הסיוטים אינם פוסקים. אני לא ישנה בלילות. לא מצליחה להירדם..
כשאני נרדמת, אני מתעוררת אחרי שעתיים בגלל עוד סיוט ואז כבר מפחדת
להירדם שוב.. הפלאש-בקים נמצאים בכל מקום. הם מתעוררים בכל שעה
ובכל מקום, כל אדם שאני פוגשת או נתקלת בטעות.
אני כבר לא יכולה להתמודד.. זה יותר מידי קשה....
אני כבר לא מסוגלת לחשוב על כלום.
כל היום אני מסתגרת בחדר או מתהלכת כמו זומבי וכמו סהרורית כשאף
אחד לא נמצא....
רועדת כולי.. לא מצליחה לעצור את הכאב..
בא לי לצרוח....
אבל לא יוצא לי קול. מרגישה אילמת.......
הדמעות לא מפסיקות לרדת...
רוצה למות. להתייאש....
אין לי כוח יותר לכלום.
ממש כלום.
כואב לי. כואב לי כל כך.
איך שהוא נגע בי. איך שהוא הפשיט אותי ונישק אותי בכוח.
איך שהוא אנס אותי.. באכזריות.. בלי רגש...
כואב!!!
