי. כל אקט מיני שנעשה שלא בהסכמה עקרונית על ידי אחד הצדדים נחשב תקיפה מינית! וכל תקיפה מינית תהווה טראומה בחייה של הנפגעת.

תחת ההגדרה "תקיפה מינית" אנו נמצא אונס, ניסיון לאונס, אונס קבוצתי, כפיית יחסי מין לאורך זמן, גילוי עריות, הטרדה מינית וניצול מיני. הדברים המובאים בעבודה זו מתייחסים לגילוי עריות ואונס בנשים.

מדובר אם כן על יחסי מין בכפייה. יחסי מין אינם בהכרח חדירה. ההגדרה כוללת החדרת איבר מין של גבר, חפץ, לשון או אצבע לאיבר מין של אישה, החדרת איבר מין של גבר, חפץ, לשון או אצבע לחלל הפה או יחסי מין אוראלים.

לכל טראומה מינית יש השפעה פסיכולוגית על הנפגעת, כאשר הדבר עומד ביחס ישיר לעוצמת הפגיעה וחריפותה (למשל, יהיה הבדל בין התעללות מינית רבת שנים של אב בבתו לבין התעללות חד פעמית של אב בבתו; יהיה הבדל בין אישה שנאנסה פעם אחת לבין אישה שנאנסה 3 פעמים). הפגיעה הפיזית לא תמיד קיימת, אך כמעט תמיד יהיו סימפטומים שיפגעו בגוף, שמגיעים כתוצאה ישירה מהפגיעה עצמה. בהערכת הפגיעה מדברים על 4 פרמטרים עיקרים – משך הפגיעה (כמה פעמים ולאורך כמה זמן), גיל הנפגעת בשעת הפגיעה, מידת הקרבה בין הנפגעת והתוקף, תגובות הסביבה ומערכות התמיכה הקיימות. יש המתייחסים גם לפרמטר נוסף, מידת האכזריות בתקיפה, אך הפרמטר הנ"ל אינו מוסכם על כל אנשי המקצוע. הפגיעה הפסיכולוגית היא עצומה. ככל שהיא "ותיקה" יותר, כך יהיה קשה ומסובך יותר לעקור אותה, שכן הטראומה כבר שלחה זרועות ארוכות מאוד לכל רובד בחיי הנפגעת. רבים הם הביטויים שיכולים להופיע – הפרעת אישיות גבולית,ADHD , הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פיצול אישיות, הפרעות אכילה, חרדות, הפרעות בתפקוד המיני, פציעה עצמית, דיכאון וPTSD -, ועוד הרשימה ארוכה.

הנפגעת מוצאת עצמה מתמודדת עם רגשות מעורבים, רצון להכחשה אל מול רצון לזעוק את העובדות בקול רם וברור. הרגשות נובעים מתוך שני קולות פנימיים – הרצון לשמור על הסודיות אל מול סיפור האמת. זוהי מלחמת קולות שאין לה מנצחים, רק קורבן אחד – הנפגעת (2).

PTSD הינה הפרעה המאפיינת כמעט את כל הנפגעות מטראומה מינית ולכן ארחיב עליה.

(Post Traumatic Stress Disorder) PTSD

בDSM-IV – מופיעות כמה הגדרות ל-PTSD:

(3).Acute stress disorder; Brief psychotic disorder; Adjustment disorder

מדובר על אוסף של סימפטומים המתעוררים לאחר אירוע טראומטי הכוללים (בין השאר) הפרעות שינה, רגזנות, ניתוק והתבודדות מהחברה, דיכאון וזיכרונות פולשנים (כפי שיוסברו בהמשך כפלאשים).

PTSD אובחן לראשונה אצל ותיקי מלחמה וקיבל לגיטימציה ואת הכותרת "Post Traumatic Stress Disorder" רק ב-1980. לאחר מחקרים שנעשו על ידי אנשי מקצוע בנפגעות תקיפה מינית, גילו כי הסימפטומים הפסיכולוגים מהם סובלות נפגעות טראומה מינית דומים לסימפטומים שנמצאו אצל ותיקי מלחמה (כך גם בנשים וילדים שעברו אלימות במשפחה). רק אחרי 1980, התברר כי מה שעוברות הנשים אחרי שעברו תקיפה מינית הוא ביסודו PTSD.

המצב מאופיין על ידי שלושה קריטריונים מרכזיים:

1. עירור יתר – מצב בו הנפגעת נמצאת במצב של ערנות תמידית של המערכת, של  דריכות שמא תחזור על עצמה הסכנה והפגיעה. המטופלת תתרגז בקלות, תהיה חסרת  סבלנות ותדווח על הפרעות בשינה – התעוררויות רבות, רגישות לרעש וקושי להירדם.
2. פלישה – מה שידוע כ- "פלאשים". כעבור זמן הנפגעת חוזרת וחווה את רגעי  הטראומה כאילו הם קורים עכשיו. תמונות ותחושות מהטראומה חוזרות ומופיעות  בשגרת יומה של הנפגעת ואין היא יכולה להמשיך את חייה כפי שהיו לפני הטראומה.  הפלאשים הללו חוזרים ונעלמים ללא יכולת שליטה ומפריעים לתפקוד תקין. הדבר  יכול להופיע בחלומות – סיוטים המדירים שינה מהנפגעת, כחלומות בהקיץ וכהבזקי  זיכרון. כל דבר יכול להוות "טריגר" לזיכרון כזה, שיצוף וישבש את רצף החיים.  רבות הן הפעמים שהפלאשים הם מאוד מוחשים עבור הנפגעת, בעלי עוצמה רגשית  גדולה ביותר והם מובילים לחוסר ביטחון גם במקום הבטוח ביותר שהיה לנפגעת,  שכן כל דבר יכול לעורר זיכרון שכזה ואין יותר מצבי שלווה וביטחון.
3. צמצום – זוהי התגובה המקהה של הכניעה, זוהי הדיסוציאציה. נפגעות רבות  מספרות על אובדן תחושות מסוימות, הרגשת זמן שמשתנה, כמו מין הילוך איטי, יש  המדווחות שהן עזבו את הגוף שלהן בזמן התקיפה והתבוננו על הכל מבחוץ, מן הצד.  תחושות אלו מלוות בריחוק רגשי ואדישות שבעצם מצביעים על ויתור על יוזמה  ומאבק (4). תחושות נוספות שנפגעות חוות – התנתקות מן העצמי, מתחושת זמן ומן  המציאות, תחושות הדומות למצב טרנס היפנוטי. אך בניגוד להיפנוזה שנעשית בדרך  כלל מבחירה מודעת, ה- "טרנס הטראומטי" מתרחש בדרך כלל שלא מתוך בחירה, ובטח  שלא מבחירה מודעת. יש נפגעים שאינם יכולים לשקוע במצב דיסוציאטיבי והם  עשויים להגיע לכדי התמכרויות לסמים ולטיפה המרה.

יש להבין שההשפעות של התופעות הללו מגיעות עד לרמת איבוד נטילת היוזמה לפעולות עם מטרה בסופן. כלומר, נפגעות רבות יגבילו את חייהן למינימום על מנת לנסות וליצור תחושה כלשהי של ביטחון וניסיון לשלוט בפחד הגדול הקיים בהן. כפי שהרמן כותבת בספרה – "בהימנעות מכל מצב שמזכיר את הטראומה ומכל יוזמה שעלולה להיות כרוכה בתכנון לעתיד ובסיכון, שוללים מעצמם פגועי הטראומה הזדמנויות חדשות להתמודדות מוצלחת, שיכולה להפיג את השפעת החוויה הטראומטית. הסימפטומים של צמצום, אף שהם מייצגים ניסיון להתגונן מפני מצבים נפשיים קשים, גובים אפוא מחיר גבוה בעד ההגנה שהם מספקים. הם מצמצמים ומדלדלים את איכות החיים, ובסופו של דבר מנציחים את שעות האירוע הטראומטי" ("טראומה והחלמה", עמ'66 ).

חשוב לציין שהשינויים הללו חיוניים להישרדות ראשונית, אך הם פוגעים ביכולת ההסתגלות לאורך זמן אצל הנפגעות. כלים שהיו יעילים ובטוחים לתקופה מסוימת הופכים להיות מכשול, לעתים מכשול במעגל סגור, שהנפגעת אינה מסוגלת לשבור על מנת להגיע להחלמה מלאה מתוך אינטגרציה בין החוויה הטראומטית לתודעה רגילה.

כאמור, לטראומה השפעות עצומות על חיי הנפגעת, בכל רובדי החיים. ככל שהטראומה קרתה בשלבים מוקדמים יותר, כך היא כמו משתרשת בנפגעת ויכולה להוביל לסימפטומים שונים אותם מניתי בתחילת העבודה. דברים בסיסיים כמו אמון, אמונה, אמונה עצמית, ביטחון ואהבה מוטלים בספק, לעתים חלקם נעלמים מהמשוואה של יחסי הנפגעת עם האנשים הקרובים לה. נזק זה אינו משני, הוא הולך יד ביד בראשיותו עם הפגיעה הפיזית. לכן אין פלא שהריאקציה של הנפגעות תהיה בידוד וניתוק מכל מה שהיה מוכר ונכון לפני הטראומה, שהרי כל מנגנוני ההגנה שהיו לנפגעת לא עזרו. הנפגעת כמו חזרה לשלב ההתחלה, עליה לבנות לעצמה מערכת הגנה, מערכת ביטחון ומערך חברים חדשים לגמרי, שבהם תרגיש בטוחה ושתיתן בהם אמון.

ישנם שלושה שלבי החלמה עיקריים (5) עליהם אעמוד בהמשך, אך יש לזכור שאת ההחלמה לא ניתן להשלים בבידוד. מכאן, שחלק מההחלמה חייב להיעשות במסגרת הקהילה, ביחסים עם אנשים וכל מערכת יחסים שהיא.

תגובת הסביבה לטראומה היא עניין בפני עצמו. ברוב המקרים מפחדות הנפגעות לספר על דבר המעשה מסיבות שונות – הן מפחדות שלא יאמינו להן, הן מפחדות מתגובה לא צפויה, מביטול דבריהן, ויש מקרים בהם הסביבה תומכת/ מגנה על התוקף, ולא על הנפגעת. יש שלל של התבטאויות לגבי העבירות השונות ("היא הזמינה אונס כשהלכה לבושה בבגדים כאלה", "לילדים יש משחקים מיניים, זה רק טבעי", "הילדה פיתתה אותו" וכו'), והן כולן אמירות אומללות ביותר שאינן נכונות בבסיסן, גורמות עוול נוסף לנפגעת המתלוננת, מעניקות לגיטימציה לפוגע וממשיכות את קו ההכחשה וההתעלמות מהבעיה ומן העוול שנגרם.

בנוסף לכל אלה קיים הכאוס הפנימי שבו מצויה הנפגעת. קשת הרגשות שאותה חווה הנפגעת היא עצומה – פחד, כעס, עצב (6), בושה, רגשות אשמה, גועל, ספק "אם זה אכן מה שנדמה לי שזה או אולי אני רק מדמיינת", תחושת זוהמה, תחושה שמשהו פגום, התייסרות על שלא עשו יותר על מנת למנוע את המעשה ועוד. הניתוק שנגזר עליהן מתוקף הטראומה גורם להן להתמודד עם כל התחושות הקשות לבד, בבידוד, דבר שכמובן מגביר את הכאב.

הזיכרון של הגוף

במקרים רבים המטופלת אינה זוכרת שעברה תקיפה מינית. היא יכולה לחיות שנים עם איזושהי בעיה פיזית ולא להבין את מקורה, בעיקר לאחר שבדיקות פיזיות שעברה אינו מעידות על מקור אורגני לבעיה. אך דבר היכול להוות טריגר לזיכרון שכזה שיעלה ויצוף במודע הוא מגע באזור מסוים בגופה – בטן, זרוע ויתכנו אף אזורי החדירה. ישנם מצבים כגון וגיניזמוס, מצב שבו הואגינה מתכווצת בעת קיום יחסי מין, מצב הגורם לכאב אצל האישה ומקשה על החדירה. רבים הם המקרים שבהם המטופלת אינה יודעת ממה הדבר נגרם ורק תוך כדי טיפול עולה הזיכרון של תקיפה מינית.

בעוד הנפש מדחיקה את הטראומה, הגוף זוכר אותה, יתכן ואף זכר אותה מאז התרחשה, על כן למשל יתכנו כאבים באזורים מסוימים בזמן הווסת. מצב זה מצביע שוב על הקשר ההדוק שבין גוף ונפש ועל הגישה המוטעית שבהפרדתם זה מזו. טראומה מינית משפיעה על שניהם בו זמנית, והם משפיעים זה על זו (וההפך). הדברים יכולים להמשיך גם לאורך הטיפול, גם לאחר גילוי הטראומה המודחקת, ויש לתת לדברים הללו מקום בטיפול – פיזי ונפשי. על המטפל והמטופלת להיות קשובים לדברים ולהתייחס אליהם על מנת לאפשר למטופלת להתגבר על הדברים.

1. החומר המובא בפרק זה מתבסס על הספר "טראומה והחלמה" של ג'ודית לואיס הרמן, הוצאת עם עובד,1992

2. על מצבה הרגשי של המטופלת ארחיב בהמשך

Introduction- Mardi J. Horowitz, M.D- Essential Papers on PTSD .3

4. הרמן כותבת בספרה "… אפשר לראות מצבי התודעה האחרים האלה את אחד מחסדיו הקטנים של הטבע, המגן מפני כאב קשה מנשוא" (עמ'62 ).

5. החלוקה היא כמובן גסה, אך נשתמש בה לצורך הדיון

6. נפגעות רבות מספרות על תחושות קשות של פחד, כעס ועצב ואילו הרגשות אליהם אתייחס בהיבט הסיני

 

היבט סיני (1)

גדולתה של הרפואה הסינית היא בראייתה ההוליסטית. גדולה זו משרתת אותה אף כאן, בנושא עדין ומורכב כמו טראומה מינית.

נאמר לא פעם שהסימפטומים שאנו רואים על פני השטח הם רק איתות של הגוף המנסה לדווח על בעיה עמוקה עוד יותר. כך, שאם תגיע מטופלת עם ואגיניזמוס, למשל, יש לבדוק האם בעברה (הקרוב או הרחוק), סבלה מטראומה מינית כזו או אחרת, או כל טראומה אחרת.

האם יש הבדל בין הטראומות השונות?

גישה אחת אומרת שהרפואה הסינית אינה עושה הפרדה בין סוגי הטראומות. גישה אחרת אומרת שיש הפרדה ואני תומכת בגישה זו. אין זו ראיה נכונה להסתכל על נפגעת גילוי עריות ועל נפגעת אונס ולומר שהנזק הוא זהה מבחינת הסינדרומים שהוא יוצר, ולהסתפק בזה. יש הבדל בין טראומה לטראומה ומאחר שיש גם הבדל בין אדם לאדם, יש לטפל בכל מקרה באופן אינדיבידואלי.

בכתבים עצמם אין התייחסות ישירה (או עקיפה) לטראומה מינית. אך אחד הדברים הבסיסיים שיש להתייחס אליהם שקיים בכתבים, הוא מעגל 7 השנים. חשוב לדעת מהו הגיל שבו קרתה הטראומה, מאחר והדבר יכול לתרום להבנת עומק הפגיעה. יש הבדל בדרכי ההתמודדות ובפגיעה בכל מעגל ומעגל. ג'וליאן סקוט כותב שפגיעות פיזיות שנעשות במעגל 7 השנים הראשון ולא נפתרו יהפכו לקבועות, הן ממשיכות עם הילדה למעגל השני עם ביטוי חדש, שהוא הביטוי הרגשי. אם זה ממשיך למעגל השלישי – הפגיעה תהיה בעלת ביטוי אישיותי (2).

בסו וון כתוב:The Kidneys Qi rises in power" " (לגבי מעגל 7 השנים הראשון), כלומר אם תהיה פגיעה בשלב זה, תהיה לנו פגיעה עמוקה ביותר, באנרגיית הכליות.

לגבי המעגל השני כתוב:

"Fertility arrives, Ren mai functions fully while Tai Chong mai rises in power .The menses flow downwards in their time and she has children."

פגיעה בגילאים 7-14 יכולה לפגוע בשכבות עמוקות גם כן 2 – מהמרידיאנים המיוחדים ובנשיות – מחזור האישה והפוריות (3). וככל שעובר זמן, הפגיעה כמו משתרשת בגוף ובנפש המטופלת. במקרה של גילוי עריות, הרבה פעמים נראה שהפגיעה נעשית בטווח גילאים זה (לא כל המקרים). הדבר יכול להסביר את כל פתולוגיות הדם שאנו נראה בנפגעות אלה ואת הפגיעה העמוקה כל כך במרידיאנים המיוחדים ובעיקר בצ'ונג (4).

דבר נוסף שיש להבין הוא את ההשפעה שיש לרגשות השונים שמרגישה המטופלת. מתוך הרגשות הרבים שקיימים, החלטתי להתמקד בשלושה עיקריים – כעס, פחד ועצב (5).

כעס

"הכעס טוב יותר. בכעס יש הרגשת קיום. מציאות ונוכחות. מודעות לערך עצמך"
~ טוני מוריסון, "העין הכי כחולה"~

כעס הוא רגש חשוב, כאשר מדובר יותר על סוג של אלימות הנחוצה להתחלת דברים (למשל זרע היוצא מן האדמה). רושה נותנת דוגמא של איש צבא השולט בכעסו ומנתב אותו לאפיקים היעילים לו בעבודתו. אך הבעיה מתחילה כאשר איש הצבא אינו יכול לשלוט בסוג האלימות שהכעס מבטא, הדבר הופך אותו למסוכן, ופה יש ביטוי לחולשה שלו. בעצם הצד החזק של הכבד במקרה זה הוא גם נקודת התורפה שלו. הרגש חיוני לו ביותר, אך גם יכול לפגוע בו ברגע שיוצא מכלל שליטה (6).

בניתוח הרדיקל אנו מוצאים כי הוא מתאר מצב בו הכעס יכול להיות רגש טבעי של אישה הנמצאת תחת ידו של אדם אחר, שפחה של בעליה, וכאשר מוסיפים את הרדיקל של הלב, אנו מקבלים את רגשותיה של האישה – כעס מודחק. כך שאנו מבינים כי לכעס שתי פנים – האחת של אנרגיה המתפרצת החוצה והשניה של האנרגיה המודחקת (7). בטראומה מינית שתי המשמעויות רלבנטיות, כאשר שתיהן יכולות ללוות את המטופלת בשלבים שונים של תהליך הטיפול וההחלמה.

כעס ואיברים

א. הכעס והכבד: אנו יודעים שבאופן כללי הכעס הוא הרגש המשויך לכבד. כעס אמור  להוות תנועה טובה ובריאה של החיים, אנו יכולים לנצל כעס כדי להתחיל תהליכים  חדשים, פרקים חדשים בחיינו, כעס יכול להפסיק מחשבות אובססיביות במעגלים (דרך  מעגל הבקרה). אך ברגע שיש תנועה לא נכונה של הכעס – קרי כעס מודחק, הדבר  יכול להוביל להיתקעות של צ'י, מה שיוביל לחסימה במרידיאן הכבד. רושה עוד  כותבת:

"Anger can be a feeling not only due to external circumstances but also the feeling coming from a physical situation".(8)

לדעתי האישית, ניתן לראות במשפט זה את ההשלכות האפשריות שיש למגע אסור על  הנפגעת, למשל – בתהליך ההחלמה, תעבור המטופלת שלבים המלווים בכעס גדול על  הנגיעה האסורה.

ב. הכעס והכליות: לפי מעגל ההזנה, הכליות מזינות את הכבד. במקרה של כעס, דרך  מעגל ההעלבה, הכעס פוגע בכוח הרצון (לאורך זמן). כתוצאה מכך תהיה גם פגיעה  בריכוז ובזיכרון. וכאשר יש פגיעה בZhi- (זי), האדם מאבד את התכלית. פגיעה  בכוח הרצון יכולה לבוא לידי ביטוי בשלבים הראשונים של התמודדות עם הטראומה,  למשל בדיכאון – המטופלת שוקעת במצב שבו הרצון אינו קיים.

ד"ר שן מסביר שרגש מסוים לא תמיד יפגע רק באיבר אליו הוא משתייך, למשל, כעס  לא תמיד ישפיע על הכבד. האיבר המושפע יהיה האיבר הכי חלש. יוצאים מן הכלל הם  עצב וחשיבת יתר, שהם משפיעים על האיבר החלש וגם על האיבר לפי חמשת האלמנטים (9).

ד"ר שן מתייחס בעיקר לכעס מודחק, שיכול להשפיע על כל איבר חלש. באיבר הפגוע  יש סטגנציה של צ'י, והכעס המודחק נוסף לסטגנציה הזו, ויש בו אלמנט של חום  גדול מאוד (10), לכן יהיו סימפטומים רבים של חום.

פחד

פחד הוא רגש דומיננטי שאותו מביעות רבות מנפגעות טראומה מינית (11). הרדיקל מדבר על סוג של מכה שהפחד נותן ללב, ופחד הוא רגש המשויך בדרך כלל לכליות, כך שאנו מבינים שמדובר פה על פגיעה עמוקה, ציר אש – מים (12).

א. פחד והכליות: אמרנו אם כן שמדובר על פגיעה בציר היצירה, כשבפועל יש שבירה  של הציר.

הצ'י אינו מחזיק את התמציות, יש מין היפרדות ביניהם, בין יין ליאנג. כתוצאה  מכך אין מספיק יין במחמם עליון והתמציות שוקעות מטה. הצ'י אינו יורד מטה  ונתקע בסרעפת, כמו סוגר על המחמם העליון. במקביל, במחמם התחתון, הנוזלים  מצטברים וזה מהווה הסבר למצבי השתן המרובה, דפיקות הלב החזקות, והגרון היבש  שאדם יכול להרגיש בשעת פחד (13).

בLing Shu- (לינג שו) נאמר שבפתולוגית מרידיאן הכליות, הפחד הוא כמו תחושה  שיש לאדם שתמיד בורח, הוא כל הזמן במצב של ערנות(14), מה שיכול להיות רלבנטי  בעירור יתר ב-PTSD.

ב. פחד ואלמנט האדמה: הקיבה – יש פחד הנובע מחוסר תמיכה של הקיבה למחמם עליון  והלב, מה שמוביל לפאניקה שיכולה להיכנס לShen – (שן). הטחול- רושה מצטטת  מהסו וון את פרק 21 ומסבירה, שכאשר אדם נופל יש את החבלה הפיזית (עצמות או  שרירים) אבל אין לשכוח את הפגיעה שנוצרת עקב הרגש בזמן הנפילה עצמה. כלומר,  הפגיעה הפיזית פוגעת בכבד ובכליות (15), והפחד המתלווה לנפילה גורם לנזק נוסף  בכליות. תיאור זה מתאים לטראומה מינית – יש התייחסות לפגיעה הפיזית והנפשית  ויש זעזוע בבסיס, באדמה, הרבה פעמים בבית במקרי גילוי עריות.

ג. פחד והריאות: במקרה זה הפחד הוא יותר בהלה מאשר פחד. מדובר על מצב כמו עץ  שעליו נחות הרבה ציפורים קטנות, וברגע שהעץ זז הן מתעופפות לכל עבר. הדבר  יכול להיות רלבנטי לשלב עירור היתר שיש ב-PTSD.

ד. פחד והלב: הלב הוא השולט בזרימה חופשית של דם בכליו. אם יש חסימה היא  יכולה להוביל לחום פנימי ואש. יהיה מצב שבו יש אי נוחות בחזה באזור של הלב  עם תחושות יובש, עצבנות ואש. זהו המצב שנוצר לאור חרדה למשל – היא פוגעת  בסירקולציה של הלב ויוצרת חסימה. המצב שנוצר אם כן מתאר לב חלש שמוביל  לזרימה חלשה במרידיאנים שגורמת לתנועת אש חלשה. התמציות כתוצאה מכך אינן  מוחזקות היטב ואז דברים יוצאים החוצה (למשל שלשול). במצב כזה, שהלב חלש,  הפחד תוקף את הכליות שאינן יכולות להכיל יותר (16). לאר מציין שמצב שבו הלב יכול  להיות במצב של חולשה שכזו נוצר כאשר הלב כמו מוקף במחשבות במעגל סגור. עוד  הוא אומר שבמצב כזה.

הלב מצוי במצב הנקרא Si Lu הווה אומר:

"A heart embarrassed by too much recollection of the past and trying to get out of that but unable to because of the obsession". (17).

כזכור מהדברים שנאמרו על פחד והכליות, ישנה פגיעה בציר היצירה, הפחד גורם  לערעור היציבות שבציר. במילים אחרות, יש פגיעה בציר Shen- Jing (שן-ג'ינג),  אש – מים, יין-יאנג, כאשר הפגיעה היא בMing Men- (מינג מן).

הפחד הוא תוצאה של מכה מאוד אלימה שהאדם אינו מצליח להתאושש ממנה לבדו, לכן הסימפטומים הרבים והקשים.

ד"ר שן מציין שלפחד יש השפעה רצינית ביותר על הלב. פחד גורם להתרוקנות של הלב בניסיונותיו לשמור על סירקולציה, ונוצר שוק שבו דם אינו מגיע ללב ויוצא ממנו. ברגע ששוק זה נוצר (בעיקר במבוגרים ובילדים קטנים), הסירקולציה משתנה ונשארת שונה עד הטיפול המתאים.

עוד מדבר ד"ר שן על פחד כרוני, שהוא בעל השפעה המערערת את יציבות העצבוב של המערכת עצמה ושל האיבר המסוים (18). פחד כרוני הוא יותר תוצר של בעיה בצ'י הכליות מאשר גורם לבעיה כזו. אך אם הכליות רגישות, רגש זה ישפיע בדרך כלל על יאנג הכליות או על Ming Men (מינג מן), זאת מכיוון שפחד יורד מטה ויפגע בכליות (19). פגיעה בMing Men- (מינג מן) מהווה פגיעה במקור האש לכל האיברים הפנימיים, פגיעה בצ'י המקור, פגיעה בכל המחמם התחתון – תפקוד מיני, חימום הרחם, חימום כליות/ שלפוחית שתן, פגיעה בתפקוד הכליות בקבלת צ'י ופגיעה בלב שאינה מאפשרת לShen – (שן) לעגון כראוי (20).

עצב

מדובר על תנועה של איסוף בזיקה של העצב לריאות, לסתיו ולמתכת. ברדיקל יש מעורבות של הכחשה, דבר המאפיין את הנפגעות מטראומה מינית בשלבים מסוימים – עצב ובד בבד הכחשה של הדברים לעצמן, הכחשה של רגשות מסוימים ומחשבות מסוימות.

עצב מגיע ישר למרכז הויטאליות, במרכז החזה. העצב תוקף ופוגע בחלק הכי פנימי של החיים ויש הפרעה לזרימה החלקה של הויטאליות הנחוצה לחיים (21).

רושה כותבת בספרה על 8 המיוחדים כי על ידי קשר טוב בין שתי נקודות "ים הצ'י", (CV6 וCV17 -), על ידי זרימה טובה המגיעה מ-CV17, הלב והריאות, תהיה זרימה נכונה של המרידיאנים כולם. המקשר בין שתי נקודות "ים הצ'י" הוא מרידיאן הצ'ונג, ובכך אנו רואים פגיעה נוספת במרידיאן המיוחד (22).

עצב והכבד: הקשר הוא דרך מעגל הבקרה, דרכו יכולה להיווצר חסימה בזרימה של  הכבד, שתוביל לעצבנות. הכבד ינסה לפרוץ את החסימה הזו על ידי עליה והתרחבות  ויווצר, בנוסף לסטגנציה, חום (שיכול להגיע גם מהעצבנות). העצבנות גם פוגעת  בדם, היא תגרום לו לגעוש בכליו, והדברים יפגעו בShen – (שן) ובHun – (הון).  האחרון לא יתקשר עם המציאות באופן תקין, מתרחשת איזושהי היפרדות של האדם  מהמציאות כתוצאה מהחום (23). הדבר יכול להסביר את מצבי הדיסוציאציה שחוות  הנפגעות בזמן הפגיעה ולאחר מכן.

ד"ר שן כותב שברמה האנרגטית מדובר על סטגנציה עמוקה בריאות ותחושת הבכי חבויה וסמויה. בעצב אין בכי, יש מעין אחיזה של הבכי, דבר המחמיר את הסטגנציה הקיימת בריאות. האיברים הפגועים ביותר אם כן הן הריאות, כאשר ניתן לראות זאת גם ביציבה המוכרת – גב כפוף, עיניים מביטות באדמה, ראש מוטה מטה, דבר שלאט לאט "killing the Qi circulation". כמובן שיש פגיעה ביצור הצ'י שמשפיעה גם על יצור דם.

ד"ר שן אומר שככל שהנזק יותר מוקדם הנזק הוא יותר גדול – פיזית ונפשית: פיזית ניתן יהיה לראות מטופלים עם אסטמה, דלקות חוזרות בדרכי נשימה, אלרגיות וכדומה. רגשית – בעיות בקשרים, פרידה, נתינה וקבלה בחופשיות, תחושת ריקנות פנימית ותחושה של חוסר ערך עצמי שיכול להוות גורם לפיצוי על ידי פרפקציוניזם (24).

1. ברצוני להדגיש כי התיאוריה המובאת פה היא תוצר אישי לאחר שזירת הדברים השונים שקראתי לאורך הכנת העבודה. העבודה היא בגדר ניסיון גיבוש דרך טיפול ובגדר של תיאוריה בלבד שכן לא יישמתי אותה מעולם אך מניסיוני האישי מרגישה נכון.

Acupuncture in The Treatment of children .2- ע"מ 501-505

3. וכן הלאה, לכל מעגל יש את הייחוד שלו והטראומה עלולה לפגוע בו

4. טד קפצ'וק מדבר על גילוי עריות כפגיעה בדם מאחר וזו פגיעה שאדם עושה לאדם אחר שיש ביניהם קשר דם. לא הצלחתי ליצור קשר עם קפצ'וק על מנת לשמוע עוד על הנושא

5. הדברים המובאים לגבי הרגשות מבוססים על ספרם של לאר ורושה The 7 Emotions –

The 7 Emotions .6, ע"מ 65

The 7 Emotions .7, ע"מ 66

The 7 Emotions .8, ע"מ 70

Dragon Rises, Red Bird Flies .9, ע"מ 358

10. ד"ר שן מציין שכעס באופן כללי הוא בעל אופי חם, מחפש דרך לפרוץ החוצה

11. לפי האתר האוסטרלי לנפגעות תקיפה מינית www.secasa.com

The 7 Emotions .12, ע"מ 88

The 7 Emotions .13, ע"מ 90

The 7 Emotions .14, ע"מ 93

The 7 Emotions .15, ע"מ 95-96

The 7 Emotions .16, ע"מ 99

The 7 Emotions .17, ע"מ 100

Dragon Rises, Red Bird Flies .18, ע"מ 361

19. ד"ר שן כותב שאשמה היא צורה של פחד כרוני, וגם אשמה היא מנת חלקן של נפגעות תקיפה מינית

The Foundations of Chinese Medicine .20, ע"מ 98

The 7 Emotions .21, ע"מ 125

The 8 Extraordinary Meridians .22, ע"מ 111

The 7 Emotions .23, ע"מ 128

Dragon Rises, Red Bird Flies .24, ע"מ 370

תיאורית Nervous System / Tai Yang של ד"ר שן (25)

ד"ר שן מחלק את המערכות בגוף לפי ששת השכבות. הוא מתייחס לשכבת Tai Yang (טאי יאנג) כאל הNervous system – (להלן "המערכת").

מדובר על מערכת המכילה את האנרגיה הכי חיצונית של הגוף (כמו גם השכבה) וזו השכבה הראשונה שמתמודדת עם השפעות הרסניות (26). המערכת עובדת במישור פיזי וכמובן במישור הנפשי רגשי. שלמותה של המערכת הוא מרכיב עיקרי בכל הבעיות הפסיכולוגיות. אם המערכת הינה רגישה, כל מצב סטרס יכול להוביל לפגיעה פסיכולוגית כלשהי.

אם המערכת חזקה, הסטרס יצור מחלה פיזית וההשפעה הפסיכולוגית לא תהיה דומיננטית – אם בכלל. כלומר, ההתמודדות שלנו עם ידיעות היכולות לגרום לשוק תלויה במידת החוזק של המערכת. חשוב לציין שגם פה כל אדם נבחן באופן אינדיבידואלי – כל אדם ורמת החוזק האישית של המערכת שלו.

רפואה מערבית אומרת שמחלות פסיכוסומטיות הן סימן למערכת עצבים חלשה, כלומר – הסימפטומים מתחילים כשהאדם אינו יכול להתמודד עם סטרס רגשי. ד"ר שן אומר אחרת – הסימפטומים הפסיכוסומטים מופיעים כאשר המערכת, לפחות בשלב התחלתי, תקינה. הכוונה היא שהסימנים הפיזים מראים שהמערכת חזקה ואינה נותנת לנפש להיפגע מהר. ד"ר שן בעצם אומר שעדיף בעיות פיזיות על בעיות רגשיות (27).

המערכת מתפתחת בעשר השנים הראשונות לחיי האדם, לכן היא תהיה מאוד רגישה בשנים אלה ואירועים המתרחשים בטווח השנים האלו יהיו בעלי השפעה גדולה ביותר על האדם ועל עתידו. לטראומה רגשית תהיה משמעות עצומה בהתפתחות המערכת והגוף כולו. בהקשר זה מזכיר ד"ר שן את המונח "The Qi is wild" ומסביר- רוב הפגיעות החמורות במערכת המתחילות בעשר השנים הראשונות יהיו קשורות לתפקוד של הלב. הסינדרומים של הלב בהקשר למערכת מקובצים תחת הכותרת "The Qi is wild", מצב בו היין אינו שולט ביאנג. בעיות אלה שמשפיעות על הלב יכולות להתחיל בלידה עקב טראומה קשה, יכולות להיות קשורות לחסכים גדולים ביותר להם נחשף הילד בעשר השנים הראשונות לחייו או לעבודה קשה. אנשים אלה יהיו לא מאוזנים רגשית ויהיו להם הפרעות דיסוציאטיביות בגוף – הם יתארו כי הם מרגישים תחושת ערפול שכזו או שיהיו להם מעין התקפות עייפות גדולות. יהיה להם קושי בריכוז במחשבות ומעשים עד כדי בעיות במימוש הפוטנציאל הטמון בהם.

בדרך כלל, כאשר מתאפשרת פגיעה עקב מערכת חלשה, האיבר הראשון שיפגע יהיה האיבר החלש ביותר, אך אם האיברים שווים זה לזה בחוזקם, נראה את הפגיעה בכבד. כשהמערכת חזקה, האדם יגיב לסטרס קודם כל באופן ורבאלי (המקושר לאלמנט האש) או בצורה פיזית (קשר לאלמנט העץ). אם הדברים אינם עוזרים יתפתחו סימפטומים גופנים. לעומת זאת, אם המערכת חלשה, יופיעו סימפטומים פסיכולוגים.

ד"ר שן כותב על חלוקה של הרגשות לקטגוריות הבאות:

Tense emotions .1 (רגשות "מתוחים") – כעס כרוני, תסכול ואכזבה המשפיעים על הכליות והכבד.

2. שוק – הנגרם ע"י כעס, פחד או אכזבה פתאומית המשפיעים על הריאות, הלב והכליות.

3. רגשות עצובים – עצב, יגון, אבל המשפיעים על הכליות והריאות.

4. מחשבות אובססיביות – דאגה, אשמה וחשיבת יתר המשפיעים על הכליות והטחול.

5. רגשות מפוחדים – כמו חרדה המשפיעה על הלב, הכליות והריאות.

רגשות אלה יכולים להופיע בנפגעות טראומה מינית בשלבים שונים בהתמודדות ובהחלמה. עוד אומר ד"ר שן שרגשות המתפתחים בפתאומיות ישפיעו על הלב והריאות (מחמם עליון) ורגשות המתפתחים לאט ישפיעו על הכבד והכליות.

תיאוריה נוספת שברצוני להציג פה מתבססת על תיאורית חמשת האלמנטים (28). במקרה של טראומה מינית, ניתן לראות כי הפגיעות העיקריות הן באלמנט האש – הלב, המעי הדק, מעטפת הלב והמחמם המשולש. אלמנט האש מתמודד (בין שאר תפקודיו) עם הגבולות שאנו מציבים בין עצמנו לעולם החיצון (29), כך שבמקרה של טראומה מינית יש פגיעה בגבולות אלה, יש פגיעה ברמות הגבוהות והעמוקות ביותר בנפגעת- יש היפרדות בין הלב ו-Shen (שן).

המטרה בטיפול באמצעות תיאוריית חמשת האלמנטים היא לעזור למטופל לממש את מלוא הפוטנציאל החבוי בו. הכוונה היא להעצים את המטופל על מנת שיממש את חייו ואת עצמו בצורה הטובה לו ביותר. כך גם בטיפול עם נפגעות טראומה מינית. הטיפול, על מנת שהמטופלת תצליח לממש את הפוטנציאל החבוי בה, יכלול בין השאר הכוונה לזיהוי תבניות התנהגות המעכבות את מימוש המטרה ולכן נשאף כמטפלים לעקור מן השורש כל רעיון או תבנית הגורמים להמשך הנתק שבין הלב ו-הShen (שן). השאיפה היא להגיע למצב שבו ה-Shen (שן) מעוגן היטב בלב, ויחדיו הם מתנהלים בהרמוניה, כאשר סימן אחד שיכול להוות אינדיקציה שהמטופלת נמצאת על הדרך הנכונה הוא, שהיא מסוגלת להגיע ל"מערכת יחסים אינטימית עם עצמה".

היכולת לחוות קשר אינטימי בריא מתבסס על היכולת של המטופלת להגיע להכרה עצמית והכרה באמת העצמית שאינה קשורה לאף אדם אחר מלבדה. אין מצב של חוויה אמיתית של אינטימיות עד שהאיזונים המופרים באלמנט האש יחזרו לתקנם. הטראומה המינית גורמת לפרידה של המטופלת מעצמה, ונבנים סביב פרידה זו תבניות התנהגותיות אשר מונעות את האפשרות לשבירת הניתוק מתוך פחד שמא תחזור הפגיעה על עצמה. במקרים של טראומה מינית מדובר על רמות עמוקות ביותר, הפרעה באיזון הבסיסי שבין יין ויאנג.

כל מטופלת תגיב בדרכה שלה, לפי המבנה הקונסטיטוציוני שלה. לכן הדבר הראשון שיש לעשות הוא לאתר את האלמנט אליו שייכת המטופלת, לאלמנט הדומיננטי ביותר, וכך נבין את מכלול הבעיות שנוצרו כתוצאה מהפגיעה. בכל מקרה, הפגיעה תהיה תמיד באלמנט האש – כל איבר לפי מאפייניו (30), וכל אלמנט יגיב בצורה שלו כאשר יש להתייחס לפגיעה באופן אישי לכל מטופלת ומטופלת.

תיאוריה אחרונה שאני מציגה בפרק זה – הגישה של ה-TCM לטראומה מינית, כפי שמציג אותה בוב פלוס (31).

פלוס מדבר בעיקר על נזק הנגרם מהטראומה הרגשית, כאשר הנזק הגופני יהווה גורם לתגובות יותר מקומיות כגון ביתוק קרום הבתולין, פציעות באזורי החדירה וכיו"ב. גם פלוס, כמו ג'ארט, רואה בלב את הניזוק העיקרי בטראומה מינית שכן ללב תפקיד מרכזי בכל הקשור לרגשות. זאת ועוד – פלוס מצביע על קשר הדוק שקיים בין הלב לגניטליה (32), לכן אין זה מקרה שהשניים נפגעים במקרים אלה.

פלוס מתאר מצב של חוסר איזון בין מחמם תחתון למחמם עליון:

במחמם תחתון – במקרה של טראומה פסיכולוגית המערבת את הגניטליה, ה-Mind (שן) והצ'י רצים דרך הצ'ונג ישר ללב, ומשאירים סירקולציה מועטה וחסרה במחמם תחתון. דבר זה יכול להוביל לסטזיס של דם וחוסר.

במחמם עליון – מאחר והצ'י שנכנס ללב הוא חם ובגלל שיש עודף של רגשות רבים ושונים שאינם באים לידי ביטוי (שגם הוא מדיף חום), יש סימנים של חום המתבטאים במחמם העליון.

פלוס עוד מזכיר את ההשפעה של הדברים על הצ'ונג, בשל הקשר ההדוק שיש בין המרידיאן ללב, טוען שחום מהמערכת יכול להיכנס לצ'ונג דרך הלב, משם להיכנס ל-GV (שניהם בעלי שורש משותף) ומשם לעבור למרידיאן שלפוחית השתן (בשל סמיכות המרידיאנים). בנקודה זו יש השלמת מעגלים – קשר לכליות דרך הבן זוג, וקשר למערכת ה-Tai Yang עליה כותב ד"ר שן.

בניסיון להעמיד דברים בתבנית הסינדרומים, אני נתקלת במספר רב של סינדרומים. מאחר והפגיעה כל כך עמוקה וראשונית במקרה של גילוי עריות ואונס בגיל צעיר, ופגיעה עמוקה באונס בגיל יותר מבוגר, יש שלל סינדרומים אפשריים לכל איבר ואיבר בגוף, וכתוצאה מכך לכל החומרים בגוף. לכן יש להתייחס לכל מקרה לגופו.

ביחס ל-PTSD: מדובר על מצבי חוסר פנימי.

חוסר דם בלב – עקב הפגיעה באיברי אלמנט האש, יש פגיעה בלב שפוגעת בתהליך יצירת הדם. הדבר פוגע ביכולתה של המטופלת לישון שינה טובה ולעגון את ה-Shen (שן).

הלב והכליות אינם מאוזנים – פגיעה בציר אש – מים, התעוררויות באמצע הלילה,

חוסר יכולת להירדם – עירור יתר, חוסר יכולת לעגן את ה-Shen (שן) וכתוצאה מכך תופעות הצמצום והפלישה.

חוסר דם הכבד ועליית יאנג הכבד מעלה – רגזנות ועצבנות, כעס, סיוטים בלילה וחוסר עגינה של ה-Hun (הון).

חוסר צ'י הקיבה והטחול – מחשבות אובססיביות, אם מדובר בגילוי עריות – ערעור מוחלט של הבית, של הבסיס, הפרעות אכילה.

סיכום ההיבט הסיני:

לדעתי האישית הגישה צריכה להיות חיבור של הגישות מתוך רגישות מתמדת למטופלת האינדיבידואלית.

אין לי ספק שאלמנט האש סופג את הפגיעה הקשה ביותר (33), אך יש לזכור גם את שאר האיברים והאלמנטים, ובראשם את הכליות. אין ספק שהפגיעה הינה עמוקה וראשונית ביותר, לכן אי אפשר להתעלם מהפגיעה במרידיאנים המיוחדים.

ה-CV והצ'ונג הינם מרידיאנים מהותיים ביותר בחיי האישה, וכל פגיעה בהם, בעיקר פגיעה במעגל 7 השנים השני, היא קשה. מכאן יוצא שהפגיעה הקשה יותר היא לאיברי היין. הפגיעה בהם מדגישה את הפגיעה בנשיות אותה חווה המטופלת ומסבירה את הפגיעות הרבות שיש במחזור ובדם.

המעט שהזכרתי מהמאמר של פלוס הוא מבחינתי המעט שיש לדלות ממנו שכן בעוד הוא שופע רעיונות וסינדרומים, ה-TCM חוטא לאבחנה וטיפול בטראומה מינית בניסיונו להכניס את הדברים לתבניות פשוטות של סינדרומים. הדברים עדינים ומורכבים מדי על מנת לעבוד כך ולכן אני נוטה להסכים יותר עם הגישה שג'ארט הציג, בהציגו את שיטת העבודה לפי חמשת האלמנטים. אין ספק שיש להגיע למצב שבו אנחנו יודעים על סינדרומים המצויים במטופלת, אך לא די בכך.

ההתייחסות לרגשות היא בלתי נמנעת כמובן, ולדעתי האישית התיאוריה של ד"ר שן מאוד רלבנטית ומשתלבת יד ביד עם מעגל 7 השנים והפגיעות של הלב והאיברים הפנימיים ביותר של המטופלת.

סיכום היבטים

המטופלת בבואה לקבל עזרה יכולה להימצא בשלבים שונים בהתמודדותה עם הדברים. אך תמיד, כאשר יש התמודדות נכונה, ההתמודדות היא קשה. מדובר בטראומה קשה עם השפעות עמוקות רבות ומגוונות ויש לזכור זאת בבואנו לטפל במקרים מסוג זה.

יש להניח שניתקל גם במטופלות שעברו את הטיפול להן היו זקוקות והגיעו בשל בעיות אחרות לגמרי. יש לוודא שאכן הבעיות הן "אחרות לגמרי", אם כי מקננת התחושה שהכל קשור, שהרי כל המחלות שלנו הן בהתאם למי שאנחנו, כלומר – יש לבדוק אם בעברה של המטופלת התרחשה תקיפה מינית ויש לבדוק את ההשלכות של הדברים על חיי היומיום, שוב, גם אם נעשתה התמודדות על מנת לתת את הטיפול הנכון ביותר עבור המטופלת.

25. כפי שמופיעה בספרו של ד"ר ליאון האמר "Dragon Rises, Red Bird flies"

26. כנראה שהקישור נעשה מכיוון שהQi – בשכבה זו הפכפך, משתנה, כשם שמערכת העצבים עובדת במהירות, בשניהם קיימת תנועה קבועה שאינה קבועה.

27. חוזק המערכת קשור לקונסטיטוציה ותורשה

28. מסתמך בעיקר על מאמר בן 3 חלקים של לוני ג'ארט Chinese Medicine and the Betrayal of Intimacy: The Theory and Treatment of Abuse, Incest, Rape and Divorce with Acupuncture and Herbs

 

PC6 – Inner Gate ,TW5 – Outer Gate .29, יבוא לידי ביטוי בעיקר בגילוי עריות למשל, בו הגבולות לגמרי מטושטשים

30. למשל פגיעה ביכולת ליצור קשרים אינטימיים Pericardium

31. יש לציין כי שלחתי אי מייל לפלוס לגבי מאמר זה Sexual Abuse and TCM , ובתגובה הוא אמר לי שאין הוא מאמין עוד ברוב הדברים שכתב ולא פירט על הנושא. אני מביאה את החלקים במאמר הנראים לי באופן אישי רלבנטים לנושא ולטיפול בו.

32. דרך מרידיאני Chong ,Bao Mai/Lou, קשר של ציר היצירה Shao Yin

33. מן הראוי להזכיר את הקישור למספר 7 המופיע ב7 – הרגשות ובמעגלי 7 השנים. 7 הינו מספר של אש.7 מייצג, לפי רושה ולאר, בהיותו מספר אי זוגי, אספקטים יאנגים, על כן 7 משלים את יין האישה בבואו לתאר את מחזור האישה.

ריפוי והחלמה

ברצוני לציין, שבתחילה חשבתי לכתוב פרק זה לכל היבט בנפרד, אך ככל שהתקדמתי עם הקריאה בנושא, נוכחתי כי היסודות הם זהים בשתי השיטות ואין הן סותרות אחת את השניה, הן מהוות שני חלקים ההולכים יד ביד בשלם, שהוא ההחלמה של המטופלת, כאשר לדעתי יש מקום לבסס את הטיפול ברפואה סינית על העקרונות אותם מיישמת כיום הפסיכולוגיה (1).

עם כל ההבדלים שיש בין רפואה סינית לפסיכולוגיה, יש 2 דברים מהותיים משותפים:

שתיהן מכירות בקשר שבין גוף ונפש ואינן מפרידות ביניהם, אם כי פסיכולוגיה אינה באה לטפל בגוף אלא באופן עקיף, דרך טיפול ישיר בנפש.

שתיהן מכירות בכך שאין נוסחה קבועה לטיפול, כל אדם והטיפול המתאים לו. הרמן עומדת על שלוש נקודות עיקריות כשלבי החלמה (2):

1. ביטחון: שלב זה כולל –

א. קריאת שם לבעיה.

ב. השבת השליטה.

ג. יצירת סביבה בטוחה.

2. זיכרון ואבל: שלב זה כולל –

א. שחזור הסיפור.

ב. השבת הזיכרון הטראומטי ע"י:

– חשיפה ישירה/הצפה

– "עדות" פורמלית

3. קשר מחודש: שלב זה כולל –

א. ללמוד להיאבק.

ב. להשלים עם עצמך.

ג. לחדש קשר עם הזולת.

ד. למצוא שליחות של נפגע.

ה. לפתור את הטראומה.

מעט על כל שלב:

1. ביטחון – על ידי נתינת שם לבעיה, המטופלת מבינה מה הם הדברים העוברים עליה. עצם הידיעה נותנת כוח, האדם מבין את שקורה לו בזמן נתון והידיעה מנטרלת את הפחד שבלא ידוע. עצם הידיעה שיש שם לבעיה מחזירה מעט את המטופלת מהבידוד בו היא שרויה מאחר והיא מגלה כי לדברים שהיא מרגישה יש כותרת, יש עולם שלם שבו אנשים רבים סובלים מדברים הדומים לדברים אותם היא עוברת, ויש נחמה בידיעה שיש מישהו שמבין, יש עוד אנשים שעברו דברים כאלה. השבת השליטה היא העיקרון המנחה את הטיפול, דבר ראשון שיש לעשות הוא לבסס את הביטחון של המטופלת. זהו אחד הדברים הבסיסיים ביותר עבור תהליך ההחלמה, מאחר והטראומה בבסיסה מנשלת את המטופלת מכוח ומנתקת בינה ובין סביבתה, ההעצמה וקשירת קשרים חדשים עומדים בלב ליבה של ההחלמה. דבר זה ניתן להשגה רק לאחר יצירת סביבה בטוחה עבור המטופלת, מקום בו היא מרגישה בטוחה, מוגנת ומובנת בכל שלב שהוא בטיפול. כמו כן, מערכות התמיכה האחרות שלרשות המטופלת, האנשים המעורבים צריכים להיות אנשים שנבחרו בקפידה על מנת לוודא שאין הם אנשים שיכולים להוסיף על הנזק או לערער את ביטחונה של המטופלת.

ברפואה סינית ניתן לראות שלב זה כביסוס אלמנט האדמה, המטופלת מבססת לעצמה מקום בטוח, מוגן ותומך, מקום שיכיל אותה כמו שהיא. בשלב זה עקרון הטיפול ברפואה סינית יהיה חיזוק האדמה, וניתן לתת את הדעת על ההיבט הפיזי ולטפל בו, מתוך מטרה לנסות להקל כמה שיותר על המטופלת, אפילו במעט – חרדות, בעיות שינה וכו' (3), למשל PC7, ST36.

2. זיכרון ואבל – בשלב זה המטופלת מספרת את סיפור הטראומה בשלמותו על כל פרטיו. בשלב זה המטופלת הופכת את הטראומה לחלק אינטגרלי מחייה ולא מניחה לה להיוותר כזיכרון טראומטי. עיקרון ההעצמה עדיין חשוב גם בשלב זה, המטופלת היא זו שבוחרת לעמוד מול מפלצות העבר. בשחזור הסיפור הטראומטי, המטופלת מתבקשת להעלות את החיים שחיה (במידה וזוכרת אותם) לפני הטראומה, דבר שגורם למטופלת "לשוב ולברוא את הזרימה" של חייה, מתוך שאיפה ליצור איזה שהוא רצף של העבר ובכך ליצור אינטגרציה בין האירועים והחיים של מטופלת (4). השבת הזיכרון הטראומטי יכולה להיעשות על ידי חשיפה ישירה או הצפה, ועל ידי "עדות" פורמלית. שתי הטכניקות נועדו על מנת לפרוץ מחסומים של שכחה והדחקה על מנת ליצור את האינטגרציה בין החיים והטראומה. שלב האבל על אובדן טראומטי יכול להוות מעין שלב שיכול להימשך לנצח בעיניי המטופלת בשל העוצמה החזקה של האבל והתחושות. האובדן יכול להיות גדול מאוד – איבוד מבנים פסיכולוגים פנימיים בסיסיים ואלו שנפגעו גם גופנית סובלות מאיבוד תומתן. באבל מסוג זה, שהוא כמו אבל על אדם קרוב שנפטר, יש את היכולת להתבונן פנימה ולמצוא את הכוחות הפנימיים להמשיך הלאה עם הניסיון הזה רשום בהיסטוריה של המטופלת, שהרי הטראומה לעולם לא תתמוסס או תיעלם, היא תמשיך להיות חלק בחיי המטופלת, אך היא לא תמשול בחייה ולא תפחיד אותה, המטופלת רכשה כלים על מנת להתמודד עם הטראומה והיה שהיא תעלה בצורה אחרת, בנקודת זמן אחרת.

אלמנט המים ואלמנט המתכת מופיעים בשלב זה. תהליך האבל מתקשר לאלמנט המתכת, מופיעים כל הרגשות שמופיעים בתהליך האבל – צער, יגון, פרידה. עצם העלאת סיפור הטראומה וסיפורה שוב ושוב, יש בה מין ההתנקות שגם היא מאפיינת את המתכת, וכן ייתכן גם חוסר איזון במתכת, על ידי השמת גבולות הדוקים מדי או חוסר גבולות בצורה קיצונית.

הזיכרון גם הוא מתקשר לתהליך האבל אבל יש בו גם מאלמנט המים, מה גם שיש פה סוג של מוות ושל התחלה מחודשת, דואליות המאפיינת את המים. בשלב זה ניתן לתמוך באלמנטים אלו בטיפול, למשל LU9, SP9, תוך חיזוק מתמיד של המרכז. גם כאן ניתן להקל על הסימפטומים הפיזיים.

3. קשר מחודש – זהו השלב בו המטופלת בעצם ממציאה את עצמה ואת עולמה מחדש. הטראומה הותירה אותה בודדה וכעת, בשלב ההחלמה, היא שוברת את הבדידות ומחדשת את קשריה עם העולם מסביבה. ללמוד להיאבק פירושו להבין ש- "… לא כל פחד הוא אימה. בחשיפה רצונית וישירה, הנפגע שב ולומד שיש דרגות שונות של פחד. המטרה אינה להשמיד את הפחד אלא ללמוד כיצד ללמוד לחיות איתו, ואפילו כיצד להשתמש בו כבמקור של כוח והבנה" (5). במשפט "אני יודעת שיש לי את עצמי" טמון הרעיון של השלמה עצמית. לאחר כל השלבים שהוזכרו לעיל, נוצרה אינטגרציה שכמו יולדת עצמיות חדשה של המטופלת. הטראומה אינה מנחה את המטופלת בשלב זה והיא מוכנה לחדש קשר עם הזולת, על רבדיו השונים, כאשר במרכז עומדת האינטימיות. מציאת שליחות של נפגע אינה מנת חלקם של רוב הנפגעות. ובכל זאת, קיימות הנשים המוצאות בפעילות חברתית בנושא תקיפה מינית מקור של כוח והרבה מאוד סיפוק של יכולת לעזור לאנשים עם בעיות דומות לשלהן. בזמן שהן שואבות סיפוק מעזרה לזולת, ברור להן שהן עושות זאת גם על מנת לרפא את עצמן. לפתור את  הטראומה אין פירושו להעלים את הטראומה, הטראומה היא חלק מחיי הנפגעת לעולם. "המדדים הטובים ביותר לפתרון הם יכולתו המחודשת ליהנות בחייו ולהיות מעורב מעורבות מלאה ביחסים עם אחרים. ההווה והעתיד מעניינים אותו עכשיו יותר מן העבר, והוא נוטה לגשת אל העולם מתוך שבח ויראת כבוד יותר מאשר פחד" (6).

כאן מקומם של אלמנט העץ ואלמנט האש. בעצם המטופלת, בכוחות מחודשים, כמו מסתערת על החיים תוך כדי התחדשות המחזקת אותה יום ביומו. המטופלת עוברת תהליך של גדילה תוך כדי הטיפול, תהליך המוביל אותה לאפשר לעצמה ליצור קשרים חדשים עם הסביבה, שהם ביטוי לאלמנט האש. היכולת ליטול חלק במערכת יחסים אינטימית היא הביטוי להחלמת אלמנט האש שנפגע. בשלב זה ניתן לחזק את העץ והאש, למשל GB24, CV14. שלבים אלה יש לעבור במסגרת הטיפול הפסיכולוגי. מודל טיפול זה אינו יכול להתבצע אחד לאחד ברפואה סינית, אך רוב השלבים מתבצעים, כפי שמפורט בשלבים עצמם.

בחירת מטפל נכון היא קריטית עבור תהליך ההחלמה. המטופלת המגוללת את סיפורה עושה זאת בקושי רב, בדרך כלל לאחר התלבטויות רבות לאורך זמן ומבקשת לחלוק את הטראומה וחוויתה אותה עם המקשיב לה – במקרה זה המטפל, ובכך לעשות את הצעד הראשון לקראת ההחלמה. המטפל הנבחר צריך להיות מתאים למטופלת בכמה מישורים (כל מטופלת וצרכיה שלה), אך בשלב הראשון המטופלת חייבת להרגיש בנוח עם המטפל היושב מולה. המטפל מצידו צריך להיות קשוב תמיד למטופלת בלבד ולהביע אמפטיה והקשבה לאורך הדרך. אם אין התאמה בין המטופלת והמטפל מכל סיבה שהיא – יש לנסות ללבן אותה, ובמידה ולא ניתן להתגבר על הדברים יש להפסיק טיפול והמטופלת תצטרך למצוא מטפל חדש. חשוב שהמטופלת תרגיש שהמטפל יכול להכיל אותה ושהיא מרגישה שהוא איתה בדרכה.

אייברם קרדינר, שהיה פסיכיאטר שעבד רבות עם ותיקי מלחמה, מגדיר את תפקיד המטפל כעוזר למטופל שמטרתו "לסייע לו להשלים את המלאכה שהוא מנסה לעשות באופן ספונטני" (7). כלומר, כוח הריפוי אינו נתון בידי אף אדם אחר, פרט למטופלת. מסגרת הטיפול תפקידה להוות מסגרת תומכת, אמפטית ובטוחה אך אין היא יכולה לרפא את המטופלת, הכוח הזה טמון רק בה. רק היא יכולה לשלוט על תהליך ההחלמה ורק בידיה הכוח לממש אותו, כאשר המטפל עוזר ומכוון. כמו שמטפל אחד אמר פעם למטופלת שלו, שהיא בעצם נמצאת במהלך טיפוס על הר גבוה. יש כל מיני זיזים ובורות שיכולים ועוזרים לה ותומכים בה בדרך למעלה. הוא אחד מהם.

כך גם ברפואה סינית. הדיקור אינו בעל כוחות ריפוי לבדו. כוחו של הדיקור הוא בשימוש בפוטנציאל המטופלת ותמיכה בדרכה להחלמתה, שהיא עושה בעצמה, עם עצמה, עבור עצמה. כמו כל טיפול אחר, אם המטופלת לא תגיע עם רצון כן להחלים, הדיקור לא יעזור לטווח הרחוק, כלומר הטיפול יהיה – אם בכלל – נכון ברמה סימפטומטית בלבד.

כפי שהזכרתי בפרק על ההיבט הסיני, ישנה פגיעה ישירה באלמנט האש. ג'ארט אומר במאמרו שעד שלא נפתור את הבעיות שנוצרו עקב הפגיעה באלמנט זה, לא נגיע לחוויה אמיתית של אינטימיות. ג'ארט מוסיף ואומר, כי השלב הראשון בריפוי יהיה שהמטופלת תוכל להגיע למצב של אינטימיות עם עצמה (8), שזהו הצעד הראשון במימוש הפוטנציאל. שלב זה הוא הכרחי ומעיד על היכולת להיות חלק ממערכת יחסים אינטימית בעתיד.

הקשר הראשון שנוצר במסגרת ההחלמה אם כן הוא הקשר שבין המטופלת והמטפל (9). מדובר במעין ברית בין שני הצדדים. הדבר החשוב ביותר בברית זו היא ששני הצדדים מחויבים לטיפול במטופלת בלבד. המטפל מביא את כישוריו וניסיונו, המטופלת מגיעה לטיפול מתוך צורך בעזרה ולכן מקבלת על עצמה שהיא נכנסת למערכת יחסים חד צדדית – המטפל עוזר לה, המטפל קיים שם עבורה, ההפך אינו נכון במערכת יחסים ספציפית זו.

הדבר כמובן יכול לגרום למטופלת להיות נוחה לניצול ולכן על המטפל מוטלת האחריות המלאה לא לנצל את הכוח שיש בידיו לרעה, עליו לראות לנגד עיניו את טובת המטופלת וקידום החלמתה בלבד.

הרמן מציינת בספרה, שהמטפל לוקח על עצמו ניטרליות טכנית, שהיא שונה מניטרליות מוסרית. ניטרליות טכנית מדברת על כך שהמטפל נמנע מלנקוט עמדה בכל הקשור לקונפליקטים הפנימיים של המטופלת ונמנע מלהביע את דעתו, מתוך תזכורת חוזרת שהמטופלת היא האחראית לחייה. ניטרליות מוסרית לעומת זאת אינה יכולה להתקיים בטיפול בנפגעות טראומה מינית. מאחר והמטפל הופך להיות עד לפשע "שומה עליו לנקוט עמדה של סולידריות עם הקורבן. אין הכוונה לרעיון הפשטני שהקורבן אינו יכול לעשות רע, אלא להבנת העוול הבסיסי שבחוויה הטראומטית והצורך בפתרון שישיב הרגשת צדק כלשהי. הסולידריות מתבטאת בעבודתו היומיומית של התרפיסט, בשפתו ויותר מכול במחויבותו לאמירת אמת בלי כחל וסרק" (10). יש לזכור שקשר זה אינו נוצר כל כך מהר, שהרי האמון הוא אחד הדברים הראשונים שנהרסו כתוצאה מהטראומה, לכן יש לתת לזמן מקום לעשות את שלו, ויש לבנות קשר זה בהרבה מאמץ על מנת שיהיה אמיתי וחזק להמשך הדרך.

הברית הזו קיימת גם בין המטופלת והמטפל ברפואה סינית, אם כי היא מקבלת גוון מעט שונה. רפואה סינית, בהיותה רפואה הוליסטית, מטפלת בגוף ובנפש ישירות דרך מחטים, צמחי מרפא ואם ניתן גם בעזרת מגע. הרפואה הסינית תמעיט במלל לעומת הפסיכולוגיה. יש כמובן דיאלוג בין המטפל והמטופלת, אך הדיאלוג הוא שונה מאשר עם פסיכולוג, המטופלת לא מדברת 50 דקות (למשל). המטפל הסיני יתייחס גם לשינה, מחזור, תזונה, סימפטומים פיזיים אקוטיים (כגון כאב ראש) וכיו"ב וכמובן לדברים העולים מתוך הטיפול הפסיכולוגי. המטפל הסיני נעזר בכלי אבחנה אחרים, לאו דווקא הדיאלוג – אבחנות גוף, לשון ודופק. המטפל הסיני ישאף לעשות  אינטגרציה בין הדברים ויטפל בעזרת נקודות שיטפלו בכמה שיותר סימפטומים, תוך התייחסות מתמדת בשורש הבעיה. יש שהטיפולים יעלו תחושות לא נעימות, אפילו קשות עבור המטופלת, לכן יש להזהיר מראש על מנת שהמטופלת לא תיבהל ותדע שזה חלק מהתהליך. ג'ארט מציין שהטיפולים צריכים לעזור ליצור קירבה והבנה בין המטופלת והמטפל, שישרתו את המטופלת ויעזרו לה לעלות על דרך המלך להחלמתה.

אני חושבת שבכל שלב ושלב שציינתי לעיל הדיקור יכול ליטול חלק לא מבוטל בתהליך ההחלמה של המטופלת, כמו גם להוות חלק בפני עצמו בטיפול ברפואה סינית:

1. ביטחון – כל השלבים הללו צריכים להתרחש בבניית מסגרת הטיפול ברפואה סינית.
2. זיכרון ואבל – דיקור הוא כלי יעיל ביותר להעלאת הדברים לפני השטח (אך ורק במסגרת טיפול הולמת, העלאת הדברים ללא מסגרת טיפולית יכולה לגרום נזק למטופלת), ובד בבד ניתן לחזק אותה בדרכה.
3. קשר מחודש – בשלב זה ניתן לערוך פגישות במינון יותר נמוך, בהתאם לרצון המטופלת וכמובן לחזק ולתמוך בה.

המטפל מהווה בעצם את המרכז, את אלמנט האדמה בשלב זה בחיי המטופלת, מרכז שאליו היא חוזרת וממנו היא יוצאת – ממש כמו בזרימה שבין חמשת האלמנטים. כלומר –

שלב 1 יכול להיות ביטוי של אלמנט האדמה, שלב 2- אלמנט המים ואלמנט המתכת, ושלב 3- אלמנט אש ואלמנט העץ.

איני חושבת שתפקיד הטיפולים בשתי הגישות חופפים. אני חושבת שאת העבודה העיקרית יש לעשות בטיפול פסיכולוגי. אך הרפואה הסינית יכולה לשרת את המטופלת במספר דרכים:

1. נפגעות תקיפה מינית לעתים אינן מרגישות מוכנות להתחיל טיפול פסיכולוגי. ישנם פחדים, חששות, חוסר רצון ויתכנו אף ניסיונות כושלים שגורמים לנפגעת להתרחק מהגישה באופן מוחלט. טיפול ברפואה סינית, שכמו מקלף שכבות, יכול לעזור למטופלת לנסות טיפול פסיכולוגי מתוך בשלות שלה, ויכול להוות מעין הכנה לטיפול פסיכולוגי יעיל.
2. טיפול ברפואה סינית יכול להקל על סימפטומים פיזיים הקיימים בנפגעות – מיגרנות, חרדות ועוד, ויכול לחזק את הצד הפיזי אפילו בעזרת צמחים בלבד, למשל.
3. דיקור יכול להעלות תחושות, תמונות ורגשות במטופלת שיכולים להיות נושאי שיחה בטיפול הפסיכולוגי, ודרך נוספת עבור המטופלת להיכנס פנימה לתוך נפשה ולהבין תבניות ותחושות מסוימות הקיימות בה.
4. במידה והמטופלת נוטלת כדורים שונים, הרפואה הסינית יכולה עם הזמן להוביל את המטופלת למצב של ירידה בתלות בכדורים – למשל כדורי שינה. בכל מקרה, המטפל הסיני לא ישלול שימוש בכדורים כאלה או אחרים ויעבוד יחד איתם, לעולם לא נגדם. ה. טיפול פסיכולוגי יכול להיות לעתים מייגע וקשה. הידיעה שיש מקום נוסף שבו ניתן להרגיש ביטחון וקירבה עם אדם קרוב (המטפל) יכולה להקל על הטיפול הפסיכולוגי – וההפך.
5. הרפואה הסינית כוללת בתוכה דיקור, מגע וצמחי מרפא כשיטות טיפול. במידה ודיקור יכול להוות בעיה אצל המטופלת מסיבה זו או אחרת (עניין החדרת המחט יכול להוות קושי), אפשר להתחיל עם צמחים או אם ניתן – דיקור אוזן. לאחר ביסוס קשר האמון בין המטופלת והמטפל, ניתן לנסות להכניס את המחטים למסגרת הטיפול. צמחים יכולים בעיקר לעזור בבעיות כגון עצירות, שלשול וכו'. ישנם מצבים שניתן לשלב מגע. כלומר – יש ברפואה סינית יותר כלים לתמרון.
6. לדעתי האישית, יש בטיפול בדיקור, לאחר שהתבססה מערכת היחסים בין המטופלת והמטפל, תהליך של אינטגרציה בין גוף ונפש, בין עבר להווה, בין חוץ לפנים. באמצעות מחט אחת נפתחות בפני המטופלת מגוון אפשרויות להבנה עצמית, הגשמה עצמית והכרה עצמית בכמה רמות במקביל.

היכולת של המטופלת ליצור במסגרת טיפולית אחת מקום בטוח ומוגן בו היא יכולה להיות היא עצמה, ויכולתה לתת אמון במטפל הינה התקדמות אדירה עבורה. היכולת לעשות זאת במקום נוסף, מעידה למטופלת על כוחה ויכולתה להחלים מהטראומה המינית.

אני חושבת שאין הטיפול ברפואה סינית בא במקום טיפול פסיכולוגי. אני סבורה כי למילים יש כוח אדיר, הן יכולות לבטא את הכמיהות הכי כמוסות בנפש האדם והן יכולות לשחרר את האדם משדיו. על כן תמיד אמליץ לנפגעת תקיפה מינית ללכת לטיפול פסיכולוגי. היכולת לתת ביטוי מילולי לדברים המכבידים על חיינו מהווה צעד ביכולת לשתף אחרים בחיינו, מה שעבור נפגעת תקיפה מינית יכול לעזור לשבור את מעגל הבדידות. זאת ועוד – היות והאלמנט הנפגע הוא האש, דווקא טיפול בדיבור, המשויך ללב, הוא שמקדם את החלמתה של המטופלת ביותר מרמה אחת, נשתמש באלמנט הפגוע שישקם את עצמו מכוחו שלו.

1. זרמים מסוימים בפסיכולוגיה, למשל הביהביוריזם לא נכלל בזרמים אלו

2. טראומה והחלמה, ע"מ 188

3. כמובן בכל טיפול יש לעמוד על בחירת הנקודות בהתאם למטופלת האינדיבידואלית, הנקודות המובאות הן לשם דוגמא בלבד

4. טראומה והחלמה, ע"מ 214

5. טראומה והחלמה, ע"מ 242

6. טראומה והחלמה, ע"מ 258

7. טראומה והחלמה, ע"מ 164

8. "אינטימיות עם עצמה" פירושו תחושה נוחה שיש למטופלת עם עצמה, הכרתה במגבלותיה, בחולשותיה ובה בעת עם עוצמותיה וקבלתה אותם כחלק אינטגרלי מעצמה.

9. מטפל או מטפלת

10. טראומה והחלמה, ע"מ 165

מקרה (1)

(מקרה זה מיועד בעיקר לאנשים עם רקע ברפואה סינית)

אישה, בת 42, רווקה, ללא ילדים

תלונה עיקרית: עייפות גדולה, כל הזמן. העייפות התגברה ב10 – שנים האחרונות אך זוכרת את עצמה עייפה מאז ומתמיד, עוד לפני גיל ההתבגרות. לפני 12 שנים סבלה מME – (2) ומאז סובלת מהעייפות המוגברת, למרות שתקופה מסוימת שהתה בארץ חמה (חיה באנגליה, שהיא קרה, אך בתקופה המסוימת הייתה בארץ חמה), מה שתרם להרגשתה הטובה.

תלונה משנית: השתנת לילה. מאז גיל 6 קמה כל לילה בין 2-5 פעמים בלילה. בלילה יש כמות גדולה יותר של שתן מאשר ביום, ובלילה יש גם את אלמנט התכיפות שאין בשעות היום. בגילאים 15-20 סבלה מאינסומניה קשה והייתה קמה 10-20 פעמים בלילה על מנת לתת שתן.

תוך כדי שיחה, עלה כי המטופלת אינה נשואה ואין לה ילדים, היא לסבית ולאחר מכן ציינה כי הייתה נתונה להתעללות מינית על ידי אביה ואחיה מגיל 4.

המחזור: דל מאז הME- ולפני כן היה דל אך היו מעט כאבים. יציאות:4-5 פעמים בשבוע, יציאות "עצלות", היה לוקח זמן עד שהיו יוצאות. דופק: בעמדות של Heart, Liver וStomach– מתוח ושטחי. בשאר העמדות- עמוק וחלש, במיוחד העמדה של Kidney. הקצב של הדופק היה משתנה כל כמה דקות. לשון: אדומה, חיפוי לבן עבה, טיפ אדום יותר ונקודות אדומות באזור הטיפ.

בהתבוננות במטופלת, הניצוץ בעיניים כבוי ואין "תחושה" המועברת מהעיניים, ומתחת לעיניים יש עיגולים שחורים.

ניתוח המקרה:

8 העקרונות: חוסר, פנימי, מעט ביטוי של קור,Yin

חומרים מעורבים:Qi , דם, נוזלים, מעורבות של Shen

איברים מעורבים:Heart, Kidney, Bladder, Spleen

גישת המטפלת שטיפלה במקרה:

המטפלת טוענת כי אין ביכולתה להבחין האם קודם כל נוצר חוסר בKidney Yin- שהוביל להפרעה בShen- או ההפך ואומרת שזה נעשה באופן סימולטני. חוסר האיזון שבציר היצירה הוא שהוביל לכל שאר הסימפטומים אותם אנו רואים במקרה.

לגבי השתנת לילה – המטפלת מביעה הפתעה גמורה למשמע הגיל בו התחילה השתנת הלילה, אך ההפתעה נעלמת לאור הטראומה המינית.

הפרשנות אותה היא מציעה – ההתעללות גרמה לנזק פיזי באיברים של אלמנט המים וה-Qi אינו מוחזק באיבריםעצמם. מבחינה אנרגטית, פחד גורם ל-Qi לרדת מטה (והפחד הוא תוצאה ישירה  לטראומה שחוותה בגיל כה מוקדם), ו-הQi היורד גורם להשתנה תכופה. עוד מציינת שההשפעה הפסיכולוגית היא עצומה.

מבחינת העייפות המוגברת – מדובר על פתוגן ששרידיו עדיין נשארו, כלומר- איזשהו גפ"ח שלא סולק כראוי. עוד אומרת שמצב העייפות ה- "רגיל" של המטופלת יש להניח נובע מחולשת Kidney Yin, ממנו סובלת המטופלת.

מבחינת סינדרומים, המטפלת מחלקת את הסימפטומים לשני סינדרומים עיקרים:

Heart disharmony with Heart Shen disturbance  + Kidney- כולל שינה לא טובה, חוסר מנוחה וחלומות מוחשים, חוסר הניצוץ בעיניים, שחור מתחת לעיניים, השתנת לילה לאורך זמן רב.

שרידי פתוגן קור – כולל תחושת עייפות לאורך זמן, התקפות של עייפות מוגברת, סלידה מקור.

הוספה אישית שלי:

אין לי מחלוקת על האבחנה של המטפלת, אך לדעתי יש פגיעה בKidneys – על כל האספקטים שלהן ולא רק באספקט אחד. הפגיעה בKidneys – היא שהובילה לפגיעה בShen -. מדובר על מטופלת שסובלת מהשלכות של פגיעה מינית למעלה מ30- שנה. הטראומה התרחשה החל מגיל 4 שלפי מעגל 7 השנים וגם לפי ד"ר שן, מדובר על נזק חמור מאוד שניטע עמוק במטופלת:

1. מעגל 7 השנים – במעגל הראשון יש עלייה חזקה של Kidney Qi ועל כן תהיה פגיעה עמוקה בKidneys – באופן כללי. ההתעללות לא הסתיימה במעגל הראשון והמשיכה במעגל השני. בשל כך נוצר נזק כפול – לא היה טיפול בטראומה במעגל הראשון ולכן הוא המשיך למעגל השני שגם בו נוצרה טראומה שלא טופלה, ולכן הטראומות הללו ממשיכות עם המטופלת עד היום.
2. מערכת ה Tai Yang — בגיל 4 המערכת עדיין נמצאת בשלבי התהוות (כזכור, ב10 – שנים הראשונות המערכת מתגבשת), ולכן היו הKidneys – חשופות לפגיעה העמוקה. מדובר בטראומה קשה כפולה, שכן מדובר על התעללות של האב והאח. כפי שהמטפלת

כתבה:

"In my opinion, pathology starting at such a young age tends to be embedded in the marrow' and is therefore more resistant to treatment". (3).

על כן אין לצפות שהטיפול יעזור לדברים באופן מהיר, ייקח זמן עד שנראה שינוי ברמות העמוקות.

הטראומה שהתרחשה בבית לאורך שנים יצרה חולשה גדולה באלמנט האדמה, על כן נראה את העייפות הגדולה (לא הסיבה היחידה), איברי האדמה אינם חזקים דיים על מנת לייצר Qi ודם בכמויות להם זקוק הגוף. כמו כן ההזנה של האדמה לקויה לפי מעגל ההזנה – האש הפגועה אינה מזינה נכון את האדמה.

לסיום, יש ביטוי לחוסר Qi כרוני ולחוסר דם לאורך השנים. מאחר והפגיעות התרחשו על ידי בני משפחה וגם תוך כדי מעגל 7 השנים השני, אין הדבר האחרון מפתיע (4).

עקרון טיפול: פיזור שרידי הגפ"ח, חיזוק Kidneys והרגעת Heart וShen -.

טיפול:

טיפול ראשון

LU7: שחרור שרידי גפ"ח קור מהגוף (יד ימין בלבד)
LI4: שחרור שרידי גפ"ח קור מהגוף (יד ימין בלבד)
PC7: להרגעת Shen וקירור חום בלב (יד שמאל בלבד)
KID9: נקודת הצטברות של Yin Wei Mai, מחזקת את הKidneys- ומאזנת בין Kidneys וHeart -.
טכניקת הדיקור – דיקור מאוד עדין וזהיר לאור רגישות המטופלת בהחדרת המחטים.
בכל המחטים נעשתה טכניקת פיזור, כאשר בKID9 – בלבד נעשתה טכניקת חיזוק.

נקודות נוספות שבה השתמשה המטפלת בטיפולים אחרים:

HT7,HT3- להרגעת נפש
SP6- לחיזוק Kidneys
BL23, BL52- טיפול באספקטים הפיזים והרוחניים של הKidneys –
KID6 ,KID3 ,KID7- לסירוגין כל פעם שתי נקודות מתוך השלוש, לחיזוק האספקטים
השונים של Kidneys
CV15- להרגעה גדולה של הנפש
CV4- לחיזוק Kidneys, הגוף כולו וחיזוק Bladder

הוספות שלי:

PC6- נקודת הפתיחה של הYin Wei Mai -, לחיזוק Kidneys ולחיזוק האספקטים היינים בגוף. בהיותה נקודת הפתיחה של המרידיאן ובהיותה נקודת חיבור, תעבוד על אספקטים נפשיים ורגשיים, תעזור לשחרר את רגשות תקועים בחזה. כמו כן היא מסדירה דופק.

TW5- בשילוב עם PC6, שתי נקודות חיבור על אלמנט האש (5) שיעבדו על אספקטים רגשיים ועל שיחזור הגבולות של המטופלת עם העולם. יש לשים לב לשמותיהן Gate – Inner ו-Outer Gate.

KID16- שם הנקודה הוא Huang Shu, ומתייחסת לאזור Gao Huang, שנמצא בין הלב לסרעפת. מדובר על אנרגיה מאוד עמוקה שאפשר אך קשה להגיע אליה. הנקודה עובדת על שכבת Shao Yin (ציר היצירה), מייצבת ומקרקעת את הShen -. כמו כן תעבוד ברמה מקומית – מיטיבה עם מערכת העיכול ומחזקת את Bladder ו-Large Intestine.

BL43- נקודת Gao Huang Shu, כמו KID16 גם היא מתייחסת לאזור שבין הלב והסרעפת, נקודה שמקבילה לנקודת ההשפעה על הPericardium – 6, שהוא מהווה, בין השאר, קשר שבין Heart וKidneys. נקודה שתטפל במצבים כרונים ובפגיעות עמוקות ביותר (פיזית ונפשית/רגשית), ונקודה חשובה בטיפול בעייפות וחולשה.

KID24- נקודה שפותחת את החזה, בעלת השפעה על החזה עקב השפעה על Heart (דרך ציר היצירה). ניתן להשתמש בה בטראומות מיניות. שמה Ling Xu מרמז על הקשר לאספקטים היותר יינים של Shen.

CV17- מרכז הויטאליות, פותחת את המחמם העליון, מחזקת Lungs + Heart, תחזק את הPericardium – בהיותה נקודת ההתראה שלו, תעבוד על חיזוק Qi ועל האספקטים הפגועים בChong – (7).

תוך כדי הטיפולים הייתי מחזקת את המרכז והאדמה, בעזרת נקודות שכבר הוזכרו על ידי המטפלתCV4 ,SP6 ,ST36 – למשל.

בהמשך הייתי מעלה כאופציות טיפול פסיכולוגי וטיפול במגע. המטופלת למדה פסיכולוגיה לכן הייתי מעלה אופציה זו יחסית מהר. מבחינת מגע הייתי ממליצה על שיאצו לחיזוק הקשר עם האדמה ברמת התמיכה והעדינות.

Early Damage- a case by Alan Papier, taken from "Acupuncture in Practice" .1

Myagelic Encephalitis .2, עייפות כרונית

Acupuncture in Practice .3, ע"מ 224

4. לאור ההערה שציינתי בגוף העבודה לגבי התיאוריה של טד קפצ'וק

5. לפי ג'ארט האיבר העיקרי שספג פגיעה מהטראומה

6. הPC – יכול להיפגע מאחר ולגילוי עריות השפעה עצומה על מערכות יחסים עתידיות שיש לנפגעת עם הסובבים אותה, מערכות יחסים בכלל ומערכות יחסים אינטימיות בפרט

7. ראה עמ'15

 

סיכום

מעט נתונים כפי שנרשמו במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית:

בשנת 2000 נרשמו 25,260 פניות למרכזי הסיוע ברחבי הארץ. מתוכן 35.4% (רוב הפניות) התלוננו על אונס,17.8% על גילוי עריות. מכלל הפניות,47.1% הן נערות וילדות עד גיל 18. יש לזכור כי אלו רק הפניות המדווחות. קרוב לוודאי שיש פחות תלונות מדווחות מלא מדווחות.

טראומה מינית עדיין מהווה נושא שאינו מטופל כהלכה בקרב הציבור ובקרב המערכת המשפטית. אין ספק שיש מקום לשינוי מהותי הכולל את כל מערכות החינוך וההסברה וגם את מערכות המשפט בישראל על מנת להגביר את המודעות בנושא על כל היבטיו, בעיקר על ידי שיחות על הנושא, על מנת שאנשים (נשים וגברים) שעברו תקיפה מינית, יוכלו לפנות לעזרה ולא להישאר בבדידות מתוך בושה או אשמה על הפשעים שבוצעו בהם.

במהלך הכנת העבודה נתקלתי במטפלים שלא ידעו לעשות את ההקשרים העדינים יותר והעדינים פחות, ובעצם מונעים בכך את הטיפול הנכון ביותר עבור המטופלות. כמו כל נושא אחר, יש לחקור וללמוד את נושא הטראומה המינית על ההיבטים המערביים והסיניים, וגם אם העזרה שהמטפל מגיש בסופו של דבר היא מועטה, היא עדיין עדיפה על כלום. לפעמים עצם הליווי והידיעה שיש עוד מישהו שם שתומך יכול להוות עבור המטופלת מקור נחמה מאוד משמעותי בדרכה ובהתמודדות שלה עם הדברים.

ביבליוגרפיה

1. Dr. Hammer, L. Dragon Rises, Red Bird Flies, Station Hill Press, 1990.
2. Larre, C. & Rochat de la Vallee, E. The Eight Extraordinary Meridians, Money Press, 1997
3. Larre, C. & Rochat de la Vallee, E. The Seven Emotions, Monkey Press, 1996.
4. Larre, C. & Rochat de la Vallee, E. The Kidneys, Monkey Press
5. Horowitz M.D, M. (editor), Essential Papers on PTSD, New York University Press, 2000.
6. Scott, J. Acupuncture in the Treatment of Children, Eastland Press, 1999.
7. McPherson H. & Kaptchuk, T. Acupuncture in Practice, Churchill & Livingstone, 1997.
8. Soulle De Morant, G. Chinese Acupuncture, Paradign Publications, 1994
9. Maciocia, G. The Foundations of Chinese Medicine, Churchill & Livingstone, 1998
10. Flaws, B. Sexual Abuse and TCM – A Preliminary Discussion, The Journal of Chinese Medicine, 193, no. 42 (taken from the JCM CD-Rom)
11. Kaptchuk, T. The Web That Has No Weaver, Congdon & Weed, 1983
12. א. אליצור, ש. טיאני, ח. מוניץ, מ. נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, הוצאת פפירוס,1991 .
13. הרמן, ג. טראומה והחלמה, עם עובד,1992
14. הכתבים העתיקים על מעגל 7 השנים נלקחו מחוברת ר"ס שנה א' – מדיסין.
15. מאמרים מהאינטרנט:

• Jarret, L. Chinese Medicine and the Betrayal of Intimacy: The Theory and Treatment of Abuse, Incest, Rape and Divorce with Acupuncture and Herbs, parts I, II, III, www.spiritualpathpress.com
• Orsillo S. (Ph.D.), Sexual Assault among Females, www.ncptsd.org
• Whealin, J. (Ph.D.), Child Sexual Abuse, www.ncptsd.com
• Memories of Sexual Abuse, www.psych.org  (no author mentioned)
• Hewitt, L. The Psychological Adjustment of the Rape Victim, www.secasa.com

 

• אתרים נוספים:
  www.macom.org.il
  16. שיחות, ו/או אי-מייל עם האנשים הבאים:
  מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית (1202)- תמי שמש
  שיחות עם נפגעות גילוי עריות ונפגעי אונס – פורומים שונים באינטרנט
  רוני באט
  לוני ג'ארט
  יאיר מימון
  ג'וליאן סקוט
  ניר עמיר
  בוב פלוס
  גילי צור