מאת ד״ר רות שידלו
ביטויים לאלימות והתעללות בין בני זוג או במסגרת התא המשפחתי, אינם בהכרח שמורים לאלימות פיזית או מינית. תתכן גם אלימות או התעללות רגשית (נפשית או פסיכולוגית), כמו גם אלימות כלכלית. למעשה, אין אלימות פיזית או מינית ללא התעללות רגשית נלווית. מנגד, לא כל התעללות רגשית מופיעה בצרוף אלימות פיזית, אך היא מכניסה את הגוף לסטרס ונרשמת ברשת הזיכרון של הגוף/הנפש.
בקרב אותה משפחה או יחידה זוגית, יתכנו ביטויים פיזיים, מיניים ו/או נפשיים במקביל. חלקם גלויים, חלקם סמויים. למעשה, ההפרדה בין פיזי לרגשי היא במידה רבה מלאכותית ויתכן שמשמשת בעיקר לצרכים משפטיים, מחקריים ו/או דידקטיים.
לעתים נדמה לקורבנות אלימות רגשית, שיותר קשה לשאת אותה מאשר אלימות פיזית. כמו שחייל לשעבר שסבל מפוסט טראומה הביע בפניי צער על כך שנפגע בנפש במקום ״לאבד יד או רגל״, כך גם תועדו קורבנות של אלימות רגשית שהביעו את אמונתם שהיה עדיף אילו היתה להם פגיעה פיזית גלויה, מאשר הצורך לחיות עם הפצע הנפשי שחוו, פצע שממשיך לחיות ולבעוט בחייהם.
ב-2015, התפרסמה סקירה משווה בנושא ״חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה,״ מטעם הלשכה המשפטית של הכנסת. במסמך זה, עו״ד ליאור בן דוד סקר את הנעשה בישראל בהשוואה למדינות מערביות שונות כגון אנגליה, מספר טריטוריות באוסטרליה (כמו ויקטוריה), הודו, צרפת, ספרד וברזיל. במחקר מ-2013 שציטט, נמצא כי ב-39 מדינות (או טריטוריות) קיימת חקיקה שמתייחסת ספציפית לאלימות נפשית או פסיכולוגית נגד נשים. כמו כן, בארגונים בין-לאומיים כמו האומות המאוחדות וארגון מדינות אמריקה, קיימות הצהרות, אמנות ומסמכי מפתח שונים אשר כוללים התייחסות לביטויים אילו לאלימות במשפחה.
בעשור האחרון, בחלק מהמדינות הנ״ל, אלימות בין בני זוג (גם אם כבר נפרדו) ו/או במשפחה (תלוי בארץ), מהווה עבירה פלילית, הנושאת עונש הכולל מאסר (בצרפת, עד חמש שנים) ו/או קנס כספי (בצרפת, עד 75,000 יורו).
בישראל, התעללות נפשית נחשבת לאחד הביטויים לאלימות במשפחה.
החוק למניעת אלימות במשפחה מבחין בין שני סוגי בקשות לצורך הוצאת צו הגנה מפני הפוגע: בקשות שנסמכות על אלימות פיזית, עבירת מין או כליאה שלא כדין, לבין בקשות הנסמכות על התעללות נפשית מתמשכת או התנהגות המונעת מבן המשפחה ניהול סביר ותקין של חייו. בקטגוריה הראשונה, מספיקה הנוכחות של צד אחד למתן צו הגנה. לעומת זאת, בקטגוריה השנייה, הדבר יעשה במעמד שני הצדדים.
יחד עם זאת, המונח ״התעללות נפשית״ לא הוגדר בידי המחוקק בישראל, כך שפסיקתם של בתי המשפט למעשה קובעות בשטח (כמובן שיתכן שתקדימים אילו יובילו לחקיקה עתידית). אי לכך, בשלב זה, התעללות נפשית אינה מוכרת כעבירה פלילית בפני עצמה—מלבד באותם מקרים בהם הקורבן הינו חסר ישע או קטין. יתרה מכך, המונחים ״אלימות או התעללות כלכלית״ אינם אפילו נזכרים בחקיקה הישראלית, למרות שמבחינה רעיונית, ביטויים לכך יכולים להיחשב כביטוי להתעללות נפשית.
חשוב לדעת שהתעללות נפשית (פסיכולוגית) פוגעת לפחות באותה מידה, אם לא יותר, מהתעללות פיזית.
מהי התעללות פסיכולוגית?
בהקשר שלנו, התעללות פסיכולוגית הינה התעללות בין בני זוג או בני משפחה (למשל, הורים-ילדים) אשר מכוונת למחשבות ואמונות, רגשות ותפיסה. מטרתה הינה לשלוט באחר ולהשאיר אותו במצב לא יציב או מאוזן. בדרך כלל, שליטה זו מלווה ביחס מקטין ומשפיל אשר פוגע ומכרסם בתחושת הביטחון העצמי והערך/כבוד עצמי של אובייקט האגרסיה, הקורבן.
התעללות פסיכולוגית כוללת מרכיבים כמו: התעלמות, ביקורתיות, הקטנת האחר וחבלה בכוונותיו ומטרותיו, השפלה מילולית ו-שיימינג (shaming), קללות ומילות גנאי, הפחדה מכוונת באמצעות התפרצויות ושפת גוף מאיימים, שליטה כלכלית, מעקבים באמצעים שונים, stalking , בידוד משפחתי או חברתי ועוד.
נמצא שאלימות רגשית מנבאת תגובת דחק פוסט טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder PTSD) טוב יותר מאלימות פיזית ( Pico-Alfonso 2005 cited in Lambert, 2019). במילים אחרות, מי שעברה אלימות רגשית נמצאת בקבוצת סיכון לפוסט טראומה.
נשים שעוברות או עברו התעללות נפשית-פסיכולוגית-רגשית, לרוב סובלות מרמת ערך עצמי נמוכה, מתקשות להאמין בעצמן, ביעילות (self-efficacy) שלהן ובעתיד טוב יותר.
הן חשות חסרות אונים, ולמעשה מנותקות במידה רבה מן המשאבים שלהן. משאב הינו כל דבר שגורם לנו להרגיש טוב ושאין לו מחיר רגשי או בריאותי. הוא יכול להיות פנימי (כמו תכונה אישית או התנסות חיובית ומעצימה מהעבר) או חיצונית (כמו דמות מיטיבה או פעילות). הגורם הפוגעני דואג לבודד את הקורבן שלו (או שלה) מאנשים (חברים, בני משפחה) אחרים על מנת להעמיק ולהנציח את התלות שלה בו (או בה). הוא מעוניין לדעת על כל צעד שהן עושות ושואף לדכא כל ביטוי של חופש ועצמאות ממנו.
כאמור, נשים שהן קורבן להתעללות רגשית עלולות לפתח חרדה או דכאון, ולהיות בקבוצת סיכון עבור מצבים פוסט טראומתיים. תופעה זו יכולה להתרחש ישירות בעקבות ההתעללות הטראומטית שחוו, או בעקיפין כאשר הרגישות והפגיעות בפני ארועים עתידיים במהלך החיים תאפיין אותן ונגזרת ממידת האיזון השברירי שנוצר. במילים אחרות, ההסתברות שמערכת העצבים שלהן תוצף ביתר קלות ותתקשה להכיל את האירוע המאתגר הבא היא גדולה.
חשוב להבין שטראומה היא לא תכונה שמאפיינת את האירוע כשלעצמו, כי אם את תגובת מערכת העצבים אליו (באותו זמן).
ארבע סימנים של התעללות רגשית
על פי תפיסתה של ליסה פרנצס, מטפלת העובדת עם קורבנות של אלימות בארה״ב, לעתים קשה להבחין בכך שהתנהגויות שונות בעצם מהוות ביטוי להתעללות רגשית מצד המתעלל. זאת משום שעל פני השטח אותן התנהגויות מוצגות כאכפתיות וכדאגה לגיטימית. עבור הקורבנות, יש משהו מבלבל בדקויות הסובטיליות של התנהגויות אילו, מסר סמוי שלעתים רק הן יכולות לזהות. יתכן שהאסימון ייפול רק במהלך תהליך טיפולי, כשהן יותר ממוקדות בבחינת הקשר עם אותו אדם.
להלן מספר התנהגויות אשר ניתן לכאורה לפרשן כ-״אוהבות״ אך אשר כוונתן האמתית הינה בעצם להקטין ואף לשלוט בקורבן. יש להתייחס להתנהגויות אילו כדגל אדום המצביע על פרטנר מתעלל (abusive).
- הדרישה לבלות יותר ויותר זמן לבד, ״כדי שזה יהיה רק שנינו.״
לכאורה, ניתן לראות בכך ביטוי לעד כמה הקשר הינו מיוחד, עד כמה הפרטנר נהנה להיות איתך. אך יתכן שלמעשה זהו ניסיון לבודד אותך מהרשת החברתית שלך, החברים והמשפחה. כשאת/ה מבודד/ת, אין מי שישמש כעד להתייחסות הפוגענית מצד בן או בת הזוג. ממקום זה, קשה יותר לפנות לאנשים שיכלו אולי לשמש כמשאבים עבורך, בניסיונך לשפר או אפילו לעזוב את הקשר.
- תשומת לב מופרזת, אכפתיות ומעורבות יתר בכל מימד של החיים.
לעתים, מתחת לביטויים תמימים של הבעת עניין ואהבה כביכול אמתית, ייתכנו זרמים תת-קרקעיים של רכושנות וקנאות טוקסית. מכירים אנשים שבני זוגם כל הזמן מתקשרים אליהם או שולחים להם הודעות ווטסאפ, ובכך מתעדכנים בכל צעד שלהם? או אולי פרטנרים שמרבים לתת עצות כשלא נתבקשו (״לטובתך״) על כיצד לנהל את החיים? או כאלו שמבקשים שיתייעצו איתם לפני כל החלטה? התנהגויות אילו למעשה מגדילות את התלות בפרטנר המתעלל רגשית, וגורמות לאדם (הקורבן) להטיל ספק ביכולותיו, כולל ביכולת האבחנה והשיפוט. הרי המטרה האולטימטיבית של פרטנר מתעלל רגשית הינה להיות בשליטה טוטלית ולכרסם בהערכה העצמית של הקורבן. באופן זה, מבחינה פסיכולוגית, יהיה קשה לו (או לה) לעזוב את הקשר, ואותו.
- מתן ״משוב״ באופן מתמשך גם כשלא נתבקשו לכך, על מנת לעזור לפרטנר ״להשתפר.״
חשתם אי פעם שמחמאות מסוימות לגבי המראה, ההצלחות או האישיות שלכם הן בעלות אופי מניפולטיבי, שבעצם מתוכננות על מנת לזכות באהדה ובאימון שלכם? עד מהרה, יתכן שהערות אילו תהפוכנה לביקורת, תחת האמתלה שתמשיכו ״להשתפר.״ אמרות אילו יחלישו את הרעיונות ו/או רגשות שלכם. שיפוט קשוח יכול להתבטא במילים או על ידי מבט סולד, גלגול עיניים ועוד.
- תמיכה באיחוד חשבונות הבנק.
אפשר שהדבר יוצג כהתחייבות לקשר הזוגי, אך מהלך זה עלול לחתור לבטל את העצמאות כלכלית שלכם, למזער את הגישה שלכם לתקציב בלתי תלוי, ולהקשות על פירוק או עזיבת הקשר. זה עלול גם להוות דרך על מנת שבן או בת הזוג המתעללים ייתמכו על-ידי הפרטנר ובעצם לא יתרמו באופן שוויוני (או לפחות פרופורציונלי) להוצאות השוטפות. באותם מקרים בהם לפרטנר המתעלל עבודה מתוגמלת היטב, סביר שאף יהיו לו חשבונות או כרטיסי אשראי משלו, ולמעשה לא ישתף את בן או בת הזוג במכלול העוגה הפיננסית ו/או יוציא כספים באופן חד צדדי על דברים עבור עצמו ולא עבור הצד השני.
כדאי להיות קשובים וערניים לסימני האזהרה, ככל שיעלו או יתעוררו, ולראות בהם חלק מהתמונה הזוגית/משפחתית הכוללת. זה עלול להתברר כצעד קשה ומאתגר, אך בסופו של יום אין לטאטא רמזים אלו מתחת לשטיח. אם הנורות האדומות ממשיכות להידלק, מובט לשוחח על כך עם אדם עליו אתם סומכים, דוגמת חבר/ה קרוב/ה, בן משפחה או מטפל/ת.
מקורות
בן דוד, ליאור. (2015). חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה. סקירה משווה. הכנסת: הלשכה המשפטית, תחום חקיקה ומחקר משפטי. ירושלים: 11 מאי 2015.
Ferentz, L. (2019). 4 Key Signs of Emotional Abuse. Psychology Today, Jan. 25, 2019.
Lambert, C.A. (2019). A Hidden Form of Domestic Abuse. Psychology Today, Oct. 10, 2019.
כתבה חשובה ומעניינת, נושא כאוב ורלוונטי מאד בפרט בתקופת הקורונה.
מידע מאוד חשוב ומעניין