מה לעשות במקרה שאתם חושדים שילד עובר התעללות מינית?

אם ילדכם מספר לכם על התעללות מינית, הדבר החשוב ביותר הוא להתייחס ברצינות למה שהוא אומר ומספר לכם. להרבה מאוד ילדים שסיפרו על התעללות מינית לא האמינו. כשבקשתו של ילד לעזרה זוכה להתעלמות, הוא עלול שלא לפנות שוב בבקשת עזרה. כתוצאה מכך, הילד עלול להישאר קורבן להתעללות במשך חודשים ואף שנים.

הקשיבו להסבר שילדכם נותן לגבי הסיבה שהוא החליט לספר על ההתעללות. ודאו שאתם מדווחים על ההתעללות וסייעו לילדכם להבין שההתעללות היא לחלוטין לא באשמתו. העניקו לילד הרבה אהבה, תמיכה וחיזוקים. אם אתם כועסים, ודאו שילדכם יודע
שהכעס הוא לא עליו. תנו לילד להבין עד כמה המעשה שעשה כשבא וסיפר לכם על ההתעללות הוא מעשה אמיץ, ושאתם מבינים עד כמה הוא חש מבוהל ומפוחד. נקודה זו חשובה מאוד, במיוחד אם התוקף הוא קרוב או ידיד של המשפחה. אחרי כל השלבים
האלה, ספר אתה למישהו נוסף ודאג לעצמך לעזרה. דבר עם רופא הילדים, יועץ, שוטר, עובד סוציאלי, נציג אל"י או מורה.

במקרים שהמתעלל הוא מהמשפחה, או ידיד המשפחה, יכול להיות שתתפתו לנסות ולפתור את הבעיה בעצמכם. בכל מקרה, כאשר הורים מנסים להפסיק התעללות מינית בעצמם כמעט תמיד הם ינחלו כישלון. הדרך הקשה אבל בריאה להתמודדות עם הבעיה הינה:

• התמודדו עם הנושא

• קחו אחריות על הסיטואציה

• התעמתו עם הסיטואציה בכדי למנוע התעללות נוספת בעתיד

• דברו על הבעיה עם איש מקצוע שיוכל לספק לכם תמיכה וייעוץ בנושא.

• דווחו על ההתעללות ללשכת הרווחה באזורכם ופנו לאל"י לקבלת סיוע נוסף

לדבר על ההתעללות המינית יכול להיות משימה מאוד קשה לילד שהמתעלל איים עליו והפחידו שלא יספר וישמור בסוד על ההתעללות, במיוחד לאור העובדה שפעמים רבות המתעלל הוא מבוגר שהילד מאמין ושומע לדבריו. זה יכול להיות קשה בדיוק כמו
הקושי בהתמודדות של המבוגרים מול ההתעללות אם היא נעשתה על ידי אדם הקרוב אליהם. ועדיין, לטובתו האישית של הילד, יש לדווח על ההתעללות ולהשיג עזרה לילד.

כאשר מדווחים על ההתעללות, המקרה נחקר על ידי המשטרה או על ידי רשויות הרווחה הבוחנות תלונות של חשד להתעללות בילדים. בסיועו של הרופא, המשטרה או רשויות הרווחה יחליטו האם התרחשה התעללות מינית. במקרים מסוימים המשטרה תיתן
לרשויות הרווחה לנהל את תיק המקרה. הדבר יקרה במקרים בהם לילד אין סימנים פיזיים ובמקרים בהם המתעלל הוא בן משפחה. כאשר הילד מדווח על התעללות מצד אדם שאינו קרוב משפחה / ידיד המשפחה, על פי רוב תטפל במקרה המשטרה.

המשך ההתרחשויות לאחר הדיווח על ההתעללות המינית, תלוי בנסיבות המקרה. רמת הסיכון וההסתברות להמשך ההתעללות באותו הילד הינם הדאגה הראשונה של הרשויות. המתעלל ולעיתים המשפחה כולה יתבקשו ללכת לטיפול משפחתי. יתכן אפילו שיוגשו תלונה וכתב אישום כנגד המתעלל. אם יש שאלה לגבי ביטחונו האישי של הילד, הרשויות יכולות בהחלט להמליץ ולהורות על הוצאת המתעלל מן הבית. בדרך כלל יוכל הילד להישאר בביתו כל עוד תבצע המשפחה את הצעדים ההכרחיים להגן עליו מפני הישנות ההתעללות, כמו לדוגמא לבקש מהמתעלל לעזוב את הבית כל עוד נערכת החקירה כנגדו. בכל מקרה, יזדקקו הילד ומשפחתו לתמיכה רבה מקרובי משפחה וחברים.

היו מודעים לנושא ולמדו את ילדיכם מהי התעללות מינית. אמרו להם שהם יכולים ורצוי אפילו שיאמרו "לא" או "די" למבוגרים המאיימים עליהם מינית. וודאו שהם יודעים שזה בסדר גמור לספר לכם על כל ניסיון להטריד אותם, ולא משנה מי הוא זה שמטריד אותם. תנו להם להבין שהם יכולים לסמוך עליכם ושלא תכעסו עליהם אם הם יספרו לכם על כך.

הAmerican Academy of Pediatrics – ממליץ על הצעדים הבאים:

• למדו את ילדיכם על הפרטיות של חלקי הגוף.

• הקשיבו כאשר ילדיכם מנסים לומר לכם משהו, במיוחד כאשר נראה שקשה להם לדבר על זה.

• העניקו לילדיכם מספיק מזמנכם ומתשומת לבכם.

• דעו עם מי מתרועע ילדיכם. היזהרו מלתת לילדכם לשהות במקומות שאינם הולמים עם מבוגרים אחרים ו/או ילדים מבוגרים מהם. ערכו ביקורים בלתי מתוכננים כשהילדים עם הבייביסיטר שלהם. שאלו את ילדיכם בנוגע לביקוריהם אצל הבייביסיטר או מי שמשגיח עליהם.

• בידקו אם בבית הספר של ילדיכם מתקיימת תוכנית למניעת התעללות עבור המורים והילדים. במקרה שלא, דאגו לכך שתתקיים כזו תוכנית.

• דברו עם ילדיכם על התעללות מינית. זמן טוב לעשות זאת הוא במקביל לתוכנית בנושא התעללות מינית בבית ספרם.

• ספרו לנציג מהרשויות אם אתם חושדים שילדיכם או ילד אחר שאתם מכירים עובר התעללות מינית.

הצעדים למניעה ולהגנה על ילדיכם צריכים להתחיל מגיל מוקדם מכיוון שישנם מקרים של התעללות אפילו בגילאים שלפני גיל ביה"ס. הטבלה המצורפת מציעה חלוקה המותאמת לגיל הילד, בנוגע לנושאי השיחה עם ילדיכם.

המורה בביה"ס, יועצת השכבה ואף רופא הילדים יכולים לסייע לכם ללמד את ילדיכם איך להימנע מהתעללות מינית. הם יודעים כיצד לעשות זאת מבלי להפחיד ולערער את ילדיכם.

רופא הילדים שלכם מבין את החשיבות שבתקשורת גלויה בין ההורים וילדיהם. הוא אף מיומן בזיהוי הסימנים לכך שילד עובר התעללות מינית. בקשו מרופא הילדים שלכם עצות כיצד להגן על ילדיכם.

גיל	תוכנית מניעה
18 חודשים	למדו את ילדיכם את השמות הנכונים של איברי הגוף
3 – 5 שנים	למדו את ילדיכם על "החלקים הפרטיים" של הגוף ואיך לומר "לא" להצעות מיניות. תנו תשובות ברורות וגלויות על שאלות בנושא מין
5 – 8 שנים	דברו על ביטחון מחוץ לבית ועל ההבדלים בין נגיעות במקומות פרטיים של הגוף (אלו שמכוסים על ידי בגד ים) לעומת נגיעות אחרות. עודדו את ילדיכם לדבר על  התנסויות מפחידות שלהם
8 – 12 שנים	דברו על נושא הביטחון האישי ותנו דוגמאות לאזורים בעייתיים מחוץ לבית כדוגמת ספריות וידאו, קניונים, תאי הלבשה וגנים ציבוריים. התחילו בדיון על חוקי   התנהגות בנושאים מיניים המקובלים על כל בני המשפחה
13- 18 שנים	הדגישו את נושא הביטחון האישי ואזורים מועדים לפורענות. דונו בנושאי אונס, אונס בפגישה, מחלות   מין והריון לא רצוי

 

 

המאמר תורגם על ידי דניאל מתוך האתר הבא:
sub_cat=355&http://www.medem.com/MedLB/article_detaillb.cfm?article_ID=ZZZ7PP1YA7C