פרפרים תועים 27/07/04
השעה שתיים אחר- הצהרים ואני הולכת לי בחוץ... מחשבות. כמעט ארבע שנים עברו.
אך לי הן נראות כמו יומיים. עם שרוולים ארוכים שמסתירים את הצלקות, אני מדי פעם אני לוקחת הפסקה מהמרוץ האינסופי הזה ואני מנסה למצוא הגיון בכל.ממשיכה ללכת ברחובות ולנשום את הרעל, מתעלמת מהעבר.
אני מנסה להבין מי, מה, מתי, והכי חשוב למה? שאלה כל כך מעצבנת ובלתי האצבעות שלי מרחפות מאחרים חזרה אליי... מנסה לחשוב את מי להאשים. ניסיתיסלחנית. ותמיד היא נראית כחסרת תשובה.
להאשים את המדינה שלי, אבל היא אמרה לי שכל המדינות אותו הדבר. היא כנראה צודקת; ניסיתי להאשים את העיר שלי אבל היא אמרה לי שיש ערים יותר גרועות ושזו לא החלטה שלה מי יגור בה ומי לא; ניסיתי להאשים את השכונה שלי אבל היא התעצבנה עליי, ירקה לי בפנים, הסתובבה והלכה. אז לבסוף החלטתי לחזור להתחלה וכיוונתי את האצבע המאשימה כלפיי. אני יודעת שזו טעות אבל החיים הם כאלה.
אני ממשיכה ללכת, הולכת לאיבוד במחשבותיי ושוכחת לאן אני הולכת ולמה. אניוזה נראה שכולם בורחים מהאחראיות שלהם; כנראה שככה החיים בחרו להיות.
מתחילה לכעוס. אני לא מבינה איך העצים ממשיכים לצמוח גבוהים ואיתנים ואיך הציפורים ממשיכות לצייץ; אני לא מבינה למה השמיים כל כך שלווים ואיך העננים שטים ברוגע, כאילו מתחממים הם בשמש הנעימה. אני כועסת. איך החיים ממשיכים להתקיים כאשר שלי הפסיקו לפני כמעט ארבע שנים? או שהיה זה לפני יומיים? הכול אני רוצה שכל העצים יזדקנו ויחלו ושכל העלים שלהם יפלו ושענפיהם יישברוכל כך מעורפל.
בבת אחת; אני רוצה שהציפורים ימותו מחנק או שינדדו לארץ אחרת. הרחק. הרחק מכאן; אני רוצה שהשמיים ישחירו ויסערו ואני רוצה שהעננים יורידו גשם כבד על האדמה כפי שיורד לי בלב. אני רק מקנאה. אני רק מקנאה בעולם שממשיך להתקיים.
אז אני ממשיכה להלך ברחובות, סולחת לכל העצים הציפורים, העננים ולשמיים.גם אני רוצה להמשיך הלאה. אבל זה קצת יותר מסובך.
זו לא אשמתם. אני זקוקה להם. אני זקוקה לאהבה...אבל יש לי אהבה...אז אני איך הייתי רוצה להיות רק פרפר קטן, ששט לו ברוח ועובר מפרח לפרח; פרפר שנראהצריכה לשכוח... אבל אני לא יכולה.
כל כך יפה ותמים; בלי שום דאגות על הראש, בלי מחשבה, בלי זיכרון... רק הצורך ההישרדותי האינסטינקטיבי של לחיות. גם אני רוצה לחיות. אני שרדתי. אבל כחושבים על זה, אני גם כמו פרפר בצורה מסוימת; מצאתי את הפרח שלי, שמגן עליי, מזין אותי ואוהב אותי. הפרח שלי פורח ונראה מדהים ביופיו ( בצבעי אדום, צהוב וכחול)...אבל אני? אני עדיין רק פרפר קטן. ופרפרים לא חיים לנצח.
התמונות והתכנים בחלק זה של האתר נמסרו לידינו כולם על ידי גולשי האתר כדי שנעלה אותם עבורם כמו שהם. למיטב ידיעת מנהלי האתר אין בשימוש בהם משום הפרת זכויות יוצרים. במידה והינך סבור/ה כי בשימוש בתמונה, תמונות או תכנים שבאתר יש משום הפרת זכות יוצרים הפוגעת בך, אנא הודיענו ונסירם מיד.