10/3/2005
יום ה'

פירורים

אין לי אויר,
בא לי למות.
הכל מסביבי מתפורר,
כבר אין בינינו כנות.
האהבה התפוגגה, נגוזה.

זה לא כל החיים לפניו וזאת בטח לא רוזה.
נשארה רק שנאה,
שנאה קרה, חברות מלית ברירה.

אין מה לעשות.
לברוח, להישאר -
הכל תקוע, הכל נופל מתפורר כמו בית, צריף רעוע.

משפילה עיניים,
לא רוצה לראות,
מראות רעות.

נואשת, כואבת, מחפשת הבנה -
אף אחד לא מבין ואני שוב לבד, יושבת שמה, נדחקת לפינה,
בודקת אצלי בתוכו,
איפה כל החברים, כשצריכים אותם פתאום נעלמים.

רק ברקים ורעמים, יורד גשם זלעפות
ועל הפנים שלי יורדות הדמעות המלוחות.

רוצה שקט,שלווה ואהבה
רק חברות ולא למות.