עלייה של 25% נרשמה ב2004 – בפניות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מצה"ל למרכזי הסיוע.
במערכת החינוך חלה עלייה של 20% בפניות למרכזי הסיוע. ב118 – מהמקרים מתוך 435 בבתי הספר, דווח שהמתעלל היה מורה, מרצה או מדריך.
סה"כ, חלה עלייה של 15% במספר התלונות שהגיעו למרכזי הסיוע. בשנת 2004 התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית 8,049 פניות חדשות של קורבנות תקיפה מינית.34.7% מסך הפניות היו בגין מקרי אונס וניסיון לאונס,15.4% מהפניות היו בגין מקרים של גילוי עריות, ו21.1% – היו בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים. רובן המכריע של התקיפות בוצעו על-ידי אדם המוכר לנפגעת. 62.7% מנפגעי התקיפה המינית היו נערות ונערים.
הדו"ח השנתי מגלה כי הרבה יותר מסוכן לשהות עם אנשים מוכרים מאשר ליפול קורבן לאונס בסמטה חשוכה. רובן המכריע של התקיפות בוצעו על-ידי אדם המוכר לנפגעת (יותר מ83% -). ב33% – מהפניות (2,044 פניות) דווח כי התוקף הוא בן משפחה או בן זוג. על-פי הנתונים,38.5% ממקרי התקיפה המינית התרחשו במקום מגוריה של הנפגעת, כאשר ב52% – מאותם מקרים, מקום האירוע הוא מקום מגורים משותף לנפגעת ולתוקף.
הדו"ח שולל את המיתוס לפיו נשים מזמינות אלימות מינית בגלל התנהגותן או לבושן, וטוען כי העובדה שיותר ממחצית מהנפגעים (62.7%) הם קטינים, מראה שמדובר בסטייה של התוקף ולא בהתנהגות הקורבן.
מתוך הקטינים 28.5% היו מתחת לגיל 12 ו34.2% – היו בגלאי 13-18. נתונים אילו מראים כי בקרב ילדים ונוער ישנה פגיעות יתרה והם מאוד חשופים לתקיפה מינית, פגיעות העשויה לנבוע מתמימותם ולעיתים מהאמון הבלתי מסויג שלהם במבוגרים.
כמו כן, ישנו גידול של 95.6% בפניות של עולות חדשות למרכזי הסיוע. ב2004 – היו 675 פניות של עולות ועולים לעומת 345 בשנה הקודמת. גידול משמעותי זה משקף את העלייה במודעות אוכלוסיית העולים לנושא התקיפה המינית.
עלייה של 15% במספר התלונות שהגיעו למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בשנת 2004. בשנת 2004 הגיעו 8,049 תלונות חדשות למרכזי הסיוע, מתוכן 1175 תלונות של גברים ונערים. עם זאת, בדומה לשנת 2003, גם ב2004 – רק 21% מהפונות והפונים התלוננו במשטרה כנגד התוקף.
באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מסבירים שלא מדובר בנתון מפתיע, שכן ישנם מחסומים רבים שמונעים מהקורבנות להגיש תלונה, כגון היכרות עם התוקף. 83% מהמתלוננות דיווחו שהתוקף הוא אדם מוכר להן, ו33% – התלוננו כנגד בן הזוג או בן משפחה.
ההליך הפלילי שבו נאלצות המתלוננות לשחזר את מה שעבר עליהן, גם כן מעלה חששות מפני הגשת תלונה. באיגוד מרכזי הסיוע אומרים שמתלוננות רבות אוזרות את האומץ להתלונן במשטרה רק כעבור כמה שנים מיום יצירת הקשר עם המרכז.
יחד עם זאת, מניתוח הנתונים עולה שגם הפנייה למרכז לא תמיד נעשית מיד לאחר האירוע. רק כ8% – מהפניות בוצעו במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הפגיעה. כ17% – מכלל הפניות בוצעו במהלך יום עד שבוע מזמן הפגיעה. כ14% – מכלל הפניות בוצעו במהלך שבוע עד חודש מזמן הפגיעה, ואילו כ20% – מן הפונות פנו רק 10 שנים ויותר לאחר הפגיעה.
מהדוח עולה עוד ש34.7% – מסך הפניות היו בגין מקרי אונס ונסיון לאונס,15.4% היו בגין מקרים של גילוי עריות ו21.1% – היו בגין מקרים של הטרדה מינית ומעשים מגונים. נתונים נוספים מהדוח מראים שחלה עלייה גם במספר התלונות על אונס קבוצתי ותקיפה מינית קבוצתית, מ187 – מקרים ב2003 – ל270 – בשנת 2004. גם במגזר הערבי חלה עלייה במספר התלונות של נשים, מ175 – בשנת 2003 ל270 – בשנת 2004.
באיגוד מרכזי הסיוע מביעים דאגה מעלייה במקרים של תקיפות על רקע מיני במוסדות חינוכיים כגון אוניברסיטאות, פנימיות ובתי ספר. בשנת 2004 חל גידול של 25% במספר המתלוננות על תקיפה על רקע מיני מ347 – בשנת 2003 ל435 – בשנת 2004. באיגוד אומרים שנתונים אלו חמורים במיוחד על רקע העובדה שב118 – מהמקרים המתלוננות סיפרו שהתקיפה התבצעה על ידי מורה, מרצה או מדריך.
מהדו"ח עולה עוד ש62.7% – מהמתלוננות היו קטינות בעת התקיפה.28.5% היו מתחת לגיל 12, ו34.2% – היו בגלאי 13-18. נתונים אלו, אומרים באיגוד, מראים שבקרב ילדים ונוער ישנה פגיעות יתרה והם חשופים מאוד לתקיפה מינית בגלל האמון שהן רוכשים למבוגרים.
היבט זה משפיע במידה רבה גם על הפניות של אותם ילדים לקבלת עזרה כפי שעולה מן הנתונים: למרות ש28.5% – מנפגעי התקיפה המינית היו ילדים וילדות מתחת לגיל 12, רק 10.6% מהנפגעים היו בגיל זה כאשר פנו למרכזי הסיוע. מהדוח עולה שחל גידול של 15% גם במספר הפניות בגין התעללות מינית מתמשכת במהלך הילדות, מ1445 – פניות בשנת 2003 ל1662 – פניות בשנת 2004.
נתונים מתוך הדו"ח השנתי שמפרסם הבוקר המרכז לנפגעות תקיפה מינית. (21.2.05)
כמעט 5,600 דיווחים ראשונים מנשים שנאנסו או עברו פגיעה מינית אחרת הגיעו למרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בתשעת החודשים הראשונים של 2004.
על פי הערכות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, סך הפניות ב2004 – יהיה גבוה ב5% – עד 10% ממספר הפניות שהגיעו למרכזים בשנת 2003.
פילוח של הדיווחים מראה, שכ28% – מהפונות נאנסו;16% היו קורבן לגילוי עריות והשאר סבלו ממעשים מגונים, הטרדה מינית והתקפות אחרות. יותר משליש הנפגעות – כ 36% — הותקפו בגיל צעיר מ12 -. כ24% – מהמתלוננות הותקפו בגיל ההתבגרות.
נתונים שנמסרו על ידי איגוד מרכזי הסיוע לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים. (23.11.04)
בשנה שעברה התקבלו במרכזי הסיוע 6,982 פניות, מתוכן 3,455 דיווחו כי נפגעו בתקופת הילדות וההתבגרות. ב1,451 – מקרים, כמעט מחצית מהנפגעות בילדות, התוקף היה בן משפחה, ב534 – מקרים האב היה המתעלל.38% פנו לראשונה למרכז יותר מעשר שנים מביצוע הפגיעה. עדית מרן, רכזת ליווי נפגעות בהליך הפלילי במרכז הסיוע בתל אביב, מספרת כי רק 20% מהנפגעות הפונות למרכזי הסיוע אוזרות עוז לפתוח בהליך משפטי, פלילי או אזרחי. מרן עצמה מלווה כ100 – נשים בשנה בהתמודדות בהליך הפלילי.
במשרד מ. זליגמן ושות' בדקו 44 פניות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בילדותם, שביקשו להגיש תביעה אזרחית במחצית השנייה של שנת 2003. על 24 מהמקרים (54%) חלה התיישנות. אילו היה התזכיר בתוקף, היתה חלה התיישנות על 11 מקרים נוספים, ובסך הכל 35 מתוך 44 (79.5%). בחמישה מקרים מתוך העשרים שעליהם לא חלה התיישנות, הפונות החליטו בכל זאת לא להגיש תביעה, לאחר ששמעו במה זה כרוך.
מתוך כתבה בנושא חוק ההתיישנות, שהתפרסמה במוסף הארץ (26.3.04)
מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית נמסר שמספר מקרי האונס שדווחו לקווי חירום עלה השנה ב7% – והגיע ל1,325 -.
מתוך נתוני מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית (24.11.03)
שליש מכלל הפניות של המותקפים מינית בישראל התקבלו בעיר תל אביב.
בשנה החולפת פנו למרכז הסיוע הפועל כיום בתל אביב כ8,500 – נשים, וכ1,500 – גברים.2,900 מכלל הפניות היו חדשות ומניתוחן עולה כי ב75% – מהמקרים היה התוקף מוכר לנפגעת, וכי למעלה מ50% – מהתקיפות התרחשו בבית.
מתוך נתונים שהתפרסמו בעיתון הארץ (9.7.03)
30% מנפגעי התקיפה המינית הם ילדים וילדות בני פחות מ25% ,12 – מהם בני 13-18. בחלוקה בין המינים, הנשים הן הסובלות העיקריות (כ87% – מהמקרים). רק כ12% – מהנאנסות ונפגעי התקיפה המינית פנו לדווח למשטרה.
הדו"ח מצביע על עליה דרמטית במספר הפונים מאז 1990. ב1990 – נרשמו 2,328 פניות לעומת 32,533 שפנו אשתקד (מהם 7,802 נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס).
מספר הנאנסות והנאנסים הגדול ביותר נמדד בתל אביב.519 נשים ו132 – גברים נאנסו בשנה שעברה. תל אביב "מובילה" גם במספר מקרי גילוי עריות על ידי אב הבית,193 מקרים נרשמו נגד נערות ו27 – נגד נערים. בשנה שעברה נרשמו בתל אביב 75 מקרי אונס קבוצתי של נשים ושישה מקרי אונס גברים. שמונה נשים וגבר אחד טילפנו למוקדי סיוע ודיווחו על הטרדה מינית בטלפון.
בערים המעורבות כמו חיפה וירושלים יש עלייה מתמדת בפניות מהמגזר הערבי, אם כי מספר הפונות הערביות נמוך מאוד, מחשש לפגיעה בכבוד המשפחה.221 נשים יהודיות בחיפה דיווחו על אונס, לעומת 8 ערביות. בירושלים דיווחו 248 נשים יהודיות על אונס, לעומת 7 נשים ערביות.
927 פונים למרכזי סיוע דיווחו שהתוקף היה זר לחלוטין,1,102 הותקפו מינית בידי ידיד/מכר,1,485 על ידי בן משפחה ו432 – על ידי מעסיק.
מבין 7,802 מקרי התקיפה המינית,1,764 בוצעו במגורי הנפגעת,467 במגורי התוקף,474 במקום העבודה,200 בטרמפ,763 בחוץ,95 בצבא,433 מקרים באוניברסיטה ובבתי ספר ו5 – מקרי אלימות מינית נרשמו בבתי הסוהר.
מתוך הדו"ח השנתי המסכם (2002) של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. נתוני דו"ח האונס נאספו מעשרה מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בישראל. (7.4.03)
בשנת 2001 הגיעו אל המרכזים כ2,000- פניות של נשים, נערות וילדות שנאנסו, מתוכן כ200- מקרים של אונס קבוצתי. בנוסף היו גם כ1,200- מתלוננות על גילוי עריות מצד אב או אח, ו1,600- פניות על תקיפה מינית.
עלייה חדה במספר התלונות של נשים על הטרדה מינית: בשנה שעברה הגיעו אל המרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית 2,800 פניות על הטרדה מינית, לעומת 700 פניות שנה קודם.
הנתונים כלולים בדו"ח השנתי של המרכזים, המתפרסם לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים, שנקבע למחר. (25.11.02)