|
7/11/2000
לכולם...
אתם כאלו חמודים ומקסימים - את זה תמיד אמרתי !!!
עדיין כואב בגרון אבל לא כמו קודם...
וכבר יש אויר לנשום...
רק שתדעו, שהכי מוזר לי בעולם להרגיש תחושות פיזיות לאיזשהו משהו נפשי,
רגשי... איך שתקראו לזה, אולי בגלל זה נבהלתי...
אבל עוד מעט קצת שינה... שבטח תעזור לי...
זהו... אוהבת אתכם !!!
13/11/2000
חברה יקרה,
רק שתדעי, שבזכות הדברים שלך כאן הבנתי בעצם מה עבר עליי.
זאת אומרת... במשך הזמן עשיתי, רציתי, התכוונתי לעשות וכו' וכו' - אבל
רק היום אני מבינה את המשמעות... של לא להתבייש במה שאני, במה שלא אני
עשיתי.
מבינה את הסיבה שבעצם היה לי האומץ להיחשף בשמי האמיתי... (שהוא די
נדיר, ואם מישהו שמכיר אותי יקרא את הדברים כאן, בעצם ידע שזו אני).
תודה לך יוסי, הדברים שלך עשו לי טוב על הלב, וחוץ מזה... זו
ההתמודדות... היכולת לחיות ולא רק לשרוד.
זהו. ובעקבות הדברים האחרונים שלך, אני רוצה לחזק אותך כי הירידות האלו
צפויות (זה חלק מה- "אני" החדש שצריך לאמץ) אין לך ממה לחשוש... כי זה
דבר שיקרה, אבל אחר כך יבואו העליות שיחזקו עוד ועוד... את תראי כך זה
עובד... הרי אנו אחיות לצרה כמו שהגדרת... בכל מקרה, בכל ירידה וגם
עליה אנחנו תמיד כאן, מה שאותי בכל אופן מאוד מחזק, לדעת שיש בפני מי
להוציא, מי שיבין, מי שיתמוך... וזה חשוב ומועיל !!!
וחוץ מזה... תודה לך יוסי, הדברים שלך עשו לי טוב על הלב, וחוץ מזה...
זו ההתמודדות... היכולת לחיות ולא רק לשרוד.
שלכם
פזית
תם ולא נשלם
|
|