יש את ההלם והכאב הכל-כך מוחשי
העבר מגיע ומציף
ולא משאיר שום פתח לשמחה.
מחפשת רגע מאושר
ומוצאת רגע עוד יותר רע.
הכל כה מזויף
כל-כך לא אמיתי.
מה הייתי?
מה חשבתי?
מנסה למצוא לי זיכרון
זיכרון אחד ויחידי.
אייה היא? אייה לי?
הכל היה כה מסוגר
אפוף פחד ויראה.
אז איפה התמימות
והיכן האהבה?!
ילדות בלי זיכרון טוב?!
ללא אמת ושמחה?!?!
 |
אני עדיין קטנטנה, ילדה בגוף אישה. ללא שום סיבה מחזיקה את החבל. מפחדת לאבד, כשבעצם מזמן איבדתי. מסתכלת, מתבוננת, כולי כה מבולבלת. גופי כולו בוער, חתוך וממרר ונפשי פצועה אף היא שילוב די מסוכן. אז לאן ללכת? ובעצם, איפה אני כעת?! דבר איני יודעת הכל בי כבר מת! |
(אמא את הולכת ממני הלאה, כיבית לי את האור) |
|
|
די! זה רודף ולא מפסיק. זה כל-כך כל-כך מציק! ביום, בלילה, לפני אחרי בחושך באור... קולות, צלילים מראות שדים! מתעוררת בבהלה אך כמו תמיד שותקת רוצה לפרוץ בצעקה אך מעצמי נבהלת. זו הדרך למוות, הדרך לשיגעון כמו עכבר הרץ בהמון. הכל כל-כך מפחיד, אפילו דוממים ואנשים לא מבינים, לא מבינים. ובעצם לא צריך, כלל לא כדאי השאלה: מה איתי? עם רגשותיי? התשובה היא: לא יודעת. תיקון: אני משתגעת! |
 |
 |
 |
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com