31.03.02  

זה קרה בחופש הגדול
נראה לי כאילו המשפחה שלי כבר שכחה
כאילו אני צריכה להמשיך הלאה

ואני מנסה
אני רוצה

אבל קשה לי שאני רואה אותו מסתובב בקיבוץ שלי
זה מחזיר אותי אחורה כל פעם

בחלומות שלי הוא בא והורג אותי

אני יודעת שאני לא יכולה לצפות שפתאום הכל יעלם
שהוא יעלם

כשאני רואה אותו או מישהו מהמשפחה שלו
כל מה שאני רוצה זה לצעוק ולהגיד
אני לא אשמה בזה
הוא עשה טעות
אני לא אשמה בטעות שלו
במקום זה אני משפילה מבט
וממשיכה ללכת

אני רוצה שכל הסיפור עם המשטרה יסתיים
ואני אוכל להתרכז בלהתגבר על זה
אבל איך אני יכולה להתגבר שאני יודעת שעוד חצי שנה, שנה,
שנתיים אפילו
פתאום ישלחו לי מכתב ויגידו לי לשחזר הכל
דבר שאני מנסה לשכוח
אני יודעת שאחרי המשפט
זה אומנם יגמר מבחינתי
אבל זה שוב להרים את עצמי
ואני לא בטוחה שיש לי את הכוחות להרים את עצמי שוב