Suzanne Scott and Lynne Constantine are health and behavioral sciences writers and owners of Community Scribes, a communications consulting Northern Virginia. They are co-authors of the forthcoming book Migraine: The Complete Guide (Dell, 1994).

קרוב ל23- מיליון אמריקאים חווים מיגרנה, תסמין מכאיב ולעתים משתק שקשור לרוב לכאבי ראש ההולמים בצד אחד של הראש. כמו שמיגרנה נפוצה בקרב האוכלוסייה בכללותה, היא נפוצה גם בקרב שורדי התעללות בילדות.

על פי ד"ר ג'ואל סאפר, מנהל Michigan Headache and Neurological Institute in Ann Arbor, מיגרנה וצורות אחרות של כאבי ראש היא אחת המחלות הבלתי מובנות ביותר. רק לאחרונה החלו חוקרים לפתח תמונה מדעית של דרך התחלת המיגרנות, למה הן מכאיבות ואיך אפשר לטפל בהן ביעילות.

מסיבה זו, קלינאים – כולל רופאים, פסיכותרפיסטים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות ומטופליהם שסובלים ממיגרנה, נאלצים לפעול תחת מיתוסים אינסופיים אודות הפרעה זו. מיתוסים אלו מונעים לעתים קרובות מהסובלים ממיגרנה לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו.

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר אודות מיגרנה הוא שהיא "נגרמת" על ידי משהו – מתח, אלרגיות למזון, התנהגות של טיפוס A, רגישות יתר לכאב, בעיות פסיכולוגיות או רצון לחמוק מאחריות על תחומים שונים בחייהם. ההנחה המובלעת כאן היא שאנשים עם מיגרנה אחראיים על כאבי הראש שלהם ויכולים להפסיק אותם אם רק יאכלו כראוי, יאטו את קצב החיים שלהם, יירגעו או ילכו לקבל ייעוץ.

אם צעירה, שהחלה לסבול ממיגרנות אחרי שילדה את ילדה השלישי, פחדה לספר על כך לרופא שלה. "הייתי משוכנעת שהוא ילטף אותי על הראש ויגיד "נו באמת, את רק צריכה לנוח יותר ולא לקחת דברים ללב", כך אמרה.

לשורד של טראומה מינית שמתמודד כבר עם מספר סוגיות פסיכולוגיות ורגשיות בנוסף למיגרנה, המיתוסים והעדר המידע והאכזריות המקוממת של אחרים בנודע למיגרנות, יכולה לגרום לתסכול והשפלה. אישה שאושפזה בעקבות הפרעה דיסוציאטיבית אמרה שאנשי הצוות לבריאות הנפש במחלקה שלה דחו את הדיאגנוזה הקודמת של הרופא שלה בדבר מיגרנה, תוך שהם מתעקשים שהאישויות האחרות שלה יוצרות את הכאב ראש ושלמעשה הוא תוצאה של קונפליקט אינטרא-פסיכי. כמה מאנשי הצוות סרבו לתת לה אספירין או משככי כאבים פשוטים אחרים ואחד מהם תהה אם זה בריא בשבילה לבלות כל כך הרבה זמן במיטה במהלך התקפי המיגרנה שלה.

אשמת שורדים ובושה יכולים לפעמים להתערבב עם אשמה ובושה שקשורות למיגרנה כאשר קלינאים עם כוונות טובות רומזים ששורדים אחראיים על הכאבים שלהם ושהכאבים שלהם הם תוצאה של בעיות אמוציונליות הנובעות מהטראומה. חשוב שקלינאים יבינו ששורדים שיש להם סימפטומים של מיגרנה ראויים לדיאגנוזה וטיפול על ידי רופא מוסמך – לא ל- "אהבה קשוחה" – כאשר הם נתקפים במיגרנה. למיגרנה סימפטומים מובחנים וקל לרופא בעל הידע המתאים לאבחן אותה.

שורדים עם מיגרנה, מצידם, חייבים להתנגד לנטייה להאמין שהכאבים שלהם נמצאים "בראש שלהם בלבד". הכאב הוא אמיתי, בלי קשר לאבחנה הפסיכיאטרית שלהם, והם לא אחראיים על העובדה שהם סובלים מכאב, יותר מאשר על העובדה שהם עברו התעללות מינית.

כדי לעזור להפריד בין הפרעת המיגרנה לבין בעיות פסיכולוגיות ורגשיות אחרות, הנה כמה עובדות על מיגרנה:

1. מיגרנה היא הפרעה ביולוגית לגיטימית, שכנראה עוברת בתורשה, שגורמת לסדרה של סימפטומים  פיזיים. הביטוי הנפוץ ביותר שלה הוא כאב ראש איום שבאופן טיפוסי (אם כי לא תמיד) מופיע רק  בצד אחד של הראש, מחמיר כתוצאה מתנועה או עייפות, ונראה שהוא פועם בקצב הלב של האדם. אצל אנשים מסוימים, לשלב המיגרנה קודם שלב של הפרעות ראיה (שבו רואים הילה סביב עצמים). שלב נפוץ אחר שמופיע לפני ההתקף הוא רגישות לאור, צליל ותנועה וכן בחילה והקאות. התקף טיפוסי נמשך בין 4 ל72- שעות.
2. בסוגים נדירים של מיגרנה, הסימפטומים של המיגרנה דומים לסימפטומים של הפרעות רציניות יותר. במקרה של מיגרנה בסיסית, מופיעים תסמינים כמו סחרחורת, העדר תחושה, עקצוצים בצד אחד של הפנים, התרחבות האישונים או צניחה של עפעף וכן תסמינים אחרים הדומים למה שמופיע בעת שבץ. הפרעות הקרובות למיגרנה יתבטאו בהופעת שלב ההילה, ללא כאב הראש. אצל מבוגרים יופיעו הפרעות ראיה ואילו אצל ילדים מועקה בבטן או כאב בידיים או ברגליים. מי שמפתח תסמינים כאלה המזכירים שבץ, מומלץ לו לחפש עזרה רפואית דחופה.
3. מיגרנה היא מצב כרוני, הדומה לסוכרת, ארתיריתיס או אסטמה. אפשר לשלוט בה ביעילות אך אין דרך לרפא את ההפרעה הגורמת לה.
4. מכיוון שהמיגרנה נגרמת על ידי תהליכים ביולוגיים במוח, היא לא יכולה להיווצר על ידי מתח, בעיה אמוציונלית או מנטליות של הישגיות יתר. קיימים מגוון של "טריגרים" המעוררים מיגרנה, השונים מאדם לאדם ואשר תורמים לרצף האירועים הביוכימיים שתוצאתם הסופית היא מיגרנה אצל אנשים הרגישים להם. טריגרים נפוצים הם שוקולד, יין אדום, גבינות בשלות, עשן סיגריות, תבלינים מסוימים, אספרטיים (ממתיק מלאכותי), חומרים משמרים כמו מונוסודיום גלוטמט, הפרעות שינה (פחות מדי או יותר מדי), טיסות, אורות בוהקים, תרופות מסוימות. אצל נשים, אירועים הורמונליים, כגון ווסת, לידה או בלות גם הם טריגרים נפוצים למיגרנה. אצל אנשים רבים, מתח שבא אחרי תקופת רגיעה יעורר מה שנקרא letdown migraine. טראומה (חבלה) בראש או בצוואר אף הן יכולות לעורר מיגרנה אך גם כאבי ראש אחרים שאינם מיגרנה. למעשה, אצל אנשים שכבר אובחנו כסובלים ממיגרנה, כל כאב ראש הנובע מחבלה בראש והצוואר דורש התייחסות רפואית מיידית.

כמו במקרה של כל הפרעה כרונית, שילוב של עזרה רפואית איכותית עם עזרה עצמית טובה מוביל להצלחה הגדולה ביותר בטיפול. בתור התחלה של עזרה עצמית, סאפר מציע למטופלים שלו לזהות את הטריגרים האישיים שלהם ולחנך את עצמם והאנשים בחייהם אודות המיגרנה שלהם. מעבר לכך, הוא אומר, אל תאמינו שאתם פשוט חייבים "לחיות עם זה". אם אלו הסובלים ממיגרנה מכירים אנשים אחרים עם מיגרנה – ורבים מהם לא צריכים לחפש רחוק ויכולים להסתפק בבני המשפחה שלהם שכן מיגרנה היא מחלה תורשתית – עליהם לשאול את אותם אנשים מה מקל עליהם.

לשם קבלת עזרה רפואית, כל מי שסובל מתסמינים הקשורים לכאב ראש צריך להתחיל לעבוד עם רופא אישי. אם כבר נעשה ניסיון כזה ולא הושגה הקלה, יש מקום לחפש מומחה לכאבי ראש או לבקר במרפאת כאבי ראש. בארה"ב קיימים ארגונים שמטרתם לרכז מידע על מרפאות ושיטות טיפול בכאבי ראש.

ישנה התקדמות ראויה לציון בכל הנוגע לתרופות למיגרנה. תרופה חדשה הקרויה sumatriptan אושרה על ידי הFDA- בארה"ב ויכולה לעצור את התקדמות המיגרנה בתוך 20 עד 45 דקות. תרופות אחרות שמשמשות לטיפול במחלות אחרות, כמו חוסמי-בטא ותרופות מסוימות הנוגדות דיכאון, גם להן הצלחה במניעת התקפי מיגרנה. בבחירת התרופה הנכונה למניעה או טיפול במיגרנה – התרופה המספקת הקלה מקסימלית ומספר מינימלי של תופעות לוואי – לעתים יש לתת לה מספר ניסיונות. אם המטופל לוקח תרופות אחרות, כולל פסיכיאטריות, בחירת תרופה יכולה להיות תהליך מורכב עקב תגובות בין-תרופתיות. למען ביטחונם, מטופלים צריכים ליידע את הרופא באשר לכל התרופות שהם לוקחים או שרשמו להם לאחרונה.

אדם שסובל מכאבי ראש תכופים וצורך אספירין ומשככי כאבים אחרים על בסיס קבוע, יותר משלושה ימים בשבוע, תכופות מחמיר בלא יודעין את הבעיה. אנשים רבים שסובלים מכאבי ראש יום יום, חווים כאבי ראש הנובעים מהתרופות עצמן שנועדו לטפל בכאב המקורי. כאשר כאבי ראש כאלה מופיעים, יש לגמול את האדם מתרופות ולתת לו טיפול מתאים למניעת בעיות עתידיות עם משככי כאבים.

הערה לסיום: אל תאבחנו כאבי ראש – השאירו את זה לרופאים מוסמכים. גם אם לסובל מכאבי ראש יש קרובי משפחה עם מיגרנות והוא סובל מכל הסימפטומים הקלאסיים, עליו לראות רופא כדי לקבל הערכה כוללת והמלצות לטיפול. איש לא אמור "פשוט לסבול" את המיגרנה או כל צורה אחרת של כאבי ראש כרוניים. כל רופא שאומר משהו אחר למטופל סובל מליקוי בידע שלו. אם מטפל, פסיכיאטר או רופא רומזים שאדם חייב פשוט "לחיות עם הכאב הזה", יש להציע לו ליצור קשר עם האגודה האמריקאית לחקר כאבי ראש (American Association for the Study of Headache) כדי ללמוד על התיאוריות המודרניות והטיפולים הקיימים.

מאמר זה תורגם על ידי אילנה מאתר זה:
http://movingforward.org/v2n3-health.html