By Eliana Gil, Ph.D.
חוקרים מראים כל הזמן ששורדים בוגרים של התעללות במשפחה נתקלים בקשיים עם מערכות יחסים אינטימיות. ממצא זה רחוק מלהיות מפתיע, מאחר ושורדים בוגרים לומדים על טבע היחסים האינטימיים מהורים מתעללים, אחים או חברי המשפחה המורחבת. השיעורים הנלמדים אודות מערכות יחסים בינאישיות מעוותים ומלאי קונפליקטים, תוך שהם מולידים בעיות ספציפיות ומנגנוני הישרדות שונים. פתרון דרך מערכת יחסים חדשה הוא אפשרי דרך מסירות, הבנה ותקשורת פתוחה.
השיעורים שנשארים אחרי התעללות
במהלך הילדות, שורדים רבים לומדים את השיעורים הבאים על מערכות יחסים אינטימיות:
א. פחד / שאיפה להשיג אינטימיות. בהתעללות במשפחה, אהבה והתעללות הופכות להיות מקושרות. אדם המטפל בילד בצורה הולמת, גם אם באופן לא סדיר, הוא גם זה שגורם לכאב גופני ונפשי. הקורבן מפתח תגובה מותנית לאינטימיות שכוללת תפיסה של סכנה המרחפת מעל כל הזמן ולכן מתקיים קונפליקט פנימי מתמיד בין הצורך באינטימיות והפחד ממנה. חרדה עוטפת את הקונפליקט הזה ומעוררת הופעה של טכניקות הגנתיות, כולל התכנסות פיזית ונפשית.
ב. טיפול. קורבן של התעללות מקבל טיפול בלתי עקבי ובלתי סדיר במהלך ילדותו. כילדים, קורבנות התעללות מטפלים בהוריהם הנזקקים והלא-בוגרים ולומדים למקם את הצרכים של אחרים – לפני הצרכים של עצמם. הם לומדים שעליהם תמיד לתת על מנת לקבל ולו כמות מזערית של תשומת לב ואישור מסביבתם. תפקיד המטפל במצב כזה הופך לאמצעי כדי להשיג מטרה כלשהי.
ג. ציות ואובדן העצמיות. הסביבה בה גדל הילד שעובר התעללות אינה עקבית, כי אם כאוטית וטעונה מבחינה אמוציונלית או שוממת, תלוי בסוג ההתעללות. ילדים הגדלים בסביבה כזאת לומדים להיות זיקית, הופכים לבלתי נראים פיזית ואמוציונלית, כדי לשמור על ביטחונם. ההתנהגות שלהם יכולה להיות צייתנית בצורה קיצונית מכיוון שהם משתיקים את הצרכים של עצמם ואת הרגשות שלהם ומתמקדים בצרכים ובתביעות הרגשיות של אלו שסובבים אותם. התוצאה של מצב זה היא התמקדות מתמדת באחר והתעלמות תמידית מעצמם.
ד. אי בהירות לגבי גבולות. גבולות הם חוקים בלתי נראים המווסתים את הקרבה הרגשית והפיזית בין אנשים. גבולות הולמים מכתיבים התנהגות הולמת. במשפחות שמתרחשת בהן התעללות, הגבולות הם או רופפים מדי או נוקשים מדיי. הורים המתעללים מינית נמצאים במעורבות יתרה עם ילדיהם, מתייחסים אליהם כאל בני זוג, לא כאל ילדים. הם לוקחים את האינטימיות בין הורה לילד רחוק מדיי ומחללים את הגבולות של מערכת יחסים זו, ובכך מבצעים פגיעה חמורה בתמימות של הילד. הורים מזניחים עושים את ההפך, בכך שהם לא מתייחסים גם לצרכים הבסיסיים ביותר של ילדם. ילד שחווה גבולות פגומים אולי לא יידע איך להתייחס לאחרים כשהוא עצמו מתבגר, כי החוקים ששלטו ביחסים הבינאישיים בילדותו נותרו לא ברורים.
ה. הגנה עצמית. מכיוון שהשורדים למדו שהעולם לא בטוח, לא עקבי, טעון ובלתי מתגמל, רגשות של חרדה מוכללת ופחד מופיעים בשלבים מוקדמים של החיים. בעוד שילדים קטנים שעוברים התעללות מוגבלים ביכולתם ליצור ביטחון פיזי לעצמם, יש להם יכולות בלתי מוגבלות ליצור הגנות פסיכולוגיות המאפשרות להם לשרוד גם את ההתעללות האיומה ביותר. הגנות אלו הופכות להיות תגובות אינסטינקטיביות שלא מצליחות להבחין בין סכנה ממשית לסכנה שנמצאת רק בעיניו של השורד. הגנה אפקטיבית כזאת שמשתמשים בה לעתים קרובות היא דיסוציאציה. זוהי אסטרטגיה שבה אדם הנמצא במצב של סכנה, נמלט ברמה הרגשית מתוך גופו. הגנה כזאת, שנחוצה להישרדות, יכולה מאוחר יותר בחיים להפריע לקשר רגשי עם אנשים בטוחים וטובים בחייו של השורד.
ו. "כיבוי" פיזי ורגשי. כשילדים גדלים בסביבה בטוחה ומטפחת, הם לומדים להזדהות, לחקור, לבחון ולשלוט ברגשות שלהם. הם גם לומדים שהגוף שלהם יכול להפיק מגוון של תחושות נעימות, חוויות חושיות וארוטיות. כשילדים עוברים התעללות, חקירות נורמליות אלו לא זוכות לעידוד ואף נאסרות. ייתכן והילד נענש על ביטוי רגשות או על חקירה ספונטנית של גופו. כבוגרים, השורדים יכולים להיות לגמרי מנותקים מהרגשות שלהם ולמעשה, חוששים מהם ומנסים להימנע מהם. שורדים בוגרים רבים חשים גם מנותקים מהגוף שלהם, חסרים את היכולת לראות את הגוף כמקור אפשרי להנאה, כך שהם יכולים להפוך לחסרי תחושה כאשר מישהו נוגע בהם פיזית או רגשית.
ז. כאב פיזי כתגמול. ילדים שעוברים התעללות חווים כמויות בלתי סבירות של כאב פיזי ונפשי. דרך נפוצה מסוימת להפיג את הפגיעה היא לגרום לעצמם כאב פיזי, שיכול להיות חד אבל הוא תחת שליטה. הכאב הפיזי מפזר את הכאב הנפשי וכך מביא להקלה זמנית ונחמה. כמו כן, שורדים רבים שיש להם נטייה להתנתק, יכולים לחוות בלבול באשר לזהות שלהם. במקרה כזה, כאב יכול לעזור לאשר את האנושיות שלהם, לאפשר להם להבהיר את תחושת העצמי שלהם. אחרים הגורמים לעצמם כאב, יכולים לעשות זאת כי להעניש את עצמם על משהו שנראה להם שעשו לא בסדר. ברגע שהוטל העונש, יש חוויה של הקלה. האדם מרגיש אחראי על העוולות. יש גם כאלה שמחפשים אהבה ונחמה. אם אהבה היתה מקושרת לכאב, השורד יכול לגרום לעצמו כאב כדי להרגיע ולנחם את עצמו.
לקחי ההתעללות המוטבעים בתוך מערכות יחסים אינטימיות
מערכות יחסים אינטימיות דורשות שאנשים יבטחו זה בזה, שתהיה ביניהם תקשורת ונכונות או רצון לדאוג לצרכים האחד של השני, להידבר בשעת משבר, לאזן סוגיות של כוח ושליטה ולשמור על קשר פיזי ורגשי. כשהמרכיבים האלה קיימים, הם יוצרים בסיס שעליו מערכת היחסים יכולה לצמוח. אותם יסודות ממש יכולים להיות מאוד מאיימים ומלאים בקונפליקטים עבור שורדים בוגרים, שמביאים לתוך מערכת היחסים פגיעות מסוימת שיכולה ליצור מכשולים ובעיות. למרות שבני זוגם והשורדים עצמם יכולים לפתח רגשות של חוסר אונים וחוסר תקווה, פוטנציאל השינוי והתיקון הוא רב.
העבודה של ביסוס ושימור מערכת היחסים דורשת ששני האנשים ישקיעו במידה שווה. מאמר זה מזהה תחומי פגיעות פוטנציאליים ומציע הבנה רחבה של המקורות להם. בני הזוג יביאו לתוך מערכת היחסים את הפגיעות שלהם עצמם, מהשיעורים שהם למדו מילדותם.
כדאי שהשורדים ובני הזוג שלהם יכירו את תחומי הפגיעות, ידברו עליהם, יעבדו דרכם ויחזקו אינטראקציות חיוביות שעה שהם גם מזהים ומטפלים בתחומים שלא עובדים טוב.
שורדים יכולים להתחיל טיפול פסיכולוגי, להשתתף בקבוצות לעזרה עצמית, לקרוא חומר לעזרה עצמית או לצפות בקלטות לעזרה עצמית, תוכניות טלוויזיה או סרטים שיעזרו להם להבין טוב יותר את הסוגיות סביב ההתעללות שעברו. באותו אופן, בני הזוג צריכים להתייחס לרגשות ולדאגות של עצמם, לפתח מערכת תמיכה, לחפש עזרה כשהם זקוקים לה ולפתח אסטרטגיות ברורות ויעילות כדי להתגבר על המכשולים ולספק את הצרכים, לתקשר, לשאת ולתת בשעת עימות, לבטוח וליצור מגע פיזי ורגשי מספק. בני זוג לא יכולים לשנות את תחומי הפגיעות של השורדים; הם כן יכולים, בכל אופן, לשנות את האופן שבו הם מרגישים, חושבים ומגיבים וכך להעצים את עצמם. ככל שבני הזוג ירגישו יותר סיפוק, כך יופקו יותר יתרונות ממערכת היחסים. כדי לעזור לעשות את הצעד הראשון, להלן רשימה של סוגיות נפוצות שדווחו על ידי זוגות שונים.
סוגיות לבני-זוג במערכות אינטימיות עם שורדים
בני-זוג נכנסים למערכת יחסים עם שורדים בוגרים עם רמות שונות של הבנה, דאגה, קבלה ונכונות לעבוד על תחומים בעייתיים פוטנציאליים. בעוד שחלק מבני הזוג מודעים לרקע של השורד, אחרים אולי לא יהיו מודעים להתעללות שהתרחשה, לכל אורך מערכת היחסים. חלק מבני הזוג עצמם מגיעים מרקע של התעללות; לאחרים יש רקע משפחתי בריא ומתפקד יחסית. בני זוג מרגישים לעתים קרובות מבולבלים, דחויים, מתוסכלים וחסרי תקווה או חרדים ומבוהלים. הם אולי לא מבינים מדוע הם מגיבים באופן שבו הם מגיבים או מוצאים את עצמם במצבים מלאי קונפליקטים.
דפוסים במערכת היחסים. ייתכן ויתפתח דפוס הפכפך של מערכת יחסים שבו מתרחשים משברים תכופים. מערכות יחסים אלה בנויות מעלויות ומורדות רבים, הן מאוד טעונות, ולעתים אפאתיות. אנשים שחיים בתוך מערכת יחסים שנוטה למשברים חווים בדרך כלל תסכול, עייפות וחוסר אונים, לא מסוגלים לשבור את המעגל.
דפוס אחר שמעורר בעיות יכול להופיע כאשר בני זוג מרגישים כי עליהם להתאפק, הם מתהלכים על ביצים ומגבילים את ההתנהגות שלהם כדי לשמור על שלום בית ולהימנע מעימותים. בני זוג יכולים לפתח טינה בשל דיכוי מתמיד של הרגשות שלהם, הם עלולים להפוך להיות צייתנים מדיי, להימנע מקרבה רגשית.
ביטויים של כעס. ביטוי של כעס יכול להפוך לסוגייה בעייתית. שורדים מאוד חוששים מביטויים של כעס ויכולים לסגת אפילו למראה רמז דק של רגש כעס גלוי. בני זוג יכולים להרגיש בלבול לגבי אופן פתרון קונפליקטים שעליהם לאמץ ואיך לבטא כעס בצורות שאינן מאיימות.
תפיסת בן הזוג כמתעלל פוטנציאלי. דפוס קשה אחר במערכות יחסים הוא זה שבו בן הזוג מרגיש כאילו הוא או היא מואשמים בהתעללות שמישהו אחר ביצע. בן הזוג יכול להרגיש תרעומת עזה כאשר הוא מואשם או מותקף שלא בצדק. נראה לפעמים כאילו השורד מגיב אליו או אליה כאילו הם היו התוקפים.
בן הזוג יכול להרגיש מאוד פגוע כאשר השורד מתנתק עקב דיסוציאציה או נסגר רגשית כהגנה. בן הזוג יכול להרגיש בודד, מבודד ולא מובן. יחסי מין יכולים להפוך למקור של חוסר שביעות רצון. אם השורד עבר התעללות פיזית או מינית, הגוף שלו היה כלי קיבול לתחושות מכאיבות ומבלבלות. ייתכן קישור בין מיניות ופחד וחרדה, ומגע מיני יכול לגרור לרגשות של פחד שיובילו לדיסוציאציה. בני זוג מספרים שהם רוצים יותר מגע פיזי ורגשי במהלך יחסי המין ושהם מתחילים להימנע מליזום מה שנתפס כמגע בלתי רצוי.
מו"מ במהלך עימות. למרות שעימותים קיימים בכל מערכות היחסים, ניהול מו"מ במהלך עימות עם שורדים יכול להיות קריטי ליצירת ההקשר שבו מערכת היחסים יכולה לגדול ולהפוך למספקת עבור שני הצדדים. חייבת להתקיים תקשורת פתוחה ויעילה. ועדיין, שורדים רבים למדו מהסביבה המתעללת לא לתקשר או לבטא רגשות וירגישו שזה בטוח יותר והולם יותר לשמור את הרגשות שלהם מוסתרים.
הגנה עצמית. למרות שלשורדים יש יכולת רבה לאהוב, מערכות יחסים אוהבות היו הרבה פעמים חמקמקות או מוכתמות על ידי פוטנציאל של ניצול, אלימות או נטישה.
כאשר שורדים נכנסים למערכת יחסים אינטימית ובטוחה, הם מפליגים במים לא מוכרים. סביר שיחוו פחד ובלבול, ייסוגו לשיטות הגנה מוכרות כדי להרגיש בטוחים. למרבה הצער, אותן הגנות עצמן שעזרו להם כאשר ההתעללות היתה המציאות המאיימת של חייהם, יכולות להפוך למכשול בהעמקת הקשר הרגשי כאשר האיום להיפגע לא קיים בפועל.
לבני זוג יש בדרך כלל יכולת מפותחת לדאוג ולהבין והם מוכנים לעבוד קשה כדי להישאר בתוך מערכת היחסים ולהעמיק את הקשרים הרגשיים. אך בו בזמן, יכולים להופיע דפוסים בתוך האינטראקציה שהם לא בשליטתם. בני הזוג יכולים להרגיש חסרי סיפוק, לא מסוגלים להביא לשינויים הרצויים. שותפויות אלה יעברו לעתים משברים חמורים ויזדקקו לעזרה מבחוץ.
עזרה עצמית וטיפול. בעוד שטיפול פסיכולוגי יכול להיות אופציה לא זמינה מסיבות רבות, יש מערכות תמיכה רבות שזמינות לבני זוג של שורדים בוגרים. ישנן קבוצות לעזרה עצמית לבני זוג של שורדים ומספר ספרים שפורסמו בנושא.
מערכות יחסים זקוקות לתשומת לב עדינה ואוהבת. הן צריכות לקבל טיפול עקבי ויצירתי. התוצאות יכולות להיות מאוד מספקות.
המאמר תורגם על ידי אילנה מהאתר הבא:
http://movingforward.org/v1n5-partners.html
ומה הם הספרים בנושא (בעברית)?
הי יאיר,
מציעה לך לעיין במדור הזה –
https://www.macom.org.il/how2help/topic_so/
בחלק התחתון של העמוד יש רשימת ספרים, מקווה שמשהו מזה יעזור. ראה גם את רשימת הקישורים, יש אתרים ייחודיים לבני זוג ובהם המלצות של ספרים, אם כי באנגלית.
בהצלחה!
הי משה,
כדאי לנסות לחייג למרכזי הסיוע לנפעי תקיפה מינית בטלפון 1202, הם פותחים מדי פעם קבוצות כאלה. אפשר להיכנס לרשימת המתנה. בהצלחה!