מאת אילנה סובול, MA, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית
מי הם מניפולטורים?
קודם כל הם בני אדם, שמערכת האמונות שלהם מותירה להם להשתמש באחרים בדרכים שונות לקידום מטרותיהם מבלי להצהיר עליהן. אותם אחרים רק חושבים שהם מבינים מה המטרות שבגללן הם עושים דברים שהמניפולטורים מבקשים מהם כשלמעשה המטרות האמתיות יכולות להיות נסתרות זמן רב.
מניפולטורים יכולים להיות משני המינים וכך גם קורבנותיהם. הם מגיעים מקרב בני משפחה, ייתכן והם בני זוג שלכם, עמיתים לעבודה, בוסים ואפילו כפיפים לכם. הם יכולים להיות ה"חברים" שלכם, המרצים שלכם באוניברסיטה, אנשים שאמורים לתת לכם שירות, כמו אנשי מקצוע שונים, נותני שירות מטעם הרשויות ועוד.
בגלל שאופן פעולתם שנרחיב עליו בהמשך אינו גלוי, לוקח זמן להבין מי הם המניפולטורים בחייכם.
מהי מניפולציה?
קודם כל היא סוג של השפעה. השפעה היא לא דבר פסול – אנחנו משפיעים ומושפעים כל הזמן, מראשית חיינו. אך במניפולציה יש ניסיון לשלוט ולתמרן את האחר באמצעים לא הוגנים, נסתרים, בלי לבקש רשות או לברר אם יש רצון לכך. מניפולציה נועדה לדאוג לאינטרסים של המניפולטור, לרוב על חשבונכם.
מניפולטורים לא מבקשים את מה שהם רוצים ישירות כי הם לא רוצים להסתכן בסירוב או לעמוד בעמדת חולשה, כמי שמבקש, זקוק. הם ינסו להשיג את מבוקשם בצורה עקיפה ומרומזת, בלי שתוכלו להיות חלק מההחלטה אם אתם באמת רוצים לספק להם את מה שהם רוצים.
אנשים מרגישים כשמתמרנים אותם, גם אם לא מיד. הם מוצאים את עצמם נוכחים שההבטחות שהובטחו להם אם יעשו דבר כזה או אחר, לא מתקיימות ולא יתקיימו. במניפולציות מסוג אלים יותר הם מרגישים פחד לסרב כי הובהר להם באופן מרומז שהם יעשו את זה, יפגעו באופן כלשהו. הם מרגישים מאוימים לשתף פעולה ועושים את הדברים ללא רצון, עם הרגשה שדומה לתבוסה.
איך פועלים מניפולטורים?
מניפולציה משחקת על רווח והפסד. המניפולטורים מבטיחים לכם משהו שאתם צריכים או רוצים ו/או מאיימים לקחת מכם משהו שאתם רוצים או צריכים. איך הם יודעים מה אתם רוצים או צריכים? קרוב לוודאי שסיפרתם להם במהלך השלבים הראשונים של מערכת היחסים. הם טובים מאוד בלדובב וידע הוא כוח כידוע.
מה אנשים בדרך כלל רוצים? כסף, כוח, סטטוס, מין, אישור, אהבה, קבלה, בטחון, חברות וכמובן מאוד לא רוצים את ההפך מאלה ובמיוחד לא רוצים לאבד את הנכסים האלה אחרי שכבר השיגו אותם.
מניפולטורים מתחילים את מערכת היחסים עם הבטחות מסחררות ויצירת אופוריה שהנה מצאתם את האדם שחיפשתם כל חייכם – בן או בת הזוג המושלמים, הבוס המושלם, החברה או החבר הכי טובים שהיו לכם אי פעם וכו'. שלב זה קרוי הפצצת אהבה, גם אם לא מדובר בקשר רומנטי. במקרה של קשר מקצועי שלב זה יקבל ביטוי בהצפה במחמאות וביטויי הערכה למשל כמו שלא שמעתם כל חייכם. תחשבו שזה טוב מכדי שיהיה אמיתי, ברבות הימים תבינו שצדקתם.
אחרי שביססו את השליטה שלהם בכם, המניפולטורים עוברים לשלב האיום, שבמהלכו אם מערערים את בטחונכם. הם מבהירים שבכוחם למנוע מכם את מה שהבטיחו או לקחת מכם את מה שנתנו או לכאורה נתנו. אם בשלב הראשון של מערכת יחסים הרגשתם כאילו הגעתם לארץ המובטחת, ברגע המעבר לאיומים תרגישו כאילו ננטשתם בקוטב הצפוני כשלגופכם בגד ים. מניפולטורים יעברו לאיומים כשלא הצליחו להשיג את מבוקשם מכם. הם גם שומרים לעצמם את הזכות להחליף בין השיטות מדי פעם, מה שיוצר בלבול רב אצל מי שמנוצים על ידם.
בתוך מערכת יחסים קרובה שימוש במניפולציות שולל מיידית את עקרון ההדדיות כי צד אחד צובר אצלו יותר ויותר כוח ומשתמש בו נגד הצד השני. כמו כן, צד אחד יודע דברים על המציאות (בעבודה, בלימודים, בזוגית או במשפחה), שהצד השני מנוע מלדעת: הרי המניפולטור מודע למניעיו בעוד שקורבן המניפולציה לא מודע למניעים האמיתיים של המניפולטור ואמור להסתפק בגרסה המוגשת לו.
מניפולטורים סבורים שכל האמצעים כשרים כדי להשפיע עליכם – הסתרת מידע, שקרים, שימוש בעוינות מכוונת כדי ליצור לחץ, הפחדות, שימוש באשמה ועוד. מערכת יחסים מניפולטיבית נבנית ומתחזקת זמן רב לפני שהקורבן מבין מה קורה.
לא כל המניפולטורים עושים את מה שהם עושים בזדון, אם כי הרוב כן. יש מיעוט שאצלו סוג כזה של התנהלות עם אחרים נעשה עם מעט מודעות וקורה אוטומטית אחרי שלמדו אותו במהלך התפתחותם במשפחתם ולא מכירים דרך אחרת. בין אם זה מכוון או לא, מניפולציה מזיקה.
בקשר טוב ובריא, ככל שהוא מתפתח, נוצרת באופן רציף הרגשה של אהבה, חברות ורצון טוב, בטחון. לעומתו, קשר מניפולטיבי הופך ככל שעובר הזמן למאיים, האווירה בו היא של כפייה, מלכוד והסתבכות במשהו שעלול לפגוע בכם.
בכל פעם שהמניפולציה מספקת למניפולטורים את מבוקשם, הרצון שלהם להשתמש בה שוב רק מתחזק וזו גם הדרך להפסיק או להחליש אותם – להפסיק להיכנע למניפולציה. ולא, זה לא פשוט כמו שזה נשמע. במיוחד אחרי שהמניפולטור פיתח ובדק כלי נשק שונים כדי לאלץ אתכם להיות תמיד לשירותו.
מי הם קורבנות המניפולציה?
כל אחד יכול ליפול קורבן למניפולציה במיוחד אם מדובר במניפולטורים נחושים ומנוסים. עדיין, ככל שתהיו יותר מודעים לתופעה ולשיטות שלהם, יהיה קשה יותר להפיל אתכם בפח.
אחד העקרונות שמאפשרים לכם לקחת חזרה שליטה על מערכות היחסים שלכם הוא המודעות שלכם לנקודות התורפה שהמניפולטורים מחפשים. הם מזהים אותן אצלכם כבר בתחילת ההיכרות וינצלו נקודות אלה בהמשך.
אגב, דווקא האנשים הטובים, המצפוניים והאיכותיים ביותר הם מה שמניפולטורים מחפשים. אותן תכונות שנחשבות לנאצלות, ביטויים של טוב לב ואחריות כלפי אחרים, יהיו חלק מהדרכים לתמרן אתכם אבל לא רק הן.
אתם לא צריכים להפוך את עורכם כדי להפסיק להיפגע, אבל מומלץ לשנות היבטים מסוימים של התפיסה העצמית שלכם ושל תפקידכם בתוך מערכות יחסים כדי לא לאפשר למניפולטורים לנצל את תכונותיכם בצורה פוגענית.
נקודות התורפה שעלולות להפוך אתכם לטרף קל למניפולטורים
נקודות התורפה האלה כפי שתשימו לב, הן תכונות שנחשבות לטובות אבל הופכות לבעייתיות כשהביטוי שלהן הוא מוקצן ולא גמיש. העדר שיקול דעת לגבי מתי לבטא את התכונה ומתי לא, הוא מה שהופך אותה לנקודת תורפה.
משאלתך היא פקודתי
אנשים שיש להם את הצורך לרצות אחרים בסביבתם, מכוונים כל הזמן לזהות מה אחרים צריכים או רוצים מהם או אפילו לא מהם, פשוט צריכים ורוצים. אחרי הזיהוי הם ישיקיעו מאמצים ניכרים כדי לספק את הצרכים והרצונות הללו.
ההערכה העצמית של מי שנחדף על ידי הצורך לרצות אחרים כרוכה באישורים לגבי מידת הצלחתם לרצות את זולתם. בנוסף לניסיונות לרצות, יש חוויה של הכרח להיות נחמדים תמיד, גם כשהדבר מנוגד לרצון האמיתי.
קיימת אצלם האמונה השגויה שיהיו בני אדם טובים רק אם יעמדו במשימה של למלא את הצרכים של אחרים בצורה הטובה ביותר. לעתים הם מאמינים גם שאם ינהגו כך, יהיו מוגנים יותר מנטישה ודחיה (טעות…).
במסגרת ההתנהלות הזו הם מקריבים ומזניחים את עצמם ואת הצרכים שלהם. על אף ההנחה שגם אחרים אמורים לנהג כמוהם, עד מהרה מתבר להם שזה לא המצב: הם משקיעים עוד ועוד ואילו הסובבים אותם נהנים מההשקעה בהם ולא ממהרים לגמול להם באותו מטבע. התוצאה הבלתי נמנעת היא כעס שנאגר בתוכם, שחיקה על הלשכותיה (דיכאון, חולי פיזי) ופגיעה בלתי נמנעת במערכות היחסים בשל העוינות והעלבון שנצברים אצל מי שמרצה ומקריב ולא מקבל את אותו יחס חזרה.
מניפולטורים עטים על המרצים כמוצאי שלל רב. בגלל התכונה הזו יהיה למרצים קשה מאוד לזהות שהם מנוצלים כי הרי להטיל ספק במניעהם של אחרים יהפוך אותם לאנשים פחות נחמדים ונעימים, ומה אז?
וגם אם גילו שמנצלים אותם, הצורך להיות נחמדים יפריע למחות ולתקן את המצב.
אנשים שכבולים על ידי הצורך לרצות ינסו לדאוג לכל אדם, יהיו בפחד תמידי לאכזב ולא לעמוד בציפיות, יחששו לא להסכים לבקשות, ינסו להפגין רגשות חיוביים בלבד כדי לא להכביד על אף אחד וכמובן, לא יבקשו עזרה ולא יעיקו עם בעיותיהם.
מה עושים המניפולטורים עם כל האוצרות האלה? הם ישתמשו באשמה אם לא עושים כרצונם ויטילו ספק בטוב הלב של הקורבנות שלהם. מאחר והמרצים מפחדים מאוד מרגש האשמה או מהאפשרות שייחשבו לאנשים לא טובים, מניפולציות מהסוג הזה יצליחו להפיק מהם הרבה. עבור המרצים, לא לעשות את מה שמבקשים מהם עלול להיתפס בעיניהם כאילו הפכו למפלצת אנוכית וחסרת רגשות.
כאמור, חלק מנקודת התורפה הזו הוא הקושי לסרב, להגיד "לא". הרי באמירת הלא כרוך בהכרח מצב שבו מאכזבים את האחר, לא נותנים לו את מה שהוא רוצה. עם זאת, אמירת ה"לא" היא המגן הראשון בפני מניפולטורים.
מותר להיות פחות נחמדים לעתים, לסרב, לראות שאתם מסוגלים להתקיים גם אחרי זה ולהרגיש שהצלחתם לשמור על עצמכם. זה שווה את הסיכון. תרגול מומלץ הוא לסרב במצבים יומיומיים וללמד את עצמכם לשאת את החרדה שמתעוררת עקב כך, להתבונן בהשפעה האמיתית של אמירת ה"לא" על מערכות היחסים השונות בחייכם וללמוד להתנהל במצבים שבהם הסובבים נוכחים שלא תמיד תרצו אותם.
הייתי בסדר?
אצל מי שההערכה העצמית שלהם נמוכה, קיים חיפוש תמידי של אישורים וחיזוקים מהסביבה.
כולנו אוהבים לקבל מחמאות, הערכה ופיגרון אך המצב הרצוי הוא שגם כשהם לא בנמצא, נוכל להעניק אותם לעצמנו, לזהות במה היינו טובים ובמה פחות. כשחסרה היכולת לראות באופן ישיר ועצמאי איך ובמה היינו טובים, כשהתפקיד של ההערכה מיוצא החוצה לסובבים, נוצרת נקודת תורפה רצינית.
איך המניפולטורים מבשלים מטעמים מהמצרך הזה? פשוט. בתחילת הקשר יציפו את הזקוקים לאישור במחמאות והתפעלות מהאדם הנהדר שהם ואז בהמשך הקשר, בלי שום סיבה נראית לעין, יהפכו את עורם – יבקרו, יזלזלו, יביעו אכזבה עמוקה וחוזר חלילה. הדבר יצור אצל הזקוקים לאישור עיסוק תמידי בניסיון להבין מה גרם לאובדן האישור הנכסף. המניפולטורים ידעו להשתמש במתן האישור רק כשמספקים את מה שהם רוצים ויאיימו במשוב שלילי במידת הצורך.
נשק יום הדין שלרוב משמש רק כאיום, הוא נטישה. המניפולטורים יתנו לזקוקים לאישור להרגיש שאם לא יהיו האנשים שהם רוצים שיהיו, הקשר יסתיים (או העבודה, שיתוף הפעולה, החברות). בקשר בינאישי קרוב האפשרות הזו כרוכה בכאב רב ומשמשת תמריץ אמין לגרום לאנשים לעשות את רצון המניפולטורים.
כשמבינים שמדובר בלא יותר מטקטיקה לשלוט בכם (מניפולציה), יהיה לכם קל יותר לנתק את המשוב השלילי מההערכה העצמית שלכם.
פחד מרגשות שליליים (אמותופוביה)
זהו פחד קיצוני מרגשות כמו כעס ותוקפנות שמתעוררים בשעת עימות. הדגש הוא על קיצוני, שהרי אף אחד לא אוהב את הרגשות האלה וזה טבעי ואף רצוי. אך כאשר מדובר בפחד קיצוני, המניפולטורים מזהים אותו וישתמשו בכעס, הרמת קול או שינוי בטון, הבעת פנים זועפת, שתיקות ממושכות, מבט מסוג מסוים ועוד בכל פעם שירצו לדכא התנגדות אצל הקורבנות שלהם.
לכאורה על ידי כניעה לרצון המניפולטורים, אפשר להינצל מהכעס שלהם אבל אז נוצרת בעיה חדשה: הכעס שמקבל ממדים של הר געש אדיר בתוך קורבנות המניפולציה שחשופים לה לאורך זמן. כשמישהו מכריח אתכם שוב ושוב לעשות כרצונו לא תוכלו למנוע את תגובת הכעס הטבעית והמתבקשת. אולי תקברו אותו עמוק בבטן, אבל הוא שם. הוא ימצא את הדרך שלו לזלוג החוצה בעצבנות, בהתפרצויות חסרות פרופורציה דווקא מול אנשים שלא עשו לכם דבר, בשנאה עצמית ושלל בעיות נלוות כמו דיכאון, חרדה ועוד.
קיים פרדוכס נוסף: ככל שתתנגדו לרגש כלשהו, הוא ילך ויתעצם. אותו כעס ש"אסור" לכם לבטא, שנוצר בשל הביטול העצמי, מתחיל להרגיש כמשהו שכל רגע ייצא מכלל שליטה.
לכן רצוי ללמוד לכבד ולהכיל את הרגשות השליליים של עצמכם כדי להיות מסוגלים לנהל עימות בשעת הצורך ולהתנגד לסחיטה וניצול. לרגשות השליליים יש תפקיד, הם לא בעיה, אלא אמצעי להפנות את תשומת לבכם למשהו שלא מתנהל כשורה בחייכם.
כדי שמערכת היחסים שלכם תהיה בריאה יותר, חשוב ללמוד איך להתעמת במידת הצורך ולעמוד על שלכם.
מי אני, מה אני?
כשלאדם יש תחושה מעורפלת וחלשה של האני שלו, קשה לו להבדיל בין עצמו לבין אחרים, בין רצונתיו וצרכיו לאלו של אחרים. קשה לו לדעת מה מגדיר אותו, מה חשוב לו בחיים. כשתחושת האני מטושטשת, קל לעצב אותו ולהכתיב לו איך ומה להיות.
מניפולטורים מזהים מצב זה, שמקל עליהם לעצב את מי שמולם כרצונם. אצל מי שתחושת האני שלהם מטושטשת, הזהות מתעצבת בהתאם לאנשים שאיתם הם נמצאים בזמן נתון. מניפולטורים יעצבו אותם ככלי שרת של עצמם.
גישה כזאת של אנשים לעצמם גובה מחיר יקר ברמת הבריאות הנפשית והפיזית.
האני מתעצב במהלך הילדות. כשההתפתחות של הילד אינה מיטבית בשל השפעות מזיקות של הסביבה, תהליך זה של בניית האני נפגע. מצב זה מכין את הקרקע לכניסה למערכות יחסים בעייתיות בהמשך החיים המהוות שחזור של מה שהתרחש בילדות. לכן לא פעם רואים ילדים שנחלצים ממשפחה אלימה רק כדי למצוא את עצמם בונים משפחה עם אדם אלים, שתהפוך להיות אלימה באופן דומה.
ההמלצה כאן תהיה לא למהר להיכנס למערכת יחסים מחייבת. אחרי שעוזבים משפחה מתעללת, רצוי לקחת פסק זמן של כמה שנים ולבנות את האני שלכם. לגלות מה אתם אוהבים או לא אוהבים, מה מעניין אתכם, מה מסקרן אתכם. להתנסות במערכות יחסים אבל לא להתחייב מהר מדי.
ביטחון עצמי נמוך
לאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, קשה לסמוך על שיקול דעתם ועל היכולת שלהם לקבל החלטות. כמובן שללא תחושת אני ברורה, נוצרת גם הבעיה הזו. אנשים עם ביטחון עצמי נמוך יבקשו עצות מהרבה אנשים לגבי כל החלטה, גם הקטנה ביותר, מה שבסופו של דבר יצור בלבול (כי כל יועץ יגיד משהו אחר) ולא יאפשר להם ללמוד להקשיב לקול של עצמם.
כדי להעלות את הבטחון העצמי ואת ההערכה העצמית, מומלץ לקבל החלטות לבד, ללמוד לשאת את החרטה שמופיעה הרבה פעמים אחרי קבלת ההחלטה והכי חשוב – ללמוד לחיות עם טעויות. כל תהליך למידה אמור להיות מלווה בטעויות. כדי להתפתח ולצמוח בכל תחום חשוב ללמוד לחיות איתן בשלום, ללמוד מהן ולא לפסול את עצמכם מלהשתתף בתהליך ההתפתחות האישית שלכם בגללן.
חוויה של חוסר שליטה בחיים
קורה שאנשים לומדים במהלך חייהם שאין להם ממש שליטה במה שמתרחש בחייהם ומה שקובע הוא הנסיבות, הסביבה הקרובה או הרחוקה, מזל או כל גורם שרירותי שאינו תלוי בהם. נלווית לתפיסה זו היא האמונה שאם הצליחו במשהו, גם זה נובע מגורם שרירותי שמחוצה להם ולא מיכולת הטבועה בהם למשל. להתייחסות כזאת קוראים מיקוד שליטה חיצוני והיא אחראית לצרות רבות כמו דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, חרדה ובנוסף, היא מגבירה את הסיכוי ליפול קורבן למניפולטורים.
כשהאמונה ביכולת להשפיע על מה שקורה בחייכם נפגעת, איומים והבטחות שבאים מן החוץ מקבלים כוח אדיר כי הם הכוח העיקרי שמנהל אתכם.
הגישה ההפוכה היא מה שקרוי יעילות אישית, המתבטאת באמונה שאתם שולטים בחייכם ומסוגלים לקדם מטרות שחשובות לכם וזה גם אם אין בהכרח אדם חיצוני שעוזר או עושה את הדברים בשבילכם.
רצוי על כן לתת יותר קרדיט לעצמכם, לאפשר לעצמכם תהליך למידה (הכולל טעויות) ובהדרגה לחזק את האמונה שיש לכם השפעה על גורלכם.
מה עושים?
במידה וזיהיתם דפוסים של מניפולציה במערכת יחסים כלשהי בחייכם, חשוב לבדוק מה מידת השינוי שתוכלו לחולל.
מניפולציה עובדת כל עוד אתם משתפים פעולה וזו בדיוק נקודת השליטה שלכם במצב. המניפולטורים לא אוהבים להתאמץ. הם רוצים להשיג את שלהם במהירות. במצב שבו המאמץ נעשה גדול מדי, הם עוברים לקורבן הבא.
הבינו אילו תכונות ואמונות שלכם משמשות כנקודות תורפה עבור מניפולטורים וקחו אחריות לעבוד עליהן בעצמכם או בטיפול. בסופו של דבר, הכוח של המניפולטור ניזון מפחד כלשהו אצלכם. זהו את הפחד הזה, תרגלו עמידה מולו. נכון שההתנגדות למניפולטורים מפחידה תחילה, אך שכרה בצידה – הערכה עצמית, כבוד עצמי, שליטה בחייכם, אוטונומיה.
בכל פעם שהמניפולטורים פועלם בדרך שפוגעת בכם, סרבו לשתף פעולה ודרשו שינוי. אל תסכימו להישאר במצב שבו מכאיבים לכם, משפילים אתכם או מפחידים אתכם. אם הם לא מפסיקים, עזבו את המצב (את המרחב הפיזי שבו מתנהלת השיחה, נתקו את שיחת הטלפון אחרי שביקשתם להפסיק לצעוק ולאיים למשל וזה לא כובד). זה הכוח שלכם להפסיק את המשך הפגיעה גם אם המניפולטורים לא מוכנים. הבהירו שהשיחה תמשך אחרי שישנו את הטון וידברו אליכם בכבוד.
באופן זה תשנו את מאזן הכוחות במערכת היחסים ותאפשרו לעצמכם להיות שותפים בקבלת ההחלטות בה. זיכרו שמניפולטורים עוקפים את מעמד בקשת הרשות שלכם לבצע את מה שהם החליטו. כדי להתחיל להבריא את מערכת היחסים, יהיה עליכם לקחת חזרה את זכותכם לדעת מה באמת מבקשים מכם ולהחליט אם להסכים או לסרב.
במקרים מסוימים ההתנהגות המניפולטיבית כל כך מוטבעת במניפולטורים עד שלא ניתן לשנות את התנהלותם, גם אחרי מאמצים והצבת גבולות ממושכים. במקרים כאלה רצוי לעזוב את מערכת היחסים לגמרי, במידת האפשר. אם אין אפשרות לעזוב, כמו כשמדובר בבני משפחה או מעסיקים במקום עבודה שלא ניתן להחליפו בקלות, עשו כל מה שניתן כדי להפוך את המניפולציה ללא משתלמת. קראו לילד בשמו והציבו מראה אל מול המניפולטורים, תוך שאתם מבהירים להם שההתנהגות שלהם שקופה בעיניכם, שבמקום לפזר איומים מרומזים או להצג אתכם כבני אדם רעים ולא ראויים, אפשר פשוט לבקש את מה שהם רוצים ישירות ולאפשר לכם לשקול את הבקשה ממקום שוויוני. בקשה היא לא פקודה, לא חייבים להיענות תמיד בחיוב, לגיטימי לסרב.
השמיעו קול, קחו מקום בתוך מערכות היחסים השונות שלכם.
מאמר מאלף וכל כך פוגע! בדיוק בזמן. הגרוש לי, שהיה בן זוג מתעלל נפשית (כבר פירטתי בתגובה קודמת), לשמחתי ולמזלי כבר אינו בעמדה בה יכול לפגוע בי אך מפעיל עליי מניפולציות באמצעות הילדים.
יש לו כשרון לזהות את נקודת התורפה שלי כאם, ובן אדם טוב ונחמד לסביבתו ופשוט "רוכב" על זה. היום הצלחתי לאמר לו לא! דקה לפני שקראתי את מה שרשמת. בעיתוי פשוט מדהים
תודה לך אילנה שהארת את חיי בכל כך הרבה תובנות
הי אנונימית,
תמשיכי להגיד לא. את אדם טוב ולאנשים טובים מותר לשמור על עצמם גם כי זה חשוב כשלעצמו וגם כדי להיות מסוגלים להמשיך לעשות טוב למי שהם בוחרים.
היי אשמח לשמוע מה אתם חושבים?
הכרתי בחור 18 בבית הספר הוא כבר לא לומד שם.
הוא התחיל לכתוב לי כול יום,מה שלומך? מה עינינים וכו'…
סיפר על עצמו הרבה, על התחביבים שלו,אני סיפרתי הרבה…
למשל הוא סיפר לי שהוא אוהב לצלם טבע,ושלח תמונות של טבע שהוא צילם.
שנולדה לו קרובת משפחה ,שלח תמונה שלה וכו' ..
ומצד שני הוא התחיל לשאול שאלות אינטימיות,באיזה "גיל אני חושבת שאפשר להתחיל " מה הפנטזיה שלי,אמרתי שאין ומי שואל שאלות על זה? הוא אמר שהוא תמיד עונה לי על שאלות …
ואז הוא סיפר שהוא ממש וולגרי גם האקסית שלו הייתה כזאת,נשאר לו הצ'אט איתה ותמונה של הגוף שלה.
והוא שאל עד כמה אני וולגרית וכו' ..
הוא הציע לי להיות בת הזוג שלו,אמרתי עד גיל 18 שלי אין מין,הוא אמר זה בסדר,זה לא הכול …
ואז אמר עד 17,5 באמצע…
ואז הוא עוד פעם אמר אני רציתי לנסות איתך מערכת יחסים,בהתחלה היית נראת לי יפה אחר כך גם חמודה ונורא חכמה" ובנים לא תמיד אוהבים בנות חכמות, ואני לא כזה"
שהוא יודע שלא ימצא עוד אחד כמוני …
מצד אחד הוא היה הכי חמוד וג׳נטלמן ומצד שני הרים את הנושא הזה כול הזמן,אז הוא רצה לדבר איתי בשביל דבר אחד?
ששאלתי אותו למה הוא שאל את זה,הוא אמר שאני אבין אותו נכון שזה גיל כזה והרבה מדברים על זה והוא בחור נורמלי….
כול מה שהוא אמר הייתה מיניפולציה?
*האימייל לא עובד
אשמח לתשובה))
הי אנה,
עושה רושם שאת מבינה שמשהו בהתנהגות של הבחור הזה לא היה ממש בסדר. גם אם הוא נחשף וסיפר דברים, זה לא מחייב אותך, אלא אם את רוצה להיחשף ומרגישה עם זה בנוח.
הוא מספר ואולי גם מראה תמונות אינטימיות של בת זוג קודמת – זה פלילי וכבר מבשר רעות בשבילך כי את עלולה להיות הבאה בתור. זה מראה שהוא לא מכבד נשים ומשתמש בהן כאילו לא היו בני אדם כמוהו אלא יותר חפצים להשתמש בהם. לחפצים הרי אין רגשות והם לא יכולים להיפגע מיחס משפיל ומבזה.
אולי הבחור חושב שאם הוא רוצה משהו גם את אמורה לרצות את זה אבל זה לא עובד ככה במציאות שמחוץ לראש שלו. אתם שני אנשים נפרדים ויש לכם רצונות נפרדים.
סמכי על תחושת הבטן שלך, כשלמישהו אכפת ממך, הוא לא ילחץ עליך לעשות משהו שלא נוח לך איתו,
בהצלחה בהמשך 🙂
תודה על התשובה!!❣️
אנחנו כבר לא מדברים תודה לאל.
לא שלחתי לו שום תמונות,גם אמרתי לו שימחק את התמונה שלה,ואם הוא באמת היה אוהב אותי הוא לא היה משאיר את זה.ששאלתי מה זה השאלות האלו,הוא ענה שהוא מדבר ככה עם אחרים וזה הגיל וכו'..
אמרתי שלי זה לא מתאים,הוא אמר שאנחנו שונים
וזהו ברוך ה'הוא לא בחיים שלי יותר.
מחקתי מהטלגרם את ההתכתבות שלנו,הוא אמר שלא נשאר לו כלום,ואני סתם עושה דרמה מסביב הדבר הזה,שאין שום דבר רע בזה(הוא משקר) אם הוא יראה למישהו?
איך אפשר להבא להבין מתי מישהו באמת אוהב ומתי סתם?
פשוט לא יודעת למה היה לי חוסר ביטחון
וכתבתי יש לי" חזה קטן וישבן בסדר)"
הוא כתב שזה מעולה והכול בסדר,ושאפשר להתאמן בנוח,ושאני אשב עליו הידיים שלו יהיו מאחור
לזה הוא עשה צילום מסך
ששאלתי למה
הוא אמר כי אני תמיד מוחקת הודעות,והוא רצה ממני זכר ילדות ..והוא לא מתכוון להראות לאף אחד ,ואין שם שום דבר רע,זה רק בשבילו…
אמרתי דווקא איפה שכתבתי את זה(יש שם משהו רע שכתבתי? אני יותר לא אכתוב דברים כאלו אבל בכול זאת.?)
נפגשנו הוא הראה לי את הגלריה שלו
ואמר שרק פעם אחת עשה צילום מסך(ואם אני זוכרת נכון לא היה שם עוד משהו שקשור אליי)מחקתי את זה,אבל אם זה נשאר לו,יש שם משהו חריג?
למרות שהוא אמר שלא נשאר לו כלום מכול זה …
גם לי היה משהו דומה.
התכתבנו כמעט כול יום,הוא שלח לי כול הזמן,בוקר טוב,איך עבר היום,מה אני עושה וכו'..
סיפר לי שאיבד את ההורים שלו ה ישמור. טפו טפו לא על אף אחד ,זה קשה.
שהוא הרבה לבד,אין לו חברים טובים.
ושאני בחורה טובה,יפה,חכמה
והוא דיבר עם הרבה בנות,אבל כמוני לא היה והוא יודע שלא ימצא,והוא רואה איתי עתיד,ששאלתי איך אפשר להגיד דבר כזה אחרי חודש-חודשיים הכרות,הוא אמר שזה מה שהוא מרגיש,ואנחנו גרים רחוק ,אז שיגדל יקנה דירה ואני אעבור עליו.
ואז הוא העלה את הנושא הזה,
איך הייתי מגדירה את הגוף שלי מ1-10 וכו'
ופעם אחת כתבתי משהו ואני ממש מתביישת בו,עד כמה את חושבת שזה מביך? שנגעתי בעצמי(אם הוא יראה את זה למישהו?)ואני לא מבינה איך נסחפתי ככה,זה לכול החיים?
גם הכרתי אותו לאמא שלי ,אחרי זה הוא שאל אם אמא שלי אמרה עליו משהו,אמרתי שאמיי אמרה שהוא ביישן,שקט.
הוא גם שאל אם ראיתי אי פעם פור** ,הוא אמר שראה ורוצה להפסיק וכו'..
ואחרי שהשכל חזר אליי,שאלתי למה שאלתי אותי את זה,הוא אמר כמעט אותו הדבר שזה גיל,שגם בנים אחרים מדברים על זה וזה נורמלי.
אני הבנתי מכול זה שצריכה להציב גבולות ואן משהו לא נעים להגיד,אם בראש שלו זה בסדר אז זה לא אומר שלאחרים זה גם,אנחנו לא מדברים יותר ובעזרת ה'גם לא נתראה יותר…
הוא פשוט התחיל לכתוב לי כול הזמן,שלח סרטונים של מה הוא לומד,משחק ,עושה וכו'..
גם פעם אחת כתבתי אני הולכת להתקלח ,הוא כתב "בלעדיי" שכתבתי "?דביל"
הוא כתב למה לקלל,זה בצחוק…
וגם שסיפרתי לו שספרתי לאמא שלי הכול,הוא נעלב ואמר מה אמא שלך אמרה? עכשיו היא חושבת שאני רע
אז הוא דיבר איתי סתם,או באמת אהב אותי?
(סליחה שזה קצת מבולגן..)
יש פה משהו רע את חושבת?
הי שני,
משום מה אופן הכתיבה/דיבור של הבחור שאת מתארת דומה לזה שכתבו עליו קודם. אולי הם למדו באותו קורס?
רוב האנשים לא מקבלים חינוך למרבה הצער איך להתנהג במצבים האלה בצורה מכבדת ונאותה ושיקול הדעת נשאר אצל כל אחד, לפי מערכת הערכים שלו. הוא מנסה למשוך את השיחה לכיוון מיני וכשאת מסרבת, הוא צריך לכבד. כל עוד מכבדים את ה"לא" שלך, את במצב בטוח. כולל הזכות שלך להגיד לא למערכת היחסים כולה, כלומר הזכות לסיים אותה אם היא לא טובה לך.
אכן יש משהו לא מציאותי כשמישהו בונה איתך תכניות של נישואין וחיים משותפים אחרי חודשיים, אבל זה קורה, בטח כשמדובר באדם צעיר ולא מנוסה, שמפתח רגשות כלפי פנטזיה למעשה ולא כלפיך. כדי שזה יהיה כלפיך הקשר צריך לחיות עוד זמן מה ולהיבחן על ידי החיים אם יש לו סיכוי ואם יש ביניכם התאמה.
תבדקי מה את מרגישה כשאת איתו – האם יש לך אפשרות לבטא את עצמך ולהגיד את מה שאת רוצה וצריכה? האם הוא מכבד את מה שאת אומרת? האם הוא מכבד את דעותיך בנושאים שונים גם אם הן שונות משלו?
על בעיות אפשר לעבוד כל עוד שני הצדדים מעוניינים בזה, קשובים ורגישים אחד לשני ולא נדרשים לבטל את עצמם כדי להישאר בקשר.
שלום וברכה אילנה
שבוע נפלא
היי ברוכה בכל מעשי ידייך
תמיד מאוד נהנית לקרוא את המארים הכה מחכימים שאת מפרסמת ואת התשובות שלך לאחרים.
בעבר פרסמתי כאן דברים קשים שחויתי בילדותי מצד אבי (התעללות פיסית ונפשית)
כל ילד ישתדל לעשות כל שביכולתו כדי לרצות את ההורים שלו על מנת לקבל אישור להיותו אהוב ורצוי במשפחתו.
ברוך ה' שזכיתי להקים בית נפלא שבו שום אדם במשפחה אינו שולט בי ומתעלל בי לא פיסית ולא נפשית.
הדברים שכתבת כה מחכימים. כל מילה ממש משקפת את האמת. לגבי רוב הדברים משקפים אותי.
סליחה אם אני מעמיסה במתן דוגמאות אישיות מחיי לגבי הדברים הכתובים
אבי ידע שהוא בעל המאה ובעל הכוח ושליטה עלי:
הוא נהג להושיב אותי שעות ליד שולחן, ולא הירשה לי לקום מהכיסא, עד שאוכל מאכלים שהוא אהב ואני תיעבתי. הוא נהג לאיים עלי שאם לא אוכל, הוא ידחוף לתוך הגרון שלי את האוכל עם מערוך.
הוא נהג לאיים עלי שאם לא אתקלח, הוא יפשיט אותי במקלחת וירחץ אותי בעצמו. כמובן שהיה באיום די כדי להפחיד אותי ואתקלח מתי שהוא רצה.
בכל פעם שרציתי לנהוג כפי רצוני, הוא נהג לומר לי שזה לא הבית שלי, ורק בבית שלי אחיה ואעשה כרצוני. אז לא היתה לי ברירה אלא להמשיך ולחיות כמנוצלת עד צאתי מהבית.
תמיד מאוד עזרתי בבית. טיפלתי באחים הקטנים שלי כאילו היו ילדים שלי מהיותי בת 10 שנים. אחותי לא עזרה בבית והיתה חוצפנית כלפי אבא שלי, אבל אותה הוא לא היכה ולא השפיל כמותי, ודוקא אותי הוא שנא ותמיד אמר וחזר ואמר לי שאני רעה.
ולמרות שהוא תמיד נהג בי בביזיון עצום, והוא מעולם לא כיבד לא את גופי ולא את דעותי, הוא תמיד אמר שהוא אבא שלי ואני חייבת לכבד אותו. כיבדתי אותו מפחד.
בבית לא היתה לו כל מניעה להתעלל בי, כי הרי איש לא ידע מכך. הכל היה בסתר. אבל כשיצאנו החוצה הוא נהג לשאול אותי אם אני רוצה מכות, וכשהיו אנשים בסביבה השאלות תמיד היו ברומנית ולא בעברית. שפה שאנשים סביב לא ידעו והבינו את הנאמר, כי כלפי חוץ היה חשוב לו להיראות כאדם תרבותי.
היתי ילדה מדהימה. ילדה מאוד טובת לב עם רגשי נחיתות. לא יכולתי מעולם לסרב לבקשה של שום אדם. החברות שהיו לי בכיתה היו מגיעות אלי רק לפני מבחנים. הייתי מצטיינת בלימודים. היו מגיעות לביתי כדי שאלמד אותן למבחן. בסוף הן היו מוציאות ציונים טובים ממני, כי לי לא נותר זמן ללמוד בעצמי. ולא יכולתי ולא היה לי האומץ לסרב להן.
עד לפני כמה שנים עדיין הייתי טיפוס ממש טוב לב. תמיד עזרתי וחיפשתי דרכים לתת מעצמי עד כדי שיכחת והפקרת הצרכים האישיים שלי לטובת אחרים. לאנשים טובי לב קשה לסרב לבקשות אחרים, ואמת וכה נכון, שמרגישים ומצפים לקבל לפחות הערכה מצד המקבל, וכשחוטפים סטירה, קשה מאוד להתמודד עם תחושת הניצול, ואייך החזירו לנו רעה תחת טובה. הרגשות הללו ותחושת הטיפשות על היותנו מנוצלים, מכרסמת בנו לאורך שנים רבות ואף לכל חיינו.
הי אנונימית,
תודה על מילותיך.
את לא מעמיסה ובהחלט מוזמנת לשתף בדברים שעברת. כואב לקרוא אותם.
חשוב לי עם זאת להגיד, שלדעתי אין התנגשות בין טוב לב לאמירת לא, כשאת מרגישה שאת לא רוצה או שההיענות לבקשה תפגע בך. לא טוב הלב כאן פועל ומניע להסכים. למרבה הצער והכאב נראה לי שמה שפועל הוא הפחד מההשלכות של אמירת הלא. הרי בעבר שילמת על כל סירוב ולו הקל ביותר, באלימות קשה שספגת.
למי שיצרו אצלו את הקשר בין סירוב לבין עונש קשה ומשפיל, האפשרות לסרב מעוררת פחד גדול. לא יודעת אם זה משה שקורה אצלך.
את טובה וטובת לב גם כשאת מסרבת 🙂
היי נורית,
מאוד מבינה אותך מה שכתבת בנוגע לתחושת הניצול ברגע שדמות האב היא כזו שפוגעת ומשפילה בעוד שלשאר בני המשפחה זה לא כך, ובפרט שמונעים ממך את הזכות הבסיסית להגן על עצמך. אין ספק שקשה מאוד לשאת בשלבים מאוחרים יותר את תחושת האשמה, התסכול והכעס העצמיים של למה נתתי לקרות לזה.. שבעוד ברמה השכלית את יודעת שזה לא היה באשמתך. אני כן יכולה להגיד שאמנם להתגבר על התחושות הנ"ל זה מאתגר אך יחד עם זאת אין ספק שזה אפשרי ע"י התבוננות עצמית שבסופה אנו לומדים לסלוח ולאהוב את עצמנו.
מחזקת מרחוק☺️
שלום ימית
אף אחד מבני המשפחה שלי לא ניצל אותי.
אבי היה שתלטן, והכל היה חייב להיעשות בדרכו ועל פי רצונותיו, אחרת היו סקנדלים בצורה של צעקות, מכות והשפלות. הכסף היה שלו, הבית שלו, כל מה ששייך לו אסור היה לאף אחד לגעת בזה. הכל לאדון הכל.
אימי מעולם לא ניצלה אותי.
אימי ילדה תאומים.
כל מי שמטפלת בתינוק אחד, יודעת עד כמה זה מאוד קשה ומתיש.
כשיש תאומים, ברגע שאחד מתעורר מרעב ובוכה, השני מתעורר ובוכה איתו ורוצה לאכול. כשאבי היה בעבודה, ואני הייתי בבית, אימי היתה מבקשת ממני לעזור לה. היא לימדה אותי להרים תינוק, להאכיל, להרים לשיהוק לאחר האוכל, לחתל, לטייל, להלביש, לשחק ואפילו לקלח. אני מאוד מתרגשת שאימי נתנה בי אימון כבר בהיותי בת 10 בלבד, בכל הכרוך בטיפול באחים שלי. זה בנה אותי לשנים רבות. נעשיתי מאוד עצמאית כבר מגיל מאוד קטן, ומלאת ביטחון עצמי.
הדבר היחידי שכאב לי: שאבי מעולם לא העריך אותי, לא אהב אותי, לא החשיב אותי לכלום בבית, או שאהב אותי בדרך שלו אבל לא הרגשתי באהבתו מעולם, כי היה כאן מכות ואיומים שאעשה תמיד כרצונו. לא היתה כאן שום תחושת אשמה עצמית או תיסכול חלילה למה נתתי לזה לקרות, כי לא היתה אפשרות להתמודד מול אבא אלים. זה לא שהיתה לי ברירה. תמיד הייתי מודעת כמו עד היום שהייתי ילדה טובה, ומעולם לא הגיע לי היחס שזכיתי לו מאבי.
ואגב אני מאוד מודעת לעצמי ומאוד מעריכה את עצמי. אני יודעת את כל הדברים הטובים שיש בי. העולם אינו רק ורוד. יש בו גם הרבה שחור, ויש אנשים שרע להם בנשמה, שיעשו רע לאחרים, ועל ידי זה הם ירגישו טוב עם עצמם. זה טבעם של אנשים אומללים, שמרגישים שהם שווים משהו, רק כשהם דורסים ומשפילים את אחרים.
שלום נורית,
אני מבינה את שכתבת בהודעתך האחרונה ובהחלט כילדה קשה לקבל יחס כזה מדמות האב. אך יחד עם זאת אין ספק שאופן ההתייחסות ונקודת המבט משתנה מאדם לאדם, וזאת בהתחשב לקיחת פרמטרים נוספים.
בכל אופן, את ראויה להערכה על אופן התמודדות.
שלום ימית
לא רק כילדה… אלא גם כאדם מבוגר תמיד קשה להתמודד עם אנשים שאינם מתנהגים אלינו כראוי. צריכים להיות בעלי אופי מאוד חזק על מנת לשרוד ולא להתאבד, ועוד יותר להישאר עם מידות טובות, כי כשילד גדל בבית עקום ורואה בו דברים שליליים, הוא עשוי להמשיך ולהתנהג בדרך הזו בעתיד כלפי משפחתו גם כן "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנו"
תודה לך ימית על העידוד והמילים החמות
חן חן לך
מאחלת לך גם כן כל הטוב שבעולם
שנזכה לבחור תמיד את הטוב והנכון
שלום אילנה
איך מזהים מתי אדם באמת אוהב אותי ומתי לא?
הי הודיה,
תחשבי איך את מתנהגת כלפי אדם שאת אוהבת, לא משנה איזה סוג של אהבה. תראי אם זה קיים באופן שבו אותו אדם מתייחס אליך.
תודה רבה לך אילנה תמיד על ההערות המאוד בונות ומחכימות.
אני אדם מאוד טוב לב מטבעי.
יש לי גם היום לב טוב ורחמן, נכון לומר שבעבר המון אנשים ניצלו את טוב ליבי.
לסרב לאבא שלי נבע מפחד, כי שילמתי תמיד מחיר כבד על סירוב בפגיעה פיסית או נפשית.
לגבי אי הסירוב לאנשים אחרים נבע בחלקו מלב טוב (כי אני פשוט אדם כזה, ותמיד שמחה לעזור)
אבל בחלקו אי אמירת לא, נבעה מבושה וקושי לסרב, וגם כי הייתי מאוד חסרת ביטחון עצמי.
חיפשתי אהבה מחוץ לבית.
חיפשתי אישור להיותי אהובה וחשובה למישהו בעולם, כי אצל אבי הרגשתי אפס, ומה שלא עשיתי תמיד.. הייתי תמד רעה ולא שווה כלום. ולשמוע תודה ומילת הערכה מאנשים זרים היה פשוט תמיד כייף.
כל ילד גדל להיות אדם בוגר ובריא בנפשו כשהוא גדל בסביבה שתומכת בו ומחזקת אותו.
לי היתה אמא חלשת אופי, נשלטת בידי אבי בדיוק כפי שהייתי.
אומנם היא תמיד תמכה בי כשהיינו לבדנו.
ואולי בזכותה גדלתי להיות אדם נורמלי ולא אלים, כי היא מעולם לא הכתה אותי ומעולם לא אמרה לי מילה רעה.
ואולי היום אני אדם מלא ביטחון עצמי. אני מסוגלת לומר לא, לא מנצלים אותי יותר כי לא איכפת לי מה חושבים עלי. איכפת לי מה אני חושבת על עצמי, ואני מאוד מעריכה את עצמי ורואה בי את כל הטוב (וגם את החסרונות כמובן, אבל חיה בשלמות נפלאה גם עם החסרונות)
איני זקוקה לסביבה שתאשר את מה שאני, ולכן איני צריכה עוד להתרפס בפני שום אדם, ואיני צריכה לעשות דברים כלפי הסביבה, אם איני רוצה לעשות, רק כדי שמישהו יחבק אותי במילה טובה.
זכיתי לעזור לאימי לגדל את שני האחים התאומים שלי מאז שנולדו.
הייתי בסך הכל ילדה בת 10 וטיפלתי בהם כמו שהיו ילדים שלי.
מאוד אהבתי אותם והם בדרכם החזירו לי אהבה.
הניסיון בטיפול בתינוקות עזר לי מאוד בעתיד לאחר שהתחתנתי. לא סבלתי מדיכאון שלאחר לידה.
היה לי ניסיון חיים בגידול ילדים שבספק אם לנשים אחרות יש את זה מרגע שהן מתחתנות והרות ועד הבאת התינוק הביתה. הכל היה פשוט כל כך קל וטבעי.
ומה אם אני מרגישה שהפסיכולוגית שלי היא כזו ,לפעמים חמה לפעמים מאיימת אף פעם אני לא בטוחה באיזה מצב היא תהיה ומה תהיה הגישה שלה. מאד מפחדת להתעמת איתה ולהתלונן ומצד שני יש לי תלות חזקה בה .היא משדרת שהיא הכי ישרה בעולם אך משהו בפנים לא מסתדר לי .
אולי תעלי את ההרגשה שלך איתה בפגישה, למרות שאת מפחדת.
תודה על התשובה,כבר העליתי ותמיד יוצא שהיא הכי בסדר ואני הבעיתית ולא יכולה לתת אימון בגלל כל מה שעברתי.
לפעמים אנחנו רואים רגש כלשהו אצל הזולת אבל לא יודעים מה גורם לו ומפרשים על פי עולמנו הפנימי. זה לא אומר שאת בעייתית, רק שאת לא קוראת מחשבות 🙂
תמיד רצוי להעלות את מה שאת חווה ולברר מה באמת האדם שמולך עובר ולמה שייך הרגש שראית.
היי אני בחור בן 20 עבדתי במלא עבודות וכל עבודה הייתי מרגיש מנוצל . כל זה נבע בגלל שהייתי רואה עובדים עצלנים שעושים מניפולציאות על עובדים עם מעמד פחות גבוה (חיצוני/פנימי) והחלטתי שפשוט אני לא אהיה כזה ולעולם לא אעשה מעשים כאלה אז הייתי מתעסק בעבודה שלי בלי להעיר לאף אחד. עם הזמן מעבודה לעבודה תמיד הרגשתי שיש אנשים שעובדים בדיוק כמוני (במעמד) ופחות ממני בשטח כל הזמן מחלקים לי הוראות ולצערי הביטחון העצמי שלי לא בשמיים וכדי לא להגיע למצב לא נוח ובגלל חוסר ידיעה איך לסרב בצורה שארגיש עם עצמי בסדר ולא״ חלילה ״ רגשות אשמה הובילה אותי לבצע את אותן פעולות שנדרשו ממני על ידי עובדים זוטרים וגרמה לי למרמורים מעבודה לעבודה שבכל פעם הייתי בטוח שהבעיה נמצאת במקום העבודה הספציפי ולאט לאט הבנתי שהבעיה נמצאת בתוכי אני מתוסכל מיזה ולא יודע איך לסדר את העיניין אני רוצה להנות מהעבודה שלי ולא לחזור לבית ממורמר כל יום מחדש אני אשמח לעצות איך לדעת לסרב ועדיין להישאר עמית לעבודה תודה רבה
הי יוסף,
מקווה שאנשים נוספים יגיבו לך חוץ ממני כך שתקרא כמה דעות. לפי מה שאני מבינה ממה שתיארת, קשה לך לסרב לאנשים ואחרי שאתה מסכים, לא טוב לך עם זה. האם בזמן אמת אתה יודע שבעצם אתה מעדיף לסרב ובכל זאת מסכים? נסה לשים לב ולהבין את התגובות שלך במצב שבו מישהו מבקש ממך דבר מה.
אולי המאמר הזה יעזור לך – הפסיבי, האגרסיבי, האסרטיבי והפסיבי-אגרסיבי
שלום יוסף.
הייתי עד לא מזמן אשה כמוך. מחוסר ביטחון עצמי לא יכולתי לסרב לאנשים שמבקשים ממני דברים, ולאחר מכן הרגשתי שוב ושוב שניצלו אותי. אנשים נדחפו לפני בתור לקופה ולא יכולתי להתווכח. אכלתי את הלב מבפנים. אנשים תקפו אותי מילולית ושתקתי. רק הידיים שלי רעדו. רציתי למצוא חן בעיני אנשים. שימצאו בי את הטוב ויעריכו אותי. זו הדרך של אנשים מחוסרי ביטחון למצוא חן בעיני אחרים. בסופו של דבר רע לנו עם עצמנו כי "שוב עשו לנו את זה". אין לי פיתרון עבורך של זבנג וגמרנו, כי זה כרוך בעבודה עצמית רבה מאוד לאורך שנים. קודם כל תלמד להעריך את עצמך והשאר יבוא מעצמו. תתחיל להתעקש שלא לעשות דברים שאינך אמור או צריך לעשות. בטח לא את עבודתם של אחרים. תעמוד על שלך ואל תרגיש לא טוב עם זה, כי זה אם כל חטאת. אם מישהו שנמצא תחתיך מורה לך מה לעשות, תאמר לו בעדינות אבל בהחלטיות שהוא לא הבוס שלך, ואתה שומע רק להוראות הבוס. הם ילמדו במשך הזמן שאתה בעל עקרונות ולא יעשו עליך מניפולציות. בהתחלהב יהיה לך לא נעים וקשה להתנהג באופן שלא מרגיש לך נוח עם זה, אבל העולם לא כולו ורוד ויש אנשים מאוד נצלנים.
תודה רבה על הידע הרב!!
אני נהנית לקרוא את התגובות, ורואה שאני לא יחידה במצב הזה, להיות אישה עם בן זוג מניפולטיבי.
ההתמודדות הקשה ביותר, היא רגשות האשמה שהוא מעביר לי בעקבות בקשה שלי להיפרד ממנו, כל מה שקורה בבית או עם הילדים-הכל באשמתי!! , לדעתו.
הוא מנסה לערער אותי בלי סוף, ורק כדי שאסכים לחזור אליו.
אני נלחמת ( רגשית) בכל הכוח, אבל את האמת, זה קשה מאוד.
אודה ואומר, שלרוב הוא מצליח לערער אותי, ועדיין עובדת על עצמי להפחית במידת האפשר את ההשפעה הזאת
תודה על מילותיך המחכימות, ועל התגובות של כולם☝
הי אנונימית,
קשה לעמוד מול מאמץ לכבול אותך בחזרה לדפוסי חיים ישנים. הקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך כמו שאת, שלא שופטים אותך גם כשאת לא מושלמת, שרואים אותך באמת. זה מאוד יעזור לעמוד בפרץ.
שלום, אחותי מנוצלת על ידי גברים מינית וכספית. היא רווקה בת 38 ואנחנו חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות כדי לעזור לה. בבקשה הצילו.
שלום טלי,
האם אחותך תהיה מעוניינת להיות בטיפול? כדאי למצוא עבורה מטפל/ת שיהיו נגישים לה מבחינת מרחק כדי שתוכל בעזרתם ללמוד להבחין בין אדם שאוהב אותה לבין מי שרק משלה אותה כדי להשיג ממנה את מבוקשו.
נשמח לקבל הפניה למטפל.ת באיזור הדרום שיוכל לסייע לנו. אנחנו אבודים ומאוד רוצים לעזור, גם לא יודעים האם היא תסכים בכלל לטיפול.
היי, אני שוב פונה, האם יש המלצה לטיפול באיזור הדרום?
שלום טלי, מציעה לבדוק בקרב אנשים שאת מכירה, אבל עדיף קודם כל לבדוק איתה אם היא מעוניינת ללכת לטיפול. בלי זה לא יעזור דבר. לי אין מידע לצערי.
אילנה שלום,
זקוקה לעצה טובה.
יש לי אמא נרקיסיסטית בשנות ה-80 לחייה שהשתלטה על חיי במיניפולציות שונות, לאורך השנים הפכתי להיות אמא שלה, טיפלתי בה והקרבתי את חיי למענה. (אבא שלי נפטר כשהייתי נערה)
היא התעללה ורדתה בי כל השנים והחלישה אותי מאוד, פחדתי ממנה מאוד. היא הסיתה את כל המשפחה נגדי, בודדה אותי, השפילה וכו.
בשנים האחרונות אני עוברת תהליך ודיי התחזקתי מולה והיום יש לי גם תמיכה מהמשפחה, התעללות ברובה הופסקה למעט…בשנים האחרונות היא רוצה אותי כל הזמן לידה, היא לא רוצה שאצא לעבוד (אני עובדת) אם חזרתי מאוחר מהעבודה היא עושה לי את המוות..פרצופים..קללות..התפרצויות…צעקות.. שאני ממש מפחדת לא לחזור בזמן הביתה.
מעבר לזה היא פתאום מקבלת קריזה ומענישה אותי בזה שהיא לא אוכלת ולא שותה לאורך יום יומיים, היא מסתגרת בחדר ואני כולי בלחץ וחרדה בגלל שיש לה בעיות בכליות והיא לא שותה..מרגישה שאני חיה בסבל.
היא רשמה אותי כבת ממשיכה במשק כך שאין לי לאן ללכת ובנוסף אוליי זה שטיפות מוח שעשתה לי לאורך השנים יש לי פחד לא לציית לה..גם כל העניין של "כבד את אביך ואת אימך" ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
הלכתי לטיפול והמטפלת לא הבינה את המורכבות של אמא נרקיסיסטית ואיך היא הצליחה לכבול אותי אליה ולא משחררת.
אשמח לשמוע תובנות, מה אני יכולה לעשות, ואיך אני יכולה לשחרר את עצמי מהכבלים שהיא לפתה אותי אליה?
תודה
הי גלי,
מצטערת לקרוא את מה שאת מתארת. עושה רושם מדבריך שאמך ארגנה את הדברים כך שלא יהיה לך לאן ללכת ולא תוכלי לעזוב וכך תצטרכי לגור איתה ולטפל בה כל חייה. טוב שאת לא מוותרת על עבודה, כדאי שיהיו לך עוד פעילויות מחוץ לבית שבהן את יכולה להיות בעולמות לפי בחירתך. אם אמך באופן אובייקטיבי לא מטפלת בעצמה ומסכנת את עצמה כדי לשלוט בך, הנוכחות התמידית שלך היא בהחלט לא התשובה היחידה. אולי שווה לבדוק אופציות נוספות כדי שיהיה מי שיטפל וישגיח כדי שאת תוכלי לחיות את חייך. גם כשהיחסים תקינים, התפקיד של טיפול באדם חולה או סיעודי לא יכול להיות מוטל על אדם אחד מסביב לשעון. האם קרובי המשפחה שלך יכולים לחשוב יחד איתך על פתרונות? ברמה של מה שהיחס שלה מחולל בתוכך, באמת כדאי לחפש טיפול שבו תרגישי שמבינים אותך ומכוונים אותך איך להתנהל בתוך מערכת היחסים המורכבת הזו בלי להמשיך לנצח את הדפוסים הקשים האלה.
גלי שלום,
אני מבינה מאוד את מה שאת מתארת!
כואב לי לשמוע שנתת את כל חייך למענה של אימך, כי הרסה אותך כדי שאת תהיי שם בשבילה.
גם אני גדלתי עם אמא נרקסיסטית, שרצתה שאהיה שם בשבילה תמיד.
היא הייתה משפילה אותי, לועגת לי וצוחקת עלי כדי שאעשה את רצונותיה ואראה אותה בתור אלוהים…תמיד נתנה לי להבין כמה אני דפוקה וכמה היא חכמה כדי לנצל אותי יותר ויותר.
בגיל 20 כשהבנתי שזה המצב עזבתי את הבית ( הלכתי לעבוד באילת ואחכ למדתי בירושלים).
אחרי שהתחלתי היא ליגלגה עלי בפני ילדיי ובעלי, כדי לתת להם להרגיש כמה אני דפוקה וסתומה. היא זלזלה ביכולת שלי להיות אמא ולטפל בילדיי (התקשרה אלי לעבודה כדי לאמר לי איך אני לא עושה עבורם מרק).
אני הבנתי שהיא רעה וכל מטרתה היא להשפיל אותי, לכם ניסיתי כמה שאפשר להתנתק ממנה. היו תקופות שממש ניתקתי כל קשר.
חשוב לי שתביני, שלא מעניין את אינך להרוס אותך, להיפך, היא רוצה אותך בשבילה 24/7.
את חייבת להתנתק ממנה!
תזכרי זה בשבילך. ואם תעשי זאת את לא אדם רע!
אל תתני לה להשפיע עלייך, אם היא מסתדרת בחדר, תתני לה! אל תראי לה שזה מפריע לך.
את לא מבינה, היא נפרדת את הטוב שלך החולשה. כל פעם שאת טובה היא מנצלת זאת, את חייבת להיות חזקה בשבילך!
היי גליה,
תודה ששיתפת אותי.
הלוואי שהיה לי השכל לעזוב את האמא בגיל 20, אני התפכחתי מאוחר יחסית כי האמא דאגה להחליש אותי כל השנים כך שבקושי הרמתי את הראש מעל המים..ההתמודדות שלי היתה לשרוד בבית.
אני באה מבית קשה, לא הייתי מספיק עצמאית לקום ולעזוב, כל ההתפתחות הנפשית שלי נפגעה כתוצאה מהזנחה והתעללות (אמא נרקיסיסטית) ואני בשנים האחרונות עובדת בלתקן את כל הנזקים הנפשיים שנגרמו לי.
את יודעת שעם כל זה שהיא התעללה בי כל השנים, אני עד היום לא רואה אותה נכון, קשה לי לתפוס אותה מתעללת ורעה לא יודעת למה, אין לי הסבר לכך ואם יש הסבר אשמח לשמוע.
היום אני רוצה להתנתק ממנה רגשית עוד כשהיא בחיים,. אניחושבת שאם אעזוב את הבית היא תמשיך לרדוף אחריי ולא אצליח להשתחרר ממנה.
מקווה שאצליח.
היי אילנה,
תודה על תשובתך.
יש לי בעיה שאני נופלת למניפולציות של אימא כשהיא משחקת אותה חולה (אני אף פעם לא יודעת אם זה רציני או לא כי היא תמיד מקצינה את הדברים) וכשהיא תופסת קריזה ומסתגרת בחדר שלה ולא שותה ולא אוכלת יומיים…המצבים האלה שהיא מסכנת את הבריאות שלה גורמים לי למתח וסבל, זה שובר אותי ואני לא יודעת איך להתמודד במצבים האלה.
בנוסף, אני מרגישה אחריות ומחויבות אליה, שנים של שטיפות מוח שאני חייבת לטפל בה ולדאוג לה, ובנוסף החינוך הנוקשה שקיבלתי שההורים הם ערך עליון והילדים חייבים לציית.
היום חשוב לי לחיות עם עצמי בשלום בידיעה שאני עושה את המוטל עליי, אבל בגלל כל המסרים השגויים שקיבלתי אני מאוד מבולבלת בנושא.
אשמח לשמוע את נקודת המבט שלך לגבי המצבים האלה?
תודה גלי
הי גלי,
אולי האחריות שאת לוקחת על הבחירות שלה להתנהג בצורה שפוגעת בה היא מעבר לכוחותיך? לא הציות שלך לדרישות שלה גורם לה לחזור לאכול או לשתות, אלא היא עצמה כי היא מחליטה. היא תשתמש בשיטה הזו שוב ושוב כי היא עובדת, אני תוהה מה יקרה אם תעמדי על שלך ולא תסכימי להיענות לבקשות שפוגעות בך גם אם יהיה לך קשה. טפלי בה והגישי לה עזרה אבל לא באופן הזה שבו את רק נשחקת ונסחטת.
לדעתי כדאי להכניס לתמונה את הרופא המטפל שלה ולחשוב יחד איך מתמודדים עם העניין.
את כבר לא ילדה ולא חייבת לציית. זה לא מכבד אותך וגם לא אותה למען האמת.
לפי התיאור שלך את הדברים, את נותרת המבוגר האחראי היחד בתמונה ומותר לך לפעול מהמקום הזה.
היי אני מטופלת במקום שהכרתי מישו אחרי שם הוא מתעלל בי נפשית פרץ לי לפלאפון עוקב אחרי מקנא שאני מדברת עם בנים אחרים אחותו עברה למקום שאני מטופלת בו למקום אחר משפיעה על בנות אחרות לעשות לי רע רק כדאי שאני היה איתו שטוב לי אני אוהבת אותו שרע לי בא לי למות שונאת אותו נורא ותעולם הזה נמאס לי מממנו כבר לא ממש באלי קשר איתו כבר ואני יודעת שהוא יגיב קיצוני
הי אושרת,
מה שפרטת עד עכשיו נשמע די חמור, האם עדכנת את המטפלים שלך במה שקורה? לדעתי זה עניין שחשוב לדווח עליו למשטרה, למקרה שיעבור למעשים עוד יותר חמורים. במצב כזה אין מה לדבר על לצאת איתו, את מפוחדת, מאוימת וככה לא בונים קשר.
תשמרי על עצמך ושתפי אנשים שיוכלו לסייע לך וגם שיהיו בתמונה.
היי ואו טוב קראתי את הכתבה שלך..
הייתי בהלם.
אני נאלצת להגיד על עצמי שאני נפלתי למניפולציה.
אני בן אדם טוב מאוד.. מאוד אכפתית.. מאוד רואה את האחר. רוצה להיות לשנות. מפחדת לקחת החלטות. להגיד לא… מה פתאום! לא מסוגלת לעמוד על שלי.. לפעמים..
הבן זוג שלי.. גרוש. וציין שהגרושה הייתה מניפולטיבית.. שזה מצחיק שהוא הכניס לי את זה לפה עם כפית.
בא לי לבכות שאני קוראת את זה.
באחת מהפעמים הצלחתי להתגנב לו לנייד ה״מוסתר״ כמובן שאף פעם לא קיבלתי ממנו שום מידע על שום דבר והכל הרגיש בחצאי משפטים. ודמעות תנין.
ראיתי את השיחות עם הגרושה, שבכל משפט שני קראה לו מניפולטיבי..
ושהוא תיבת פנדורה
ושהוא לא מספר לה מה המצב הכלכלי שלו
בכל רגע אפשרי, הוא היה מוריד אותי, מקצין את העלילה ותמיד מתקרבן. ״לא אכפת לך ממני״ ״את לא רואה את הרגשות שלי״ ״אני הבן אדם האחרון שאכפת לך ממנו״ אז עניתי לו ״אז מה אתה עושה איתי?״ שתק.
לגבי עניין הרמת הקול. לקחתי את זה קצת למקום אישי…
כשבילדותי אמא שלי הייתה צורחת עלי, מרביצה גם אפשר להגיד..
והייתי חושבת שזה למה מאוד קשה לי עם זה הוא מרים את הקול, מבט כעוס ונוזף… עכשיו דברים מתחברים…
האשמתי את עצמי ואת ההפרעות קשב שלי כשהוא אמר משפטים כמו לא אכפת לך ממני. למה את מתעלמת ממה שאני מבקש. וגרוע מכך, מחזיר לי.
הרגשתי שמדכאים אותי.
קצת דורכים עלי.
שלא אכפת לי.
צרח עלי כל הזמן על ה״עקרון״ ״אבל ביקשתי״
כמו סדרת חינוך כזאת
ממש הרגשתי מנוצלת על ידיו. ריגשית. בדיעבד.
כל הסממנים היו שם.. אקנה.. ירידה במשקל.. חוסר אנרגיה.. חוסר מוטיבציה.. רק חבל שלא קראתי את זה לפני.
לפני שבועיים היה לנו ריב.. פיצוץ. ממש לקחתי את כל הדברים שלי ביום בהיר ועפתי משם. אמרו לי תחסמי בכל מקום. בכל פינה. הבן אדם התקשר אלי ממספר אחר.
הזוי!!!!
התחנן שנחזור. ואחרי שעה אל תכתבי לי בחיים שלך. תחזרי. תלכי.
כתבתי לו שילך לטיפול דחוף ! רק שלא ידעתי להסביר את הנורות האדומות האלו.
אז בא ה.. ״אז מה קרה נו מאמי..״ ״אני מצטער אני בחיים לא ארים את הקול שוב״ ״מאמי זו השגרה״ ״מאמי תתנצלי את!!!!! על כל מה שאמרת עלי! ״
מתהפכת לי הבטן שוב איי!!
כמה בכיתי שהרגשתי שפגעתי בו! שילך לטיפול, איזה מסכן. מסכןןןןן
תחושת חרטההההה הציפה אותי וחזרנו לדבר
אבל אני לא מרגישה שאני שם
ומחכה להחלטה שתגיע
והיא הגיעה.. ואני שוב מסרבת לקבל אותה!!!!!!!!!!!!
כדי ״שהכל יהיה טוב שוב אל תדאגי את מדמיינת״ קול כזה מעצבן שחוזר על עצמו!
קשה לי
הי מימי,
את מתארת במדויק התנהגות של אדם שמנסה לשלוט בך. מנסה להגיד לך מי את, מה את מרגישה ומה את חושבת. לרגע אל תשכחי שאין לו מושג! את יודעת מי את, את יודעת מה אמרת ולמה התכוונת וגם מה לא אמרת. את יודעת מה את מרגישה ומה את עושה. כדי לשלוט בך הוא מנסה לערער את הבטחון שלך בכמה שיותר מישורים. כל פעם שהוא עושה משהו שנראה לך הזוי, תגידי לעצמך בלב – הוא מנסה להשתלט עלי עכשיו. לא משנה מה תוכן הדברים שהוא אומר לך – אלו ניסיונות לשלוט בך. בעצמך אמרת, אחרי שאמר לך דברים קשים – "אז למה אתה איתי?" הוא רוצה להיות איתך אבל לא בטוח שאיתך כמו שאת מכירה את עצמך אלא עם דמות שהוא מנסה ליצור. כשמעוותים את האני שלנו, זה כואב, זה לא נכון והגוף שלך מאותת לך גם שאת מתמודדת עם עול כבד גם עליו.
ולעולם, בשום מצב, זה לא נכון לאפשר למישהו לצרוח עליך. הוא התרגל לעשות את זה ובטוח שזה בסדר אבל זה לא. כל אדם ראוי שיתייחסו אליו בכבוד ויתחשבו ברגשותיו. שילך ללמוד איך להתנהג עם הקרובים אליו בלי לרמוס ולהכאיב להם, לא את היא שצריכה ללמוד איך לשאת התנהגות מבזה. הסיכוי עם זאת שהוא יכיר בזה שיש לו בעיה – קלוש. הוא יאשים אותך, את אשתו לשעבר ולא יבין שההתנהגות שלו היא הבעיה.
שימי את עצמך במקום ראשון מימי, זו לא אנוכיות. זו זכותך וחובתך לדאוג לעצמך ובטח כשאת כואבת כל כך. במערכת יחסים תקינה אנשים מחזקים אחד את השני והחוויה שלך לא נשמעת בכיוון הזה בכלל.
בהצלחה, אל תוותרי על עצמך.
אני הגעתי לכאן אחרי ריב פיצוץ עם בני המשפחה שלי.
מרגישה שאני עושה עבורם מעל ומעבר ואין הערכה.
עכשיו יש לנו תקופה קשה (מהמון סיבות), ואני באמת מנסה לעזור אבל מרגישה שמתעלמים מהרצונות שלי, מהבקשות שלי . מרגישה שלא רואים אותי כבן אדם וכבר ממש התעצבנתי וצעקתי את זה והם אמרו: תפסיקי לצעוק. כל מה שאכפת להם זה מה יגידו בשכונה.
ממש מתסכל ומייאש. כל מה שמבקשים ממני אני עושה אבל כשאני רוצה משהו – זה לא חשוב.
נגיד ביקשתי לקנות משהו ואמרו לי זה לא הזמן עכשיו, נראה מתי אפשר. ואחי כשהוא ביקש ישר הסיעו אותו לאן שרצה. והוא קנה מה שהוא רצה ונפגש עם חברים שלו ואני כבר חודש מבקשת משהו שאני צריכה.
זה לא משהו כל כך קריטי, אבל כשאני רואה שאחי קונה מה שהוא רוצה ומקבל כל מה שהוא רוצה, לא מכספו האישי!, ועושה מה שבא לו ומתמרן את כל הבית לפי הרצונות שלו . לי זה נשמע מאוד מניפולטיבי.
נמאס לי מזה.
כולם בחוץ בטוחים שהוא מושלם אבל בבית הוא פשוט רע!!!!!. רוע לב. הוא תמיד מחפש אותי תמיד מעיר לי הערות על כלום. גם אם אני לא פותחת בשיחה הוא יעיר לי משהו וינסה לחנך אותי. מניפולטיבי ואינטרסנטי ברמות. הוא גם מצפה שתמיד יענו לו מהר בטלפון ומצידו הוא עונה אחרי שעות וממש לא אכפת לו !!!! כשהערתי על זה הוא לא ענה .
כשהתעמתתי איתו הוא אמר שאני טועה ושאני גורמת לו להרגיש רע, שאני פוגעת בבריאות שלו … כי אני התעצבנתי מאוד וצעקתי.
הוא תמיד משתלט על הסלון כשאני גם רוצה לשבת ושם את כל הדברים שלו שם ואין ממש מקום.
מרגישה שאף אחד לא מתייחס אלי בבית . גם אני בן אדם!!!
הי לך,
נראה לי שהסידור הנוכחי עובד טוב לכולם, לכולם נוח חוץ ממך. את סובלת, סופגת וסופגת ועכשיו הספוג התמצא.
מניחה שביקשת והבהרת את עצמך לא פעם, צעקת ומחית אבל כלום לא משתנה.
מה בידיך לעשות כדי לשנות את מאזן הכוחות שקיים כרגע, שבו את היחידה שסובלת?
המאמר קלע בדיוק למה שאני עובר עם קולגה לעבודה
שהיה עד לא מזמן המנהל שלי
ומאז קודמתי לתפקיד ניהולי כמו שלו, כאשר עכשיו שנינו חולקים סביבת עבודה דומה.
אתחיל מההתחלה, כעובד חדש, הוא קלט אותי אליו בהמון אהבה, החמיא בלי סוף, מגנט אותי אליו, שעות הפנאי בעבודה הייתי מגיע לשבת אצלו במשרד החשבתי אותו ממש חבר.
נקודת המפנה החלה לאחר מספר שנים שאיחרתי לעבודה, הוא נכנס בי במלוא העוצמה, כל היחס החם והאוהב פסק ביום, אני מצידי לא הבנתי למה, חזרתי אליו וניסיתי שוב ושוב להחזיר הכל כמו פעם.
הוא הפגין כלפי רוב הזמן קרירות, לפעמים תגובות מזלזלות, וממש מעט שיחות חברות שהגיעו לאחר מאמץ שלי לדובב אותו.
כשהתמודדתי לתפקיד ניהולי כמוהו, הוא מצידו לא הראה התלהבות (למרות שבעבר התמודדתי גם לתפקיד שלא צלח והוא עטף בפירגון ועד כמה אני ראוי והוא יתמוך בי)
במשוב השנתי הוא ניסה להקטין את עבודתי, וציין ללא הרף את האיחור לעבודה שהיה לי באותו יום, אני מצידי לא הבעתי התנגדות כי לא רציתי ליצור בעיות בהתמודדות לתפקיד הניהולי,
כשהתקבלתי לתפקיד, והתחלתי חפיפות אצלו
היה ממש אפשר לראות את הפנים שלו חמוצות מהבחירה בי, הוא ניסה כל פעם להכניס מילים פוגעות להפגין שליטה, אני מצידי התעלמתי והמשכתי הלאה.
השיא הגיע שביקשתי ממנו שינוי מסויים באחד הפרוייקטים בעבודה, שלדעתי חשוב מאוד לפיתוח אחד העובדים, פעולה שיכל לעשות בקלות ולא משהו מהותי בכלל בכלל (פרוייקט שהוא בחר להשתלט עליו שהיה אמור להיות משותף לנו), הוא פשוט הגיב באגרסיביות גדולה, הגבתי באיפוק, העמדתי אותו במקום שהתגובה שלו מוגזמת והצבתי לו נתונים ועובדות בשטח שאני צודק, הוא מצידו ניסה לקחת את השיחה לפסים אישיים, אמרתי לו שאני לא משתף פעולה עם הרמה הזאת, וחבל לי שזה השיח, וסה״כ קוויתי שיקבל בהבנה את דעתי, כי יש לנו אינטרס משותף
השאלה שלי, איך אפשר להתמודד עם אדם כזה? שמנסה רק להזיק לי, ואני בטוח שמרעיל את הסביבה נגדי.
הי אבישי,
אנשים כאלה נמצאים בלא מעט מקומות עבודה. מניחה שהוא סובל מכל הישג וקידום שקשור אליך והיה מאוד רוצה לקלקל.
תמשיך במה שאתה עושה ודבר עם אנשים כך שידעו מי אתה, לא דרכו. תמיד יהיו כאלה שיאמינו לדבריו אבל בסופו של דבר יש סיכוי לא מבוטל שהוא יעשה גם לאותם אנשים את מה שהוא עושה לך..
אם אתה רואה שהדברים שהוא עושה כדי להזיק לך מקצינים, שווה לערב את ההנהלה. אנשים כאלה עולים כסף רב למקומות שבהם הם עובדים כי הם גורמים לנזק נפשי לסובבים אותם ואפילו לנזק פיזי. אנשים מאבדים מוטיבציה, לא מגיעים לעבודה אם אפשר כדי לא להתקל בהם ובעבודה שוררת אווירת נכאים. לא מצב שמעודד יצרנות ויצירתיות.
אדם כזה מפסיק כשהוא מבין שיהיו השלכות למעשיו אבל מה ההשלכות האפשריות במקום הבעבודה שלכם – זה משהו בשבילך לחשוב עליו.
מאחלת לך שיעבור למקום עבודה אחר בקרוב 🙂
איך אותו אדם מניפולטיבי לפי הכתוב במאמר יודע לזהות את אותם רגשות
שיכולים להכאיב לאדם שהוא נמצא איתו באינטראקציה?
לא לכל אחד הרי יש כאב שמניע אותו או שגורם לא לחוויה שלילית
לפחות לא ברמה כזאת שהצד השני בשיחה בהכרח עד כדי כך יושפע מזה לרעה,
המון אנשים לא נותנים לרגשות לנהל אותם וכשיבוא מישהו לנסות לתמרן אותם
כל ברנש שעובד לפי ההגיון הבריא ידע לזהות את התרמית ולא ייתן לזה להשפיע עליו
או שאני בכלל טועה ולא מבין תקנו אותי