דבר שיגרתי לכאורה כמו ביקור אצל רופא, בפרט רופאי נשים ושיניים יכול להיות סיוט אמיתי עבור מי שנפגע מינית. מתברר שהתופעה נפוצה מאוד: הקירבה הגופנית היתרה לרופא, החדרת האצבעות או המכשירים, השכיבה על כיסא הטיפולים – כל אלו מהווים גירויים המעלים בחוזקה את הזכרונות של הפגיעה.

לעצם ההחלטה לגשת לטיפול יש כוחות נגד רבים, כגון חוויה של חוסר אמון בגוף, הנחה כי הכאב "נמצא בראש" וממילא אין טעם להבדק כי אין שום בעיה בגוף. בלא מעט מקרים נפגעת היכולת להרגיש כאב, כך שאין כלל מודעות למצוקה של הגוף. קיימים מצבים שבהם האדם פועל בכוונה כדי להעניש את הגוף ומונע ממנו טיפול רפואי והיגייני, מתעלם מצרכיו ולבסוף חזקים רגשות הבושה והקושי לחשוף את הגוף לעיני הרופא, דברים הנחוצים לצורך בדיקה. איך בכל זאת ממשיכים לדאוג לבריאות ולבקר במרפאה בעת הצורך? כדאי לקרוא וליישם.

מאמרים בנושא באתר מקום:

הכנות לטיפול רפואי
נפגעי תקיפה מינית וטיפול רפואי
נפגעי תקיפה מינית בילדות ורפואת שיניים
כאב? איזה כאב?  31/01/03
מיגרנה: זה לא "רק בראש שלך"
להיזדקק

דף קישורים בנושא פחד מטיפולים רפואיים בעקבות טראומה מינית

לאן פונים לעזרה

סיוע לנפגעי תקיפה מינית
טיפול נפשי למבוגרים שנפגעו על רקע מיני
שירותי בריאות הנפש