---

תגובות

אונס בין בני זוג — 13 תגובות

1. אני מבולבלת… היה לי קשר כזה לפני כמה שנים, הדחקתי כל מחשבה ולא הצלחתי ממש להדחיק פלאשבקים על זה, אבל בכל אופן הגעתי למצב שבו אני מצליחה להדחיק את ההצפה של הזכרונות.(בהתחלה גם הדחקתי בלי לדעת שזאת הדחקה, כי לא זכרתי שזה קרה עד שהיו לי פלאשבקים) בכל אופן- אתם מדברים על תקיפה. ואצלי כל הדברים האלה שאתם מציינים ברשימה לזיהוי תקיפה כזאת קרו. וזה לא מרגיש כמו תקיפה, כי זה מניפולטיבי ומגיע לאט, ואת לא שמה לב עד שזה קורה שזה קורה. והייתי בטוחה שזה שאני עושה משהו שאני לא מסוגלת לדבר עליו, שאני מתמלאת בבושה בכל פעם שאני נזכרת בו, משהו שנכפה עלי בכל מיני אמצעים- אבל אף פעם לא מכות-מניפולציות, לחצים, איומים לספר ש- איך זה יכול להיות תקיפה? חשבתי שתקיפה זה משהו שאת רואה ואת יודעת באותו הרגע שזאת תקיפה. איך אני יכולה להגיד שנאנסתי, כשזה בעצם העצמיות שלי, הרצון העצמי שלי, שהתרסק לאט לאט, ולא הייתי לגמרי אני?

   אם הקול הביקורתי שלי סבל אבל לא הצליח למנוע את זה למרות שלא הייתי בטוחה שהוא ירביץ לי- אז למה זה נקרא אונס?

   הגב ↓

   • הי אילה,

     מצטערת שעברת חוויות קשות כאלה.

     ברגע שאת מרגישה שהרצון שלך נרמס במצב כזה או אחר, גם אם זה לא נעשה על ידי אלימות פיזית, אלא רגשית (כמו במניפולציה), הדבר נעשה בכפייה. אין לך אפשרות לבחור. קיימים אמצעים שונים בהם בני אדם עוזרים לעצמם לשרוד את המצבים האלה כוללים גם הכחשה, האשמה עצמית, כמובן ניסיונות לדחוק את הזיכרונות למקום כמה שיותר רחוק מהמודעות. אני מקווה שהיום זה הסתיים ואת לא בסכנה יותר, יכולה לבחון את הדברים בראיה חדשה, כשאת ורצונותיך נלקחים בחשבון.

     ובתשובה לקול הביקורתי שלך – האם היית בטוחה שאם תתעקשי לסרב הוא לא יתקוף אותך בכוח רב יותר?

     הגב ↓

2. אני לא מצליחה להבין עם עצמי האם מה שחוויתי הוא סוג של אונס או לא .
   בן הזוג שלי גמר בפנים ללא הסכמתי. כאשר אני לא על גלולות והוא יודע את זה .
   לאחר הפעם הראשונה שזה קרה נפרדנו , וחזרנו לאחר מכן בידיעה מוחלטת שדבר כזה לא הולל לקרות שוב.
   זה קרה, והוא לא יודע להסביר למה ואיך.
   אני מרגישה שנכפה עליי משהו שלא רציתי שיהיה בתוכי , וגם נכפה עליי לקחת פוסטינור פעמיים מבלי שבחרתי בכך.
   רציתי לקיים יחסי מין. אני לא יודעת האם חוויתי תקיפה מינית או לא.
   יש בי רצון לחזור אליו והמון אהבה , ההכחשה של העניין עולה ויורדת , הכעס עליו עולה ויורד, מאשימה את עצמי ומרגישה חוסר אמון.

   הגב ↓

   • הי אנונימית,

     לא יודעת אם זה נקרא אונס אבל ברור שיש כאן חוסר כבוד לרצונות שלך וחוסר לקיחת אחריות מצידו. לא יודעת אם זה המקרה היחיד או שיש לזה ביטויים נוספים. וההרגשה של ביטול וכפייה של משהו שלא רצית וגם ביקשת שלא יתקיים, היא במקום.

     בדקי בזהירות אם קיימים מצבים נוספים, לאו דווקא בתחום המיני, שבהם הרצון שלך לא מקבל התייחסות ראויה. הסכמה לזה שוב ושוב סוללת דרך לקשר בעייתי משהו.

     הגב ↓

3. לא יודעת אם עוד יגיבו על זה 3 שנים אחרי…
   אבל בעלי מאז התידה(לפי 4 חודשים) לא מפסיק להציק ולהטריד אותי שהוא רוצה ולי בכלל אין חשק או אפילו מחשבה על האם בכלל יש לי חשק. עברתי לידה טראומטית וקשה לי לחשוב על זה.
   בכל פעם הוא מפעיל לחץ ובסוף אני מסכימה, לא נהנית בגלל ומרגישה כאילו מחוץ לסיטואציה. מנתקת את עצמי כדי לא להיגעל. כמו גופה. הוא כועס שזה ככה אבל אני לא יכולה לתפקד מינית איתו כשהוא לוחץ עלי.
   כשרני מנסה להסביר לו הוא כועס שלא יכול להתאפק ככ הרבה.
   זה משפיע לי על הזוגיות איתו ואני מרגישה מנותקת ומנוכרת. אני לא מצליחה להימשך אליו כי לא מרגישה שהוא מבין או אפילו מנסה להכיל את מה שקורה לי.
   כשאני מסבירה לו ואומרת שמרגישה שזו פגיעה בי וברצונות ובשליטה שלי על הגוף הוא כועס שאני רומזת שהוא אנס.
   מה אפשק לעשות?
   בטיפול זוגי היינו לפני הלידה והוא לא ירצה לחזור.. זה באמת נחשב אונס בנישואים?!
   אני מרגישה מחוללת כל פעם אחרי המין.
   ולפעמים זה גם ממש כואב.

   הגב ↓

   • הי אנונימית,

     להפעיל לחץ על אדם לקיים יחסי מין מתחיל להשמע כמו אונס. את לא רוצה ואילו לא היה לוחץ, לא היה מין.
     בכל פעם שהוא יצליח להכניע אותך באופן הזה, הוא רק פוגע יותר במערכת היחסים בכלל ובקרבה המינית ביניכם.
     אחרי לידה טראומטית שהיתה ממש לא מזמן, את לא חייבת לחזור להיות כמו קודם מבחינה מינית וגם אם לא היה כואב לך ולא היית מוצפת בזיכרונות מהלידה, רק פשוט לא רוצה מין – מותר לך.

     הגב ↓

4. היי, מוזר לי לכתוב פה עכשיו ובכלל היה מוזר לחפש את הנושא בגוגל אבל המה אני פה.
   קוראים לי נועה, אני בת 20, כשהייתי צעירה הייתי במערכת יחסים עם ילד מהשכבה, היינו שנה ושבעה חודשים ביחד והזוגיות לא הייתה מושלמת אבל אף פעם לא חשבתי שהיא פגעה בי, ויצאתי ממנה כי לא ראיתי עתיד משותף.
   בשנה שבאה לאחר מכן התחלתי לחוות דברים שבדיעבד אני יודעת שהיו חלק מתופעת המרה שסבלתי ממנה.
   טווח הראייה שלי הצטמצם והראש שלי כאב בסוג כאב בוער שעולה במעלה הראש, אחרי הרבה בדיקות שיצאו תקינות הומלץ לי להגיע לטיפול במהלכו הכרתי בחרדה שסבלתי ממנה, מניתוקים ודה ראליזציה שליוותה אותי, בהפרעות אכילה ובדיכאון שאיכשהו פרצו באותה השנה שבאה לאחר הפרידה שלי מאותו הילד.
   עוד בתחילת הטיפול הפסיכולוגי הבנתי שאני לא זוכרת בכלל שום חוויה מינית אינטימית עם אותו הבחור, אני יודעת שזה היה, ויש לי בראש תמונה או שתיים, אבל מעבר לזה אין לי שום דבר.
   אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם הראשונה ולא מודעת לאיך ואיפה, אין לי מושג מה הייתה התחושה וכל הסיטואציה נמחקה לי לחלוטין מהראש. מה שאני כן זוכרת, זה את הרגעים המידיים של אחרי, כשהוא קם והולך לשירותים ואני נשארת בוכה, או את הוויכוחים כל זה שאני לא רוצה שזה יקרה ולא מוכנה שזה יקרה עד שברגע אינטימי של קרבה פיזית זה פשוט הגיע לשם שוב.
   לא קראתי לזה אונס מעולם, ״הוא לא הבין אותי״ ״היינו ילדים״, כשסיפרתי לו שאני לא זוכרת ושאולי הפעיל עליי לחץ , אמר שדווקא היה נראה שנהנתי.
   עברו איזה חמש שנים מאז , ובעקבות אונס שעברה חברה ושירות לאומי עם המון נערות שעברו ועוברות סיטואציות לא פשוטות, כל העיניין לא יוצא לי מהראש.
   מה היה שם, ואיך, הרי את אישה חזקה שכולם ממש תופסים ממנה וזה לא שהוא איים או הפחיד אותך אז איך, והאם יכלת או רצית למנוע את זה, ואולי אונס זו מילה מוגזמת כי לא אמרת לא באותן הרגע שזה קרה והוא גם אהב אותך מאוד אפילו הרמה האובססיבית, הוא לא היה פוגע בך וזה לא נשמע הגיוני..
   אבל אולי כן ואולי זו הסיבה לדברים שאני מתמודדת איתם, וגם אם כן אז מה בכלל נתן לשים על זה את הכותרת הזאת חוץ מאצבע מאשימה כלפי אדם שאני לא בטוחה עד כמה בא לי להאשים.
   אני בזוגיות עם בחור מקסים איתו וכיף לע מאוד מכל בחינה, אבל מרגיש לי שלא עיכלתי או פספסתי איזה משהו בסיפור שלי, ולא ככ יודעת איך להתמודד עם המחשבות שרצות סביב זה.
   תודה על הקריאה 🙂

   הגב ↓

   • הי נועה,

     טוב שכתבת, מצטערת שעברת פגיעה כזאת ושמחה שעכשיו את במערכת יחסים טובה ובריאה.

     חשוב להבחין בין אהבה לאובססיה – זה לא אותו דבר. אדם אובססיבי, שלפי תיאור הקשר שלכם לא ממש התחשב ברגשותיך ועשה בך כרצונו, מתנהג אליך יותר כאל רכוש שעליו להשגיח שלא יברח ממנו ולא כאל אדם אהוב שהוא רוצה בטובתו. כשאוהבים אותך, זה לא מרגיש ככה ואת רואה את זה היום עם בן הזוג הנוכחי. כנראה שבזמן אמת, לא היו לך מילים לתת למה שאת מרגישה ולמה שהוא עושה לך אבל הגוף ידע, סבל ואולי גם עכשיו סובל לעתים. גם העובדה שאינך זוכרת חלקים גדולים ממה שהיה איתו, אומרת שהיה קשה מדי להיות נוכחת ולזכור.

     יחסי מין הוא משהו שעושים יחד, באופן הדדי ולא משהו שמישהו עושה לך ואת בתפקיד סביל שרק אמור לאפשר לצד השני לעשות בך כרצונו בלית ברירה. אלו לא יחסים וזה לא מין. לכל היותר – ניצול מיני.

     בתוך מערכת יחסים קרובה קשה להכיר במעשים כוחניים שבן הזוג עושה לך והרבה פעמים רק אחרי שאת יוצאת ממערכת היחסים ומעכלת את מה שהיה שם, תוכלי לקרוא להם בשמם.

     תני לעצמך את מה שאת צריכה היום, היי קשובה לעצמך והיעזרי באנשים שמאמינים לך, שאוהבים אותך ומלמדים אותך איך זה מרגיש להיות אהובה.

     הגב ↓

     • ומה אם האנשים שמאמינים ואוהבים אותי לא מספיקים כי אני לא נימנת בהם.
       אני לא מצליחה להגיד לעצמי ״זה לא אשמתך״, כי אף אחד לא איים עליי ואף אחד לא אמר שיעזוב אותי אם לא ארצה.
       לפעמים עולה לי בראש מה היה קורה אם הייתי נקלעת לסיטואציה שעל האשמה בה אין עוררין או איך בכלל ראוי לקרוא למה שקרה ומה בכלל ייתן לי לתת לזה שם

       הגב ↓

       • בקשר קרוב לא צריך להגיד במפורש, יש חשש שאם לא תרצי את האדם שאת נמצאת איתו – הוא יעזוב, גם אם לא איים. ואז מוותרים עוד ועוד על עצמך כדי לשמור על הקשר וזה כואב.

         הגב ↓

5. היי , לא יודעת האם רלוונטי פה עדיין וממש התביישתי בכלל לעשות חיפוש על זה
   אבל אני אשכרה עוברת אונס ע״י בעלי ואני פשוט כותבת ובוכה הסיטואציה הזו קרתה כבר לפחות 5 פעמים הדבר קרה פשוט בכוח פיזי ! תוך כדי שאני מסרבת בכל צורה , בכל פעם הגוף שלי עבר טראומה מזה נשארים לי סימנים על הגוף אוף בא לי שהוא ילך ממני ולא יתקרב אליי אף פעם
   הוא מניפולטור ביום יום שלו ואני כמו סתומה נופלת לזה כל הזמן מרגישה שאין לי דרך לצאת מזה פשוט כך
   אין לי שמץ של מושג מה אני אמורה לעשות עם זה
   יש לנו ילדים משותפים והוא לא יתן לי ללכת ממנו בקלות
   ניסיתי !
   מרגישה כלואה .

   הגב ↓

   • הי מעיין,

     מצטערת שאת עוברת דברים איומים כאלה. נראה שהוא אלים בכמה צורות, גם מניפולטיביות היא אלימות מסוג מסוים שכן היא מביאה אדם לעשות דברים שהוא לא רוצה לעשות, תוך הפעלת כוח כלשהו.

     אם גמלה בלבך ההחלטה ללכת, תעשי את הבירורים שלך באופן דיסקרטי מול עו"ד ואם את חוששת להסלמה באלימות שלו (כתבת שהוא לא יתן לך ללכת ממנו בקלות), כדאי לערב גוף כלשהו שמסייע לנשים שחיות במעגל האלימות. תראי כאן אם יש משהו מתאים:

     https://macom.org.il/topic/violence/

     אונס על ידי בן זוג ידוע כגורם להרבה נזק נפשי מעצם זה שהוא מתרחש בסביבה שאמורה להיות בטוחה אבל בגלל ההתנהגות שלו הופכת להיות מסוכנת ומפחידה. לא יודעת אם היה לך אמון בו קודם והוא נשבר בעקבות האונס או שגם קודם לא היה ממש אמון, אבל גם הרס האמון בבן הזוג שלך יש לו השלכות קשות.

     תחשבי על עצמך ועל מה שאת זקוקה לו כדי לחיות חיים טובים יותר, בבטחון ובשלווה.

     הגב ↓

   • אהובה, בבקשה תפני לגורמים שיוכלו לעזור.
     יש מקומות נפלאים, מלאים בידע המדוייק והמומחים בדיוק לסיטואציות כאלה ודומות.
     את יכולה לפנות למרכז אלימות במשפחה, יכולה לפנות לפורום מיכל סלע.
     בבקשה אל תשארי עם זה לבד.
     יש פה מורכבות גדולה כמובן וזה לא יהיה קל, אבל מגיע לך חיים טובים. חיים שבהם אף אחד לא כופה עליך שום דבר ולא שובר את נפשך.
     חיבוק אליך, את לא לבד. !

     הגב ↓

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.