אני כותב את מה שהעדפתי לשכוח, לא לדעת שזה בכלל קרה לא לי ולא לכל אחד או אחת
אחרת. אבל השדים דוחקים בי מאיצים להוציא הכל להקיא הכל ממני החוצה, את המטען
שהרס אותי, את המטען שבנה אותי בכל כך הרבה צורות. בגיל 4 הכל נראה גדול אולי גם
מאיים. והנה את מושיטה עזרה מזויפת, אז באתי ונתתי יד בלי לדעת שאת מה שתלמדי
אותי אני צריך ללמוד רק עשור ויותר עם בנות גילי לא עם בנות גילך. את המחיר אני עדיין
משלם בהרבה תחומים ואת המשכת לך בחייך ואני עוד תקוע מאחור נשאר איפה שהוא בן 4
לא יותר. נשאר באותה הנקודה בה הפכתי מבוגר מבחינה מסוימת אפילו זקן. אז הנה
הזקן הזה כותב את הזיכרון שלו, מוציא את המטען בתוך חדר לא ברור, לא מוגדר, כמו שהוא
במציאות, לא ברור, לא מוגדר. אחר. ילד אחר, נער אחר, גבר אחר. אולי רוצה לנוח
מהמלחמות הבלתי נפסקות עם עצמי, לעשות דברים עכשיו ולא לדחות אותם לעוד המון זמן.
כמה זה המון זמן? אני לא רוצה לדעת אבל אני חייב. מה המחיר לתמימות של ילד או
ילדה, נער או נערה, לצעוק כדי שתשמעו, דיי כבר תפסיקו, אל תהרסו יותר. זה כל כך
שביר, כל כך עדין. אני כותב והשדים שלי בוכים ביחד איתי עליי. על אחרים כמוני .
אני ילד זקן ואחר.
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com
