|
אביב הענבים
מטיל ארבלי
אני צועקת אלוהים תחזיק בי באהבה
יתומה אני מכל שמחה
בעוד ילדה מתעללים מינית
ואיפה אלוהים, איפה אלוהי.
אלוהים פתח את עיניך
נשמה שבורה שורדת בין ידיך
עוד אחד כמוני ינשק לעפר
רק צער בחיים רק אבל נאכל.
אלוהים לאן אתה הולך אני כאן
בילדותי סבלתי מהשפלת העולם
ומהי אהבה אמיתית לא אדע
רק לחברי האמיתי שבשמים אלחש תפילה.
כל כך כואב לי אין לי איש בעולם
גם כוכב אשר אהבתי לקחת לאי שם
עם סיגריה בתוך מסיבה משוגעת
אני מבקשת ונשמה בי נרגעת
אלוהים בשמים דמות לשלוט
אלוהים כאן לשפוט
במעגל של רודפי האמונה
ואתה במעגל של דתיים ממציאי תפילה
נשמות לנגד עיניך מתות
הן מרגישות איתי משוחררות
תחת שמים שחורים כמו מחילה
את החיים הם רוקדים בזרם התהילה
זיכרונות ילדות של תקופה ארוכה
כמו הטבעת חותם תחת אמונה שחוקה.
|
