ההגדרה החוקית של הטרדה מאיימת תלויה בחוקים של כל מדינה. על אף השוני בחוקים בין מדינות, רוב החוקים מגדירים את ההטרדה המאיימת כאופן התנהגות שיוצר אצל האדם המוטרד חשש לביטחונו.

המושג "הטרדה מאיימת" משמש לרוב כדי לתאר סוגים מסוימים של התנהגות המכוונת כלפי הזולת, כמו איומים והטרדה. בפועל, מגוון האסטרטגיות המשמשות מטרידים וההתנהגויות שהם נוקטים בהן מוגבל רק על ידי היצירתיות והתחכום שלהם. די אם
נאמר שלמעשה כל סוג של יצירת קשר בלתי רצוי בין המטריד לנפגע ההטרדה, מסרים המשדרים במישרין או בעקיפין איום או מכניסים את המוטרד לחרדה, ניתן להגדיר כהטרדה.

האם ההטרדה היא תופעה חדשה?

לא. ההיסטוריה של התנהגות מטרידה עתיקה כימי קיומן של מערכות היחסים האנושיות. ההטרדה המאיימת היתה מנת חלקנו, מה שחדש הוא שעד לאחרונה היא מעולם לא סווגה כהתנהגות סוטה ועבריינית מופרדת ומובחנת. לפני הגדרתה כפשע, הטרדה מאיימת היתה משויכת להתנהגויות של הטרדה, הצקה או כחלק מאלימות במשפחה.

בסוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90 התפרסמו מספר מקרים שבהם היו מעורבים אישים מפורסמים, מקרים אשר תפסו את תשומת לבה של התקשורת ודעת הקהל. רק אז הוחל בתיאור אותן התנהגויות תחת הכותרת של "הטרדה מאיימת" או stalking.

מאז, הטרדה מאיימת הפכה לנושא פופולרי ושכיח בתקשורת ההמונים. עם הופעת שוברי הקופות הקולנועיים כמו, משיכה קטלנית (Fatal Attraction), פסגת הפחד (Cape Fear) ולישון עם האויב (Sleeping with the Enemy) והכיסוי לו זכו סרטים אלה בתקשורת, "הטרדה מאיימת" הפכה למושג השגור בכל בית.

עד כמה שכיחה ההטרדה המאיימת?

בניגוד לרוב הפשעים האלימים, רשויות האכיפה בארה"ב אינם רושמים את מקרי ההטרדה המאיימת כחלק שגרתי של תהליך הדיווח שלהם. משום כך לא קיימים כמעט נתונים אמפיריים על שכיחות מקרי ההטרדה המאיימת בארה"ב.

ההערכות הטובות ביותר מדברות על 200,000 אזרחים אמריקאיים שעוברים הטרדה מאיימת ברגע זה. הערכה נוספת שמקובלת כיום היא ש-1 מתוך 20 נשים תשמש מטרה להטרדה מאיימת לפחות פעם אחת במהלך חייה.

מי הם המטרידים?

הפרופיל הדמוגרפי:

הטרדה מאיימת הינה נייטרלית מבחינה מגדרית – גם גברים וגם נשים מהווים קורבנות ומטרידים. עם זאת, מרבית המטרידים הם גברים. הסטטיסטיקות הטובות מצביעות על כך ש- 75%-80% ממקרי ההטרדה הם של גברים המטרידים נשים. טווח הגילאים של רוב הגברים הללו הוא צעירים או אמצע החיים. לרוב המטרידים רמת אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. הם מגיעים מכל תחומי העיסוק והרקע הסוציואקונומי. למעשה כל אחד יכול להפוך למטריד, ממש כשם שכל אחד יכול להפוך לקורבן של הטרדה.

הפרופיל הפסיכולוגי וההתנהגותי של המטרידים:

למרבה הצער, לא קיים פרופיל פסיכולוגי או התנהגותי של מטרידים ולמעשה מומחים רבים מאמינים שכל מטריד הוא שונה. הדבר מקשה לא רק בסיווג התנהגות שלהם אלא גם בתכנון אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם התנהגותם.

פסיכולוגים משפטיים, שלומדים התנהגות פלילית, מתחילים רק עתה לבחון את מוחותיהם ומניעיהם של המטרידים. כיום מקובלות שתי קטגוריות רחבות של מטרידים והתנהגות של הטרדה – "התאהבות אובססיבית" ו- "אובססיה פשוטה".

מטרידים השייכים לקטגוריה של התאהבות אובססיבית

קטגוריה זו מתאפיינת על ידי מטרידים שמפתחים התאהבות אובססיבית ופיקסציה (קיבעון) על אדם אחר, שעמו אין להם כל מערכת יחסים אישית. המטרה יכולה להיות מכר/ה בהכרות שטחית מאוד או אפילו אדם זר לחלוטין. לקטגוריה זו שייכים  25%-
20% מכלל מקרי ההטרדה המאיימת.

מטרידים המטרידים אנשים מפורסמים וכוכבים, כמו דיוויד לטרמן, ג'ודי פוסטר ומדונה – נופלים לקטגוריה של התאהבות אובססיבית אך גם מטרידים שמפתחים פיקסציה על אנשים רגילים כגון קולגות במקום העבודה, מורים להתעמלות אירובית, מכרים אקראיים או אנשים שחולפים על פניהם ברחוב נמצאים בקטגוריה זו.

הרוב המכריע של המטרידים המאוהבים סובלים מהפרעה נפשית, לרוב סכיזופרניה או פרנויה. בלי קשר להפרעה הספציפית, כמעט כולם מפגינים סוג כלשהו של דפוסי חשיבה והתנהגות המאופיינים בהזיות. מאחר ורובם אינם מסוגלים לפתח מערכות יחסים אישיות נורמליות באמצעים יותר קונבנציונליים ומקובלים חברתית, הם נסוגים לתוך חיים בתוך פנטזיות אודות מערכות יחסים עם אנשים שהם בקושי מכירים, אם בכלל. הם בודים מלבם סיפורים שאותם הם הופכים לתסריטים של החיים האמיתיים, לתוכם הם מלהקים את הקורבן הלא מעוניין לתפקיד הראשי, כמושא אהבתם. בשלב זה הם מנסים לפעול על פי העלילה הדמיונית בעולם האמיתי.

האישה שהטרידה את דיוויד לטרמן במשך חמש שנים באמת האמינה שהיא אשתו. היא נתפסה על הרכוש הפרטי של דיוויד לטרמן מספר פעמים, נעצרה כשהיא נוהגת במכונית שלו והופיעה בביתו עם הילד שלה פעמיים, כשהיא טוענת שהיא אשתו של
דיוויד לטרמן.

מטרידים המאוהבים באופן אובססיבי לא רק מנסים לחיות את הפנטזיות שלהם, הם מצפים מהקורבן לשחק את התפקיד שהם הקצו לו. הם מאמינים שהם מסוגלים לגרום לאובייקט האהבה שלהם לאהוב אותם. הם שואפים נואשות ליצור מערכת יחסים חיובית עם הקורבן שלהם. כאשר הקורבן מסרב להתנהג על פי התסריט או שאינו עונה על תקוות המטריד, הם עלולים לנסות להכריח את הקורבן לציית על ידי איומים והפחדה.

כאשר נכשלים מאמצי האיומים וההפחדה, חלק מהמטרידים הופכים לאלימים. יש מהם שמחליטים שאם הם אינם יכולים להפוך לחלק חיובי מחיי הקורבן שלהם, הם יהפכו לחלק שלילי בחייו. חלק מהמטרידים מרחיקים לכת עד כדי רצח של הקורבן במטרה
לממש ניסיון מעוות לקשור את עצמם אליו מבחינה רומנטית. זה היה המקרה של הגבר שירה למוות ב- Rebecca Schaffer, השחקנית הצעירה בסדרה My Sister Sam.

מטרידים השייכים לקטגוריה של אובססיה פשוטה

קטגוריה זו מייצגת 70% – 80% מהמטרידים ומובחנת על ידי העובדה שהיה קיים קשר רומנטי או אישי בין המטריד והקורבן לפני שהחלה התנהגות ההטרדה.

למעשה כל מקרי האלימות במשפחה שמעורבת בהם הטרדה מאיימת שייכים לסיווג זה, כמו גם מערכות יחסים שהסתכמו בכמה מפגשים רומנטיים (שמתייחסים אליהם תחת הכותרת של "מקרי משיכה קטלנית", בהשראת הסרט הפופולרי תחת אותו שם).

לסוג זה של מטרידים אין בהכרח הפרעות פסיכולוגיות, אך לכולם בבירור יש הפרעת אישיות. פסיכולוג משטרתי ניסה לזהות כמה תכונות והתנהגויות שכיחות המאפיינות קטגוריה זו של מטרידים ויצר את הרשימה הבאה:

• בעלי כושר הסתגלות חברתי לקוי
• אינם בוגרים נפשית
• נתונים לעתים קרובות לרגשות של חוסר אונים
• אינם מצליחים לשמור על מערכת יחסים באמצעים המקובלים חברתית
• קנאים, פרנואידים וקיצוניים
• חסרי בטחון לגבי עצמם וסובלים מהערכה עצמית נמוכה.

ההערכה העצמית של מטרידים מסוג זה קשורה בקשר הדוק למערכת היחסים שלהם עם בן זוגם. במקרים רבים, מטרידים כאלה מנפחים את הביטחון העצמי שלהם על ידי רודנות והפחדה של בני זוגם. הפעלת שליטה על אדם אחר נותנת להם תחושה של כוח
בעולם שבו, אחרת, הם מרגישים חסרי אונים וחלשים. במקרים קיצוניים, אנשים כאלה ינסו לשלוט בכל היבט בחיי בן הזוג שלהם. דפוס התנהגות כזה תואר בצורה טובה בסרט "לישון עם האויב", שבו התוקף פונה לשיטות של הפחדה ואלימות המטרה לשלוט בכל היבט בחייה של אשתו.

מאחר והקורבן הופך למקור העיקרי של הערכה עצמית למטריד, תרתי משמע, הפחד הגדול ביותר שלו הופך להיות לאבד את אותו אדם. הרגשת הערך העצמי שלהם מתחילה להיות קשורה כל כך לקורבן, עד שכאשר קרבתו נמנעת מהם, הם חשים שחייהם חסרי ערך.

דינמיקה זו היא ההופכת את המטרידים מסוג האובססיה הפשוטה לכל כך מסוכנים. במקרים הקיצוניים ביותר, מאמציהם של מטרידים כאלה לקנות שליטה ב- "רכוש" שאבד להם (בן זוגם), אינם ניתנים לעצירה. בעשותם כך, הם נלחמים כדי לזכות מחדש בהערכה העצמית שלהם.

כמו במקרים אחרים של אלימות במשפחה, מטרידים הופכים להיות למסוכנים ביותר כאשר נמנע מהם מקור הכוח וההערכה העצמית שלהם. הדבר קורה כאשר הקורבן מחליט להרחיק את עצמו מנוכחותו של התוקף לתמיד, על ידי עזיבת מערכת היחסים.

ידוע ממחקרים שעוסקים במקרי הטרדה שנוצרים בהמשך למצבי אלימות במשפחה, כי המקרים הנ"ל מהווים את המקרים השכיחים והקטלניים ביותר: קורבנות של אלימות במשפחה שעוזבים את מערכת היחסים המתעללת נמצאים בסיכון הגבוה ב- 75% להירצח על ידי בני זוגם.

התנהגות של הטרדה מגוונת כמו המטרידים עצמם. עם זאת, מומחים להתנהגות החלו לזהות דפוסים במעגל האלימות שמפגינים מטרידים השייכים לקטגורית האובססיה הפשוטה.

דפוסי התנהגות ומעגלים של הטרדה

דפוסי התנהגות הנפוצים במקרי הטרדה מאיימת דומים מאוד לאלו שקיימים באלימות במשפחה. הדפוס מתעורר לפעולה בדרך כלל כאשר ניסיונות המטריד להגיע לקורבן אינם זוכים למענה, לא חשוב לצורך העניין אם המטריד מנסה ליצור מערכת יחסים עם הקורבן או להמשיך מערכת יחסים קיימת, בניגוד לרצון הקורבן.

המטריד עלול לפתות את הקורבן לתוך מערכת יחסים על ידי משלוח פרחים, ממתקים ומכתבי אהבה, בניסיון "להוכיח את אהבתו". כאשר הקורבן דוחה את ניסיונות החיזור הבלתי רצויים הללו, המטריד עלול לפנות לשיטות של הפחדה. ניסיונות ההפחדה מתחילים לעתים קרובות בצורה של פלישה בלתי מוצדקת, בלתי הולמת, שנעשית תוך ביטויי קנאה, לתוך חיי הקורבן. לעתים קרובות מגעים אלה הופכים להיות תכופים ופולשניים עם הזמן, עד שמכלול ההתנהגויות האלה הופך לדפוס מתמשך של הטרדה. במקרים רבים, התנהגות ההטרדה מתדרדרת לאיומים. הם יכולים להיות ישירים או עקיפים, מועברים לקורבן במפורש או במרומז על ידי התנהגות המטריד. למרבה הצער, מקרים שמתחילים ברמה כזו של חומרה, מתדרדרים לעתים קרובות לידי אלימות ו/או רצח.

מטרידים שאינם יכולים ליצור או ליצור מחדש מערכת יחסים של כוח ושליטה על הקורבן שלהם, פונים לשיטות אלימות כאמצעי חלופי להטיל את שליטתם על הקורבן. במקרים מסוימים, התוקפים מעוניינים לרצוח את הקורבן שלהם ולהתאבד, במאמץ אחרון ונואש לתבוע את שליטתם בקורבן.

התפתחות החשיבה של המטריד עוברת את המסלול הבא: "אילו רק יכולתי להוכיח לך כמה אני אוהב אותך" ל- "אני יכול לגרום לך לאהוב אותי" ל- "אם לא תהיי לי, לא תהיי לאיש".

למרות שהתפתחות זו בחשיבה היא נפוצה, לא ניתן לצפות מראש את מהלכו של שום מקרה  הטרדה. יש מטרידים שההתדרדרות אצלם לא עוברת את השלב הראשון. יש אחרים שקופצים מהשלב הראשון לשלב האחרון ללא אזהרה. ויש הנסוגים לשלבים  קודמים לפני שהם מתקדמים לבאים. אין זה נדיר לראות מטרידים שמופיעים עם פרחים ומכתבי אהבה אחרי אירועים של אלימות.

כשם שקיים קושי לחזות מה יעשה המטריד, כך גם קשה מאוד לדעת מתי הוא יעשה זאת. יש מטרידים שיעברו לשלבים מתקדמים כבר בשבועות או הימים הראשונים. במקרים אחרים, אצל מטרידים שעסקו במעשי הטרדה רציניים מאוד, יכולים לחלוף חודשים ושנים לפני שינסו ליצור שוב קשר עם הקורבן.

בגלל הקושי הזה לנחש את צעדיו הבאים של המטריד, כה קשה לתכנן תגובה אפקטיבית במקרים ספציפיים של הטרדה מאיימת.

הנחיות בטיחות בעת הטרדה מאיימת

סקירה

קורבנות של הטרדה מאיימת הם אנשים שנמצאים בסכנה ממשית לגופם או רווחתם הנפשית, אלו שהסכנה מרחפת מעל ראשם באופן מתמשך אבל לא אלה שנמצאים בסכנה מיידית להינזק. בנוסף לחשיבות של היכרות עם חוקי ההטרדה המאיימת שקיימים
כיום, על קורבנות ההטרדה המאיימת לדעת על המשאבים וההליכים הזמינים היכולים לעזור להם ולהגן על עצמם. חשוב שקורבנות ההטרדה המאיימת יכירו בכך שעובדת היותם קורבנות אינה אשמתם. הטרדה מאיימת היא פשע שיכול לגעת בחיי כל אדם, בלי קשר למין, גזע, נטייה מינית, מעמד סוציואקונומי, מיקום גיאוגרפי או מי האנשים שעמם אותו אדם מתרועע.

למרבה הצער, אין פרופיל פסיכולוגי או התנהגותי אחד שמאפיין את המטרידים. כל מטריד הוא שונה. הדבר הופך את הניסיון לתכנן אסטרטגיית התמודדות אפקטיבית אחת שניתן ליישם אותה לכל הנפגעים מהטרדה מאיימת, לבלתי אפשרי. משום כך חשוב שקורבנות שנפגעים מהטרדה מאיימת יבקשו עצה של מומחה מקומי שיכול לעבוד איתם על תכנית בטיחות או תכנית פעולה שיכולה לענות על הצרכים המיוחדים שלהם והנסיבות שבהן הם חיים. מומחים כאלה ניתן למצוא במרכזים שעוסקים בעזרה לנפגעי תקיפה מינית ונפגעי אלימות במשפחה ומשטרה.

הנקודות הבאות לא מתיימרות להיות מערך הנחיות לקורבנות של הטרדה מאיימת, אלא מידע מעשי שיעזור להם. אין שום ביטחון שאם תיישמו את כל או חלק מהאסטרטגיות הבאות, תהיו בטוחים. אך עם זאת, יישום של האסטרטגיות האלה יכול להפחית את
הסיכוי לפגיעה פיזית ונפשית מצד המטריד שלכם. כל אדם שחושד או מאמין שהוא עובר הטרדה מאיימת בהווה, טוב יעשה אם ידווח את כל המקרים וניסיונות של המטריד ליצור מגע עמו, למשטרה.

קורבנות שנמצאים בסכנה ממשית

אנשים שנמצאים בסכנה ממשית טוב יעשו אם יאתרו מראש מקום בטוח עבור עצמם, לברוח אליו בשעת הצורך. מקומות בטוחים אפשר למצוא ב-

•   תחנת משטרה
•  מגורי חברים או קרובי משפחה (מיקום שלא ידוע לתוקף)
• מקלט לנשים מוכות או בתי כנסת
• אזורים ציבוריים (מטרידים ייטו פחות לבטא אלימות או להתפרע במקומות ציבוריים).

אם לא ניתן לעזוב את המיקום הנוכחי אך יש גישה לטלפון, אפשר להתקשר למשטרה או מספר טלפון חירום אחר. אם המשטרה לא עונה, הקורבן יכול לבקש לדבר עם יחידת המשטרה או לבקש מאדם אחר שעזר לו בעבר, ליצור קשר עם המשטרה.

במצבי סכנה, קרובי משפחה יכולים לסייע לקורבן לצאת מביתו או ממקום העבודה שלו. מומלץ תמיד לשמור על משנה זהירות כאשר מתעמתים חזיתית עם התוקף, שכן הטרדה מאיימת עלולה להתדרדר לאלימות.

רישום

כדי להקל על המשטרה לפעול במהירות על מנת לסייע לקורבן, יש לנהל רישום של פרטי ופעילויות המטריד. רישום יכול לכלול בנוסף גם צילומים של פגיעה ברכוש, וונדליזם, צילומים של פציעות שנגרמו על ידי התוקף, הודעות שהושארו על ידו במזכירה האלקטרונית, מכתבים או פתקים שהשאיר המטריד וכו'.

על הקורבן לנהל יומן כתוב של הפשעים וההתנהגות החשודה המבוצעת על ידי המטריד. יש לערוך את הרישום בצורה דיסקרטית ולשמור את היומן במקום בטוח וסודי, שכן יומן זה יכול לשמש מאוחר יותר בהליכי התביעה נגד המטריד.

יומן הטרדה

מידע שנרשם ביומן יכול לסייע מאוחר יותר להוצאת צו הרחקה, במשפטי גירושין ואחזקת ילדים והליכים פליליים. היומן יכול לסייע לזכור את התקריות שהתרחשו כדי לסייע לעדות בבית משפט בעתיד.

יש להשתמש ביומן ההטרדה כדי לשמור ולתעד את כל ההתנהגויות שקשורות להטרדה, כולל טלפונים של מטריד, מכתבים, הודעות דואר אלקטרוני, מעשי וונדליזם ואיומים המושמעים דרך צדדים שלישיים. כאשר מדווחים את האירועים הללו למשטרה,
הקפידו תמיד לרשום את שמו של איש המשטרה בתוך הרישומים שלכם. אפילו אם לא יתבצע מעצר, אתם יכולים לבקש להכין דו"ח של התלונה שלכם ולבקש העתק לעצמכם.

הערה חשובה: מאחר ומידע זה יכול לשמש בעתיד כראיה בבית משפט, הוא עלול להגיע לידי התוקף בעתיד. על כן אל תכללו ברישומים האלה מידע שלא הייתם רוצים שהמטריד יראה.

הצמידו ליומן תמונה של המטריד, צילומים של צווי ההרחקה, דוחות משטרה ומסמכים רלוונטיים אחרים. שמרו את היומן במקום בטוח וספרו רק לאדם שבו אתם בוטחים, היכן אתם שומרים את היומן.

טופס המידע הבא לקוח ממרכז סיוע לקורבנות הטרדה מאיימת בסקרמנטו, קליפורניה.

מידע על התוקף
שם מלא ו/או כינוי:
כתובת בבית או הכתובת האחרונה שידועה:
טלפון בבית, טלפון סלולרי או ביפר:
תאריך לידה:
מין:
גובה:
משקל:
גזע או מוצא עדתי:
צבע שיער, צבע עיניים:
שפת דיבור:
אורך וסגנון שיער:
מידת נעל:
מספר תעודת זהות או דרכון:
כתובות קעקע או סימני היכר מיוחדים:
תרופות:
סמים:
המעסיק של המטריד:
כתובת וטלפון של המעסיק:
המנהל הישיר של המטריד:
שעות העבודה של המטריד:
מקום הלימודים שלו:
כתובת מקום הלימודים:
מערכת הלימודים שלו:
אם נמצא בתקופת מבחן, פרטיו של קצין המבחן:
האם יש בסיס להאמין שיש למטריד גישה לנשק חם?
היכן הוא שומר את הנשק?
היסטוריה של שימוש בנשק מסוגים אחרים:
היסטוריה של שימוש באיומים ואלימות אל מול שלטונות האכיפה או אזרחים, מלבד הקורבן:
האם המטריד איים אי פעם בהתאבדות?
פרטי רכב – שנת יצור, סוג הרכב, דגם, צבע:
מספר הרכב:
רכבים אחרים שיש למטריד גישה אליהם:
מידע נוסף על דרכי התחבורה שאופייניות למטריד:
יש לרשום את פרטי בני המשפחה, החברים ואנשים אחרים שעמם בא המטריד במגע, על פי הרשימה הבאה:
שם:
כתובת:
טלפון:
מערכת יחסים:
יומן אירועי הטרדה
תאריך, זמן, מיקום:
מספר הדוח או התיק המשטרתי:
שם השוטר או היומנאי שקיבל את התלונה:
עדים:

שם:
כתובת:
טלפון:
מערכת יחסים:

תיאור התקרית או ההתנהגות של המטריד:
האם היתה התערבות רפואית והאם היו פציעות:
תכנית חירום

גם כאשר הקורבן לא נמצא בסכנה מיידית, פוטנציאל הסכנה תמיד קיים. לכן חשוב קיומה מבעוד מועד של תכנית חירום. שקלו את ההצעות הבאות:

• ידיעה וגישה מהירה למספרי טלפונים קריטיים, כגון:משטרה ושירותי חירום, כולל כתובות של תחנות משטרה
• מקומות בטוחים (חברים, מקלטים לנשים מוכות וכו')
• מספרי טלפון לשימוש אחרי שהגעתם למקום בטוח (שכנים, משפחה, עורכי דין, עזרה רפואית, עזרה עם הילדים, טיפול בבעלי חיים וכד').

מצרכים וחפצים לשעת חירום:

• תיק קטן ובו חפצים חיוניים, הארוז מבעוד מועד ושמור בתא המטען של מכונית או במקום אחר הזמין כאשר נאלצים לעזוב במהירות.
• כסף
• פרטים של אנשים שמהם אפשר להלוות כסף
• תרופות, תעודות לידה, מסמכים של ביטוח לאומי, דרכונים
• טוב לשמור את מיכל הדלק במכונית תמיד מלא
• כדאי להשאיר העתק של מפתחות הבית אצל השכנים
• אם יש לקורבן ילד או ילדים, רצוי לארוז כמה צעצועים, בגדים, ספרים וחפצים מיוחדים של הילדים.

התריעו בפני אנשים קריטיים לגבי המצב:

משטרה, מעסיקים, משפחה, חברים או שכנים, אנשים שיכולים לעזור לכם באבטחה אישית.

אמצעי זהירות

• התקינו דלת מאובטחת עד כמה שניתן. אם אתם לא זוכרים אצל מי יש מפתחות של דירתכם, דאגו להחליף את המנעול ודאגו שכל המפתחות הם בידיים בטוחות.
• התקינו תאורה טובה מחוץ לבית.
• גזמו שיחים גבוהים וצמחיה צפופה מסביב לבית.
• מומלץ לדאוג שהטלפון שלכם יהיה חסוי. אם נמשכות ההטרדות הטלפוניות, הודיעו למשטרה אבל גם שמרו על יומן כתוב של שיחות ההטרדה וקלטות מהמזכירה האלקטרונית עם הודעות קוליות של המטריד.
• התייחסו לכל האיומים כאיומים רציניים ודווחו עליהם למשטרה, מיידית.
• שנו את מסלולי ההליכה שלכם, חנויות בהן אתם קונים, מסעדות ומקומות אחרים בהם אתם נוהגים לבקר באופן קבוע. הגבילו את הזמן שאותו אתם מבלים בהליכה וג'וגינג.
• עדכנו שכן שאפשר לסמוך עליו ו/או עמיתים בעבודה לגבי המצב. ספרו להם תמונה או תיאור של המטריד והרכבים שייתכן שהוא נוהג בהם.
• אם אתם מתגוררים בבניין עם שומר, תנו לשומר תמונה של המטריד.
• בקשו מעמיתיכם לעבודה לסנן עבורכם את כל השיחות והמבקרים.
• כאשר אינכם נמצאים בעבודה או בבית, נסו לא לנסוע לבד עד כמה שניתן ולהישאר באזורים ציבוריים. אם אתם זקוקים לעזרה, צעקו "שריפה" כדי לקבל תשומת לב מיידית, מכיוון שאנשים מגיבים מהר יותר לקריאות עזרה מסוג זה מאשר לכל סוג אחר.
• אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת, השתמשו במשיבון שמחובר לקו טלפון שמופיע במדריךהטלפונים. המספר של הקו הפרטי והחסוי יימסר רק לחברים ובני משפחה. כך המטריד לא יחשוד בכך שיש לכם קו נוסף.

המאמר תורגם על ידי אילנה מתוך האתר National Center for Victims of Crime
http://www.ncvc.org/special/stalking.htm