מבוסס על מאמר מאת מארי בירד

כילדה הבוגרת מבין חמישה ילדים במשפחתי, ילדותי הכינה אותי למלא את תפקיד המטפלת. בוודאי שאין זה צירוף מקרים שבחרתי להיות אחות. אבל בעודי טובה בטיפול באחרים, הרי שלא תמיד הצלחתי לטפל בעצמי.

החלק החשוב ביותר בהחלמתי מגילוי עריות היה ללמוד לזהות ולמלא את צרכיי הרגשיים, הפיזיים והרוחניים. אפילו כאחות מקצועית התהליך של מילוי צרכיי הפיזיים היה לעיתים קרובות חוויה מפחידה ומתסכלת. בראש ובראשונה, בקשת עזרה מרמזת על כך שאני ראויה לקבל טיפול, מה שנגד לחלוטין את כל המסרים השליליים על עצמי שקיבלתי כילדה. שנית, מדובר בנתינת ביטחון בשיפוטו של זר. ההתעללות המינית שעברתי על ידי מישהו שהכרתי פגמה ביכולתי לבטוח באחרים, בעיקר בדמויות סמכותיות כרופאים. שלישית, בקשת עזרה רפואית מאפשרת לאחרים גישה לאזורים בגופי ה- "ממולכדים" בתחושות ו/או זיכרונות ישנים. איך אוכל לדעת שבדיקה או הליך רפואי מסוים לא יגרמו לי לחוות מחדש זיכרונות מההתעללות?

אינני לבדי בחששותיי. לא רק שנתקלתי בשורדים רבים של התעללות מינית בעבודתי, אלא שבמהלך חמש השנים שבהן השתתפתי בפגישות של קבוצת תמיכה, שמעתי כמעט כל שורד חולק את מאבקו, שכלל גם בדיקות שגרתיות אצל רופא או רופא שיניים, וכן ביקורים אצל רופאים בעקבות תלונה ספציפית.

הימנעות מסיטואציות שמעוררות מחדש רגשות של חוסר שליטה

עבור השורד, איבוד השליטה על גופו, גם מעצם המחלה עצמה וגם מההליכים הרפואיים שיש לנקוט בהם על מנת לטפל במצבו, עלול לעיתים קרובות לעורר מחדש רגשות של הפיכה לקורבן. במהלך התקיפה המינית השורד לא היה מסוגל לשלוט על אופייה הפולשני של התקיפה. במקרים רבים, התוקפים שלטו על תגובות גופניות, כמו עוררות מינית ותפקודים גופניים.

בדיקות או הליכים רפואיים שעלולים להיות קשים במיוחד הם אלה שמגבילים את תנועת החולה או כאלה שמשפיעים על דריכות התפקוד הנפשי (למשל, הרדמה), כאלה המתרחשים בחדר חשוך (כגון: בדיקות עיניים), ו/או אלה שכוללים אזורי גוף שהיו מעורבים בטראומה בעבר (כמו: פה, צוואר, חזה, אברי מין ופי הטבעת). גם בדיקות אבחוניות שאינן פולשניות, אשר דורשות מהשורד להיות סגור במקום קטן, או להיקשר לשולחן הטיפולים, כגון בדיקת סי.טי, עלולות לעורר פחד ופאניקה – עם או בלי קשר לחוויה-מחדש של זיכרונות מודעים מההתעללות.

הליך רפואי שעלול להיות הרסני לשורד אחד עשוי באותה המידה גם לא להיות טראומטי עבור אחר. לדוגמה, הרגשת איבוד השליטה במהלך הליך רפואי הכולל הרדמה כללית עלול להיות בעייתי עבור שורד אחד, בעוד ששורד אחר עשוי להגיב במצוקה קלה בלבד. אבל שורד זה, שהרדמה כללית כמעט אינה משפיעה עליו, עלול לחוות מצוקה קשה בעת בדיקת גרון פולשנית. שורדים רבים דיווחו על רפלקס חנק מוגבר כתוצאה מחדירה אוראלית כפויה במהלך הילדות.

שיקולים אחרים

מבוגרים שעברו התעללות מינית בילדותם חווים לעתים קרובות רגשות בושה עזים הקשורים לגופם. תחושת בושה זו עלולה לגרום לצניעות עזה, המונעת מהשורד לעבור בדיקות הקשורות בתלונות ספציפיות, או אפילו צילומי חזה שגרתיים, טיפולי פוריות, גילוי סרטן האשכים, הערמונית או סרטן המעי הגס.

שורדים רבים של התעללות מינית שלמדו להיות דיסוציאטיבים, או פיתחו את האפשרות לנתק את עצמם רגשית מהכאב בזמן ההתעללות בילדות, נושאים עימם את המיומנות הזו גם לבגרות. לעתים קרובות, שורדים מפעילים את שיטת ההגנה הזו באופן בלתי מודע בעת שעליהם לעבור בדיקה רפואית מפחידה, מבלי שאיש ירגיש בכך. שורדים אחרים עשויים להיראות כמי שמגזימים בתגובתם, מה שעשוי להיראות כתגובה מצוקתית מוגברת.

חרדות, ו/או חרדות הקשורות לדיכאון, אשר נפוצות בקרב שורדים, עשויות להגביר רגישות לתרופות מסוימות, ולגרום לעצבנות, למצבי רוח משתנים ולתופעות לוואי אחרות. תגובות מנוגדות אלה עלולות להפוך את תהליך ההחלמה לקשה אף יותר, במיוחד אם השורד אינו מבין עד הסוף את ההקשרים הנכונים לתגובה הפיזית שהוא או היא חווה.

כתוצאה מהסודיות והבושה הטבועים בעניינים הקשורים להתעללות מינית, חשיפה בפני עובד בשירות הבריאות עלולה להיות קשה במיוחד, במיוחד אם חשיפה קודמת של ההתעללות בפני דמות סמכותית נתקלה בתגובה של חוסר אמון, ענישה או המעטה בחשיבות האירועים.

בחירת מעניק השירות הרפואי

בחירה זהירה של אנשי מקצוע שהינם רגישים לצורכי השורד עשויה להפחית פחד או תופעות חרדתיות הקשורות בקבלת שירות רפואי. בחירות בריאות עבור גופנו כוללות מציאת המומחים אשר רגישים לצרכינו הרגשיים והפיזיים כאחד.

תורגם על ידי אריסטיד מתוך:
http://movingforward.org/v1n1-health.html