|
שם הרחק, מעבר לאופק עומדת ילדה בוכייה. ילדה קטנטנה, ילדה שנחשקת, ילדה שלבד מרגישה. מביטה היא רחוק ישר אל עיני, וצוללת ישר חזרה. אך הפעם שונה, קצת יותר חזקה אך מבולבלת יותר ויותר. שם הרחק, מעבר לאופק עומדת ילדה בוכייה. ילדה מבוישת, ילדה נאשמת ילדה שלבד נשארה. עיניה גדולות עם סימני שאלה מתחננות ומבקשות איזו אחיזה. אך קשה לי ילדה, קשה התחלה אך חייבת - בזאת בטוחה! אז בהצלחה במסע, מסע האיחוד. מסע אל ארץ חדשה!!! |
 |
קטנה! קטנה ולא חשובה קטנה ומורגשת מאד. את נמצאת בתוכי גדולה מאד ומקטינה אותי! את פוצעת אותי ומחטטת בפצעים. זורה עליהם מלח וגורמת לייסורים! את חשובה לי אבל את מדאיגה. את חלק ממני אבל את מציקה. מפילה אותי כל זמן שלך מתחשק ואני קורסת והכל מתרסק! אז בואי נתאחד סוף סוף ונפסיק להתייסר. נתאחד ונשאף לעתיד טוב יותר. |
יושבת ולא נעה.
מציקה, מעיקה
ועם זאת בעצמך במצוקה.
אני אוהבת אותך
ועם זאת שונאת.
רוצה לעזור לך
ועם זאת להרחיקך.
את צריכה לעזור לי
את צריכה לדבר.
תמשיכי לבכות
אך הניעי גם את שפתייך!
דברי איתי - אין לך אף אחד אחר.
אמא הלכה!!!!-היא ברחה לשתינו.
אז בואי אלי ונפסיק את חיפושינו.
מתפתלות אנו ומתענות
בואי נצא כבר מהזיכרונות.
זו הילדה הקטנה שבי..
