ישבתי בחדר המשחקים עם האחיינית שלי, אנחנו מאד קרובות ומבלות
המון שעות ביחד במשך היום.אז ישבנו, וצבענו בחוברות...
וראינו קלטות, וקראנו סיפורים... ובעוד אנו יושבות, אני
קולטת על המיטה, בובת מלאך קטנה... כזו... עם כנפיים מוזהבות
והילה מבריקה... כזו... חיוורת בפנים, אבל... עם מעט סומק...
שיהיו בה קצת... חיים...
עכשיו אני, לא אוהבת צעצועים. גדולה... תמיד הם הזכירו לי
דברים לא טובים, ובטח שלא בובות... כשהן ישנו איתי, הן אף
פעם לא עשו את העבודה שלהן, אף פעם לא הקלו על הכאב... אף
פעם לא גרמו לי לשכוח... הן רק ישבו שם עם עיניים קפואות...
לא ממש אוהבת בובות... אך בכל זאת, כשיש ילדה באיזור, מה
לעשות, צריך להתגבר מעט... אז לקחתי את הבובה לידי, ושאלתי
את בת אחותי איך קוראים לה, והיא, אמרה לי את שמו... היא
קראה לו... בשמו, שמו של זה שפגע בי, שמו, שאני אפילו לא
רוצה להעלות על שפתיי... בתחילה, פקחתי עיניים גדולות
ותוהות, ושאלתי... איך היא זוכרת אותו היא הייתה בת... שלוש
וחצי בערך כשהוא נפטר... והיא אמרה לי שהיא זוכרת, ושהיא
אוהבת אותו...
נקרע לי הלב, הרגשתי נורא, אפילו הקטנה שלי... הילדה שהיא
החיים שלי אוהבת אותו ואני שונאת... אני מרגישה שאני בוגדת
בכל המשפחה... בהרגשת השנאה שלי אליו... לא היה לי מה לומר,
לקחתי את הילדה אליי וחיבקתי אותה חיבוק גדול... והיא, שואלת
למה אני עצובה, תמיד היא יודעת להבחין כשאני עצובה... אבל לא
תמיד היא מקבלת תשובה, אך היא יודעת שהחיבוקים שלה עוזרים
והיא חיבקה אותי חיבוק מתוק ואוהב בחזרה...
ואני? נקרעת מבפנים... ועד כמה שלא הייתי לבד, באותו לילה...
הרגשתי כל כך לבד... אף אחד לא איתי, אף אחד לא יודע מה הוא
היה... אף אחד. אני לבד... לבד. פשוט... לבד...
![]() |
![]() |
![]() |
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com