|
תגובה לדור שני לבנה המראה שלא משקרת גם אני אמא לילדים וגם לי יש נפילות ויש כוח ואת מה שאני יודעת היום מבעד לשנים של טיפולים לא ידעתי אז כשהתחלתי למלא את תפקידי כאם. בואו נחשוב איך הדברים מתגלגלים (פחות או יותר) ילדה קטנה בתוך המשפחה לא חושבת שהיא במקום בטוח, אלא חיה, נמצאת בתוך הביטחון, פשוט לא יודעת משהו אחר עד שיום אחד מישהו קרוב מאוד כמו אבא, סבא או אח לוקחים ממנה את כל מה שהיה עד אז - הגוף שהיה שלה והיא לא התייחסה במיוחד פתאום הופך למקור כאב בלתי אפשרי. אמא או מישהו אחר שאמור להציל ולשנות מסתובבת בעיניים עצומות כאילו לא רואה. ואם כבר אומרת משהו המסר הוא כפול כי המתעלל לא ננזף, לא מגורש ולא מוקע בשום צורה ודווקא לה אומרים אל תספרי לאף אחד. עכשיו היא כל דבר רק לא ילדה עוד וכך היא גדלה ומהר מאוד לומדת שכשגבר רוצה צריך לתת לו ורק לשמור את זה בסוד. אקצר כדי לא לאבד את ערנותכם, הילדה הזאת גדלה ומתחתנת לפעמים כי זה מה שאמרו לה לעשות, לפעמים בגלל הריון שהופיע מבלי שיהיה לה חלק בזה ולפעמים כי נדמה לה שהיא אוהבת. מה שבטוח היא לא בוגרת היא עדיין ילדה לפחות מהבחינה הרגשית. גופה גדל עם השנים אך נפשה נתקעה אי שם בגיל שבו נאנסה לראשונה. עכשיו יש לה גם ילדים, ודרך הילדים שלה היא רואה ילדות לא בטוחה וניצול. הפחד שעולה בה על ילדיה מנצח כל חוש טבעי לנכון או לא נכון וכל מה שהיא עושה זה להבטיח אותם על-ידי כך שמרחיקה אותם מדודים קרובים או זרים כלומר הגנת יתר ומה שיוצא מזה - ילדים עצבנים וחסרי אמונה. ואז מגיע תור הדור השני לשלם את מחיר ההתעללות של האמא ורק האשמים מסתובבים חופשיים. אין דין ואין דיין. ואלייך אלמוני (לא השארת שם) אני רוצה להפנות את הערכתי על התבונה והיכולת לנתח את המצב ועל אומץ הלב הנפלא לדבר עליו. לדעתי גם ילדי הדור השני זקוקים לעזרה מקצועית וכדאי שיחשבו על כך. אני כאם לילדים כמוך רוצה לברך אותך ואותם ואת כולנו מי ייתן שעולמם של ילדיכם יהיה שונה יותר ובטוח יותר. שיחיו ילדיכם בסביבה תומכת, מאמינה ומחזקת. יש עוד הרבה מה להגיד אני מקווה שיבואו תגובות ושאלות שיתעוררו ממכתבך ויעזרו להבין.
|
