בחוץ שורר שקט מרדים
בפנים פורצת סערה
סערה של רגשות משתנים, מעורבים
התהייה, הציפייה...
הציפייה למה שיתרחש בעתיד הקרב ובא.
מה יהיה עליי? מה יקבע לי הגורל?
האם הוא יהיה לצידי?
האם אני אמשיך, או שמא אפסיק להיות?
אני מפחדת, והפחד הזה...
הורג אותי!
אני רוצה לחשוב טוב
אבל כל שאני חושבת- הוא רע
אני יודעת שההוא שם למעלה
מצייר את התמונה
ומה שיקבע, כנראה צריך לקרות
למרות שלפעמים הדבר נראה לי לא צודק...
אני רק מבקשת, רק אומר תפילה קטנה...
שהוא יאהב אותי, שיתחשב...
אני כל כך רוצה לחיות!!!

בגללך בליבי לא נותרה מנגינה בגללך ליבי מלא רק בשנאה בגללך מעיני זלגה עוד דמעה בגללך אין אצלי מקום לאהבה בגללך כל דבר מתוק הפך למר בגללך אף כוכב בשמים כבר לא יזהר בגללך הכל הפך לאבוד בגללך אנחנו שנינו... אבל כל אחד לחוד בגללך נותרתי ללא כל הגנה בגללך נשארתי לבדי באפלה בגללך הכל כבר לא כל-כך טהור בגללך אפילו הפרח הוא אפור בגללך כולם נעלמים הם אט אט בגללך בעולם ישנו שקט מוחלט בגללך כל מה שהיה בינינו נגמר כמו עלה אחרון מעץ שנשר בגללך בליבי דבר לא נותר בגללך עוד גל על המזח נשבר...