חדר זה הוא תיעוד ואנדרטה.
אנדרטה לחיוך, צחוק מתגלגל, טוהר ותמימות שנגדעו ונחרבו.
לילדה זכה, טהורה, חדורה שמחת חיים, שנרצחה שם בין דם לצחוק
מתגלגל, בין קשירות לכליאה, בין אגרוף להיווצרות כוויה.
הכניסיני תחת כנפך,
והיי לי אם ואחות,
ויהי חיקך מקלט ראשי,
קן-תפילותי הנידחות.
ובעת רחמים,בין השמשות,
שחי ואגל לך סוד ייסורי-
אומרים,יש בעולם נעורים-
היכן נעורי?
ועוד רז אחד לך אתוודה:
נפשי נשרפה בלהבה;
אומרים,אהבה יש בעולם-
מה זאת אהבה?
הכוכבים רימו אותי;
היה חלום-אך גם הוא עבר;
עתה אין לי כלום בעולם-
אין לי דבר.
הכניסיני תחת כנפך,
והיי לי אם ואחות,
ויהי חיקך מקלט ראשי,
קן-תפילותי הנידחות.
(ביאליק)
כתיבת החדר היא מסע בנבכי זיכרונות ובשברי עולם. מסע של קבורה
ואמירת הספד - שנים לאחר שהילדה הזו נרצחה.
 |
 |