הופעת פלשבקים בזמן יחסי מין נפוצה מאוד כתוצאה מהתעללות מינית. המאמר מציג כיצד נוצרת התופעה ומציע דרכים להתמודד והינו פנייה של בן זוג לד"ר גיל, הכותבת באתר Moving Forward.

דוקטור גיל,

כיוון שחברתי קוראת את עיתונכם "Moving forward" נוכחתי במקרה שאת מקבלת שאלות מאנשים שהם  בני זוג של שורדים. ברצוני לשאול אותך שאלה: לפעמים, בזמן שאנו מקיימים יחסי מין, חברתי  נזכרת בהתעללות המינית שעברה. היא לא תמיד מפסיקה את המגע המיני באותו רגע, אך לאחר מכן היא  מספרת לי שהיא נזכרה תוך כדי. זה גורם לי להרגיש רע וכאילו הייתי שותף לפגיעה. האם זה משהו  שאני עושה שגורם לה להיזכר? האם עלינו להפסיק לקיים יחסי מין? האם אני יכול לעזור בדרך  כלשהי? מקווה שתוכלי לענות לי.

S.L.

S.L.יקר!

תודה על מכתבך – הוא מעיד על אהבה רבה ודאגה לחברתך. ראשית, דע לך שאתה לא לבד. דיברתי עם הרבה זוגות אשר גילו דפוס של קושי ביחסים ביניהם. אחד הדפוסים הנפוצים ביותר הוא התרחשות של פלאשבקים בזמן קיום יחסי מין. הסיבה לכך לעתים היא מערכת מורכבת של היסטורית התעללות בילדות.

אחד ההסברים לתופעה נשען על תאוריות הלמידה, ועל פיו אנשים מקשרים אירועים וחוויות עם רגשות שמופקים מתוך סיטואציה מן העבר שבה הם הופיעו יחד. לדוגמא: אם ילד צעיר הותקף באכזריות ע"י כלב, מתקבל על הדעת שהילד יקשר כלבים עם סכנה. האסוציאציה הזו תהיה משמעותית יותר אם בשעת התקיפה הילד היה צעיר ולא היתה לו חוויה חיובית עם כלב. אותו ילד, אשר כילד, מוגבל ביכולות שלו לחשוב בצורה מופשטת, יפחד מעתה מכל סיטואציה הקשורה בכלבים.

כאשר ילדים קטנים עוברים התעללות מינית, הם לומדים לקשר מין עם רגשות כמו כפיה, מבוכה, בלבול, חוסר ישע ו/או חוסר תקווה. ילדם צעירים אינם יכולים להשיב מלחמה או לברוח. לעיתים הם שומרים/מגינים על עצמם ע"י שימוש ברגשות כמו הכחשה או העמדת פנים כאילו הדבר קרה למישהו אחר וכו'. בנוסף לכך, מסייעת לתסבוכת העובדה שהם נחשפים לרגשות מיניים וגירויים שאינם מוכרים להם מפאת גילם הצעיר. במילים אחרות, התפתחות מינית בילדים מתרחשת בהדרגה, כמו סוגים אחרים של התפתחויות – פיזיות, רגשיות, אינטלקטואליות או רוחניות. החשיפה הפתאומית, אשר לאו דווקא תואמת כרונולוגית את התפתחותם, מקשה על ההתמודדות. כשילדים עוברים התעללות מינית, הם חייבים להתמודד עם מצבים שהם אינם מוכנים עדיין להבינם. עיתים, ילדים מבולבלים מהתחושות בגופם. לדוגמא: "אני אוהב שאבא מחבק אותי ומרשה לי להרדם בזרועותיו… אבל איני אוהב שהוא עושה לי דברים רעים…". ילדים ירגישו לעיתים התעוררות מינית כשהם מגורים אבל כל זה לא אומר שילדים נהנים לעבור התעללות מינית.

אנשים שחוו התעללות מינית בילדותם, חוו תחושות מיניות ועוררות מינית בגיל צעיר, תוך כדי ההתעללות. מכיוון שכך, העוררות המינית מקושרת אצלם לרגשות שליליים. כאשר שורד של התעללות מינית מקיים יחסי מין ומתרחשת אצלו עוררות מינית, הדבר מזכיר לו את התחושות הקשות של ההתעללות. כמה שורדים סיפרו לי שהם יכולים להגיע לעוררות מינית רק כאשר הם חושבים על ההתעללות אך אז, בשל הקישור, ירגישו רגשות אשם ובושה, על הצורך לחשוב על ההתעללות בכדי להגיע לעוררות מינית. הדבר קורה בגלל שהתעללות ומיניות היו מקושרות אסוציאטיבית כאשר התרחשה ההתעללות. בנוסף, שורדים יכולים לקיים יחסי מין עם מישהו שהם אוהבים ומרגישים איתו בטוח ועדיין להרגיש מתוסכלים, מופתעים או מפוחדים כשהם חושבים על ההתעללות בזמן קיום יחסי המין. דבר זה מראה שההשפעה של ההתעללות היתה מאוד חזקה, ובתור כזאת מפעילה מייד זיכרונות לא רצויים.

אינך עושה דבר מוטעה. בת זוגך אינה אומרת לך שהיא איננה אוהבת אותך. התגובה שלה היא תוצאה של מערכת מסובכת של תגובות לפחד מחוויות הילדות. החדשות הטובות הן, שהמצב אינו חייב להיות מצב תמידי וכבן זוג, אתה יכול לעזור. ראשית, אתה צריך לאזור אומץ להעלות את הסיטואציה. יש לדבר עליה כדי שהיא תזכה להכרה והמעורבות שלך תהיה מקובלת. וודא שאתה מעלה זאת בדרך חיובית, שאינה מאשימה. לדוגמא: "שמתי לב שלעיתים כשאנו מקיימים יחסי מין, נראה שיש לך מבט מרוחק, האם הכל בסדר? האם יש משהו שאני יכול לעזור? אני רוצה לוודא שהכל בסדר אצלך". אם בת זוגך משתפת אותך היה תומך ותאמר לה שאתה מבין ותעשה הכל כדי לעזור. זה חשוב שתמנע מרגשות אשמה, כי אתה לא אשם.

המנע מלהיות הגנתי. בת זוגך צריכה לדעת שאתה מבין ולא תהיה חסר סבלנות או תובעני כלפיה. אינך חייב להפסיק לקיים יחסי מין. אתם כן צריכים לשוחח יחד על מה יכול לעזור לכם כאשר בת זוגתך חווה פלאשבקים וזכרונות מההתעללות. כמה זוגות, לדוגמא, מצאו דרך לאותת אחד לשני ונתנו לעצמם את הרשות לומר "עצור". זוגות אחרים חשבו על דרכים להרגיע עצמם ע"י אמירת דברים כמו: "אני זוכרת את ההתעללות ברגע זה, אני צריכה לעצור". אז הם עוצרים, ומעניקים קרבה רגשית אחד לשני, במקום הפיזית. אפשרות נוספת היא שבן זוג יאמר: "עכשיו את ואני כאן. ההתעללות היא משהו שמישהו אחר עשה, אני לא אפגע בך, את בטוחה עימי, אני אפסיק אם את רוצה שאפסיק".

תודה שהעלית בפנינו נושא זה, שכן זהו נושא קשה במערכות יחסים. זכור, נסה לא להרגיש אשם, כי האשם היחידי הוא המתעלל. תן לבת זוגך את כל התמיכה שאתה יכול וזכור לדאוג לעצמך. הרי אתה יכול להרגיש דחוי או מודאג, אתה אפילו יכול לכעוס שבת זוגך "מחליפה" בינך לבין המתעלל בה, אך חשוב שתזכור שהמבוכה אינה בגללך! המבוכה היא בגלל המצב אשר אותו היא למדה לראות כסכנה פוטנציאלית. עם חלוף זמן והיווצרות הבנה, אפילו המערכת המסובכת הזו יכולה להיפתר. אם אפשר, מצא אחרים שאליהם תוכל לפנות כאשר אתה נעשה מבולבל או כועס ומרגיש שבת זוגך זקוקה למעט מרחב. אבל זכור, שהבעיה שיש לך איננה יוצאת דופן והדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא לעבוד על זה יחד באווירה של כבוד, דאגה והבנה.

המאמר תורגם על ידי שנהב מאתר זה:
http://movingforward.org/v2n2-partners.html