הסכם בין יוסי ובין הפורום (חד צדדי)
הואיל ואני, החתום מטה, מעונין להיות חלק מן הפורום,
הואיל ואני מרגיש שאני עדיין זקוק לעזרה,
הואיל ואני מרגיש שיש בי אף יכולת קטנטנה לעזור,
אני עורך ושולח את ההסכם הזה לעיונו של הפורום החשוב הזה.
אני מניח שכל או רוב מי שכותבים, מבקשים לראות תגובה לדבריהם, לפחות כך אני.
אני מניח שכל מי שמחפש תגובה לדבריו, יכול להבין שהצד השני של המטבע הוא הצורך,
ואולי אף החובה להגיב לדברי אחרים, כי זו בעיני נשמת אפו של הפורום !!!
הואיל ואיני מחשיב את עצמי למשהו כמגיב.
הואיל ואני, אף טכנית, מתקשה להגיב אל אחרים בקצב ובמהירות הרצויים,
הואיל ואני מעונין להגיב רק אם יש לי תחושה שמה שאומר יתאים למקבל,
הואיל ואני מבקש להגיב רק אם אני חושב שמה שאומר הוא מספיק חכם.
הואיל ואיני רוצה להגיב רק לצורך תגובה.
הואיל ולעיתים אני מבקש להגיב באופן מאד "פרימיטיבי" והוא הרצון לשלוח חיבוק אל מי
שאני חש
שקשה לו (כי בעיני החיבוק זו התמיכה האולטימטיבית),
הואיל ואני חושש שתגובה מן הסוג הזה עלולה להפריע למישהו,
אני מבקש ליצור מחויבות אחרת ביני ובין הפורום!
אני מבקש את הרשות להגיב למי ומתי ובאיזו צורה שאבחר.
אני מבקש את הרשות להגיב בהתאם ליכולותיי,
כי אני חש שעלי עוד "להתבגר" מעט כדי להגיב.
הצד שלי בהסכם הוא שאני מתחייב שלא להיפגע, ולא להיעלב, גם אם לא יגיבו אלי כלל,
ולפחות "לעבוד חזק" על עצמי ועל החלק המודע שבי,
ולא לשלוח מכתבים והודעות שמאחוריהם ציפיה לדואר, לתשומת לב ולהתיחסות מוגזמים
בכמותם, כלפי.
אני מבקש מקום שיהיה לי מותר לכתוב ולחשוב בו בקול רם, ולנסות ולחשוף את מה שקשה
לי, תוך
התחשבות באחרים, כמובן, כי בעיני החשיפה תרפא,
וגם אם לא אקבל תגובה כלשהי, לפחות אדע שאולי מישהו קורא ואולי נעזר במה שכתבתי,
וה- "רווח"
שלי יהיה היכולת להיחשף.
ולהלן באתי על החתום
יוסי
נ.ב
לא! אני לא עורך דין, כתבתי את המכתב עם קורטוב של הומור...
קיץ 2000
לו ידעתי שאיינשטיין חי, הייתי פונה וכותב אליו:
בחייאת אלברט, תעזוב אותך קצת מתורת היחסות ומהמחשבות על הקשר בין אור וגלים
ואנרגיות, וכל
מיני דברים כאלה ותקפוץ רגע לאי או אל, אל הפורום לנפגעי תקיפה מינית, ותראה במו
עיניך
החכמות איך נבנה שם עולם הפוך, על ידי האנשים המאכלסים אותו.
עולם הפוך שההיפוך שבו, באופן פרדוקסלי, או אולי לא כל כך, מצליח לעזור לאנשים
שמעיזים
וכותבים שם.
דוגמאות?
בבקשה!
אם תצליח לומר שאתה רוצה עזרה כעת כי עכשיו אתה חלש ואינך יכול, תקבל מזה כוחות, גם
מתוכך
וגם מן השכנים שלא יניחו לך ליפול.
אם תאמר שאתה רוצה להיות עוד קצת ילד, כדי להשלים את מה שגזלו ממך, גם זאת תוכל
לעשות כאן,
כי יבינו ויניחו לך, ולא יגחכו, אלא יצחקו אליך כאל ילד, וישלחו לך תשומת לב כמו
שילד מבקש,
ובמקום להפוך שוב לילד, אתה תתבגר דווקא.
אם תעיז ותאמר שאתה גבר שיש בו גם נשיות, לא תהפוך מזה לאישה, אלא תהיה אולי גבר
קצת יותר
שלם ויותר מלא.
אם תאמר שאתה דפוק, עצם האמירה שלך תתקן במעט את הדפיקות.
אם תאמר שאתה עקום, תתיישר כתוצאה מכך שאמרת.
אם תאמר שאתה מלוכלך, תרגיש טיפה נקי יותר רק מעצם האמירה.
אם תאמר שאתה פוחד, תקבל מזה אומץ.
אם תאמר שלא מגיע לך, תקבל, גם מבלי שתבקש.
אם תחליט להצטנע, יפגיזו אותך במחמאות כך שלא תדע היכן להתחבא,
מה שנכון, וזו ממש בעיה, שמבחינת המחמאות לא מרחמים כאן ומפגיזים אותך עד שאתה
מתחיל להסמיק.
בקיצור, אלברט, אנשים אמיצים וחכמים יצרו פה עולם שחוקי הטבע, או חוקי ההתנהגות,
בעצם,
מתפקדים בלהיפך, אתה רואה? ניתן עוד להמציא מחדש את חוקי הטבע האנושי, טוב לא ממש
ממציאים,
אך שופכים אור עליהם, ומראים את הפוטנציאל שמצוי בכוחה של ההתמודדות.
אז ביי
ולהתראות פעם.
יוסי *
נ.ב.
אני יודע שיש לך חוש הומור מדהים, ושלא תיעלב מהפניה הפאמיליירית הזו שלי.
נובמבר 2000
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com
~ חזרה לעמוד החדרים ~
דף הבית
אתר מקום פעיל משנת 1999 ומתעדכן באופן שוטף מאז.
ליצירת קשר - atar.macom@gmail.com