מעודדת מהזיכרון האחרון אני מדפדפת לדף הבא. שם זיכרון של סבתא מתה. בלילה
דפיקה חזקה בדלת. אמא ניגשת לפתוח ואני שומעת לחשושים. הדלת נסגרת. אמא
נעלמה לשבוע. לי לא נאמרה מילה. שאלתי את אבא "איפה אמא?" והוא ענה - "בבית
של נונה". זהו.
אמא חזרה ואמרה לי שנונה מתה. זהו. הסבתא האהובה, היקרה, המשמעותית הפסיקה
להיות בשבילי בלילה אחד. חיפשתי וחיפשתי, קראתי שוב ושוב, דפדפתי הלוך וחזור
ולא מצאתי את הרגשות, את התחושות לנוכח האובדן הכל-כך נורא של ילדותי. לא
מצאתי אותו גם בליבי. למדתי, כבר אז, שאין מקום ו/או משמעות לרגשותיי. אני
"רק" ילדה ואולי לא צריכות להיות לי מחשבות ורגשות?
זיכרון מיטיב שמיהר להתפוגג. נעצבתי נורא וליבי נמלא רחמים על הילדה שהייתי.
גם הפעם פעמה בי סקרנות גדולה לדעת איך ממשיכה הילדה מכאן והלאה
 |
|
|
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה
אותם
עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים.
במידה
והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים
הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.
רוצה לכתוב משהו ליוצר החדר?
אפשר לשלוח מייל לכתובת האתר שיועבר ליוצר, לא לשכוח לציין את
שם החדר שבו מדובר.
atar.macom@gmail.com
~ חזרה לעמוד החדרים ~
דף הבית
אתר מקום פעיל משנת 1999 ומתעדכן באופן שוטף מאז.
ליצירת קשר - atar.macom@gmail.com