ישנה מודעות הולכת וגדלה בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שחוויות טראומטיות הינן תופעה רווחת, ושרבים מהאנשים שחוו טראומות, מפתחים סימפטומים רפואיים ופסיכולוגיים הקשורים ישירות להתנסות הטראומטית.

מחקרים אחרונים מראים, שבמקרים של התעללות ממושכת בילדות (במיוחד התעללות מינית) ישנה סבירות גבוהה לפתח PTSD. למרות שאנשים רבים מקשרים PTSD עם טראומות מלחמה, הטראומה שממנה על פי רוב מתפתח PTSD הינה אונס. PTSD קשורה עם שיעור גבוה של צריכת סיוע נפשי ורפואי, וככלל הנראה הינה ההפרעה היקרה ביותר בהשקעה לנפש על פני כל הפרעה נפשית אחרת.

אבל. קיימת האפשרות לעזור ויש למה לשאוף ולקוות.

PTSD היא בעיה לזמן ארוך עבור אנשים רבים. מחקרים מראים ש-33% – 47% מהאנשים שמטפלים בהפרעה, עדיין חווים חלק מהסימפטומים שלה שנים רבות אחרי האירוע הטראומטי. בלי טיפול אנשים ממשיכים לשאת איתם סימפטומים של PTSD גם למעלה מ-10 שנים אחרי שהתרחש האירוע הטראומטי עצמו.

מהם הסימפטומים של תסמונת דחק פוסט טראומטית?

הסימפטומים של PTSD מתחלקים לשלוש קטגוריות. אנשים שחוו אירוע טראומתי יכולים לשים לב למספר רב של סימפטומים, בתחומים שונים בחייהם. עם זאת, האבחנה של PTSD היא מאוד ספציפית, הנה הסימפטומים:

חוויה מחדש, באופן פולשני

אנשים עם PTSD מרגישים לעיתים קרובות כאילו שהטראומה מתרחשת שוב ושוב. תופעה זו נקראת פלשבק, לחיות מחדש את החוויה, או אברקציה. יכול להיות שהאדם יראה תמונות מהחוויה הטראומטית בעיני רוחו, סיוטים חוזרים ונשנים או אפילו יתכן שיהיו לו הזיות על הטראומה. סימפטומים פולשניים גורמים לעיתים לאנשים לאבד קשר עם ה- "כאן ועכשיו" ולנהוג כפי שהם נהגו כשהאירוע הטראומטי התרחש. לדוגמא: אדם שעבר התעללות כילד, יכול למצוא את עצמו מתחבא בארון, מבוהל ומפוחד, שנים רבות אחרי שהוא כבר לא בקשר עם המתעלל.

הימנעות

אנשים עם PTSD משקיעים מאמצים רבים בהימנעות מכל דבר שעלול להזכיר להם את האירוע הטראומטי. הם ינסו להתחמק מאנשים, מקומות או דברים שיכולים להזכיר את הטראומה. הם ישתמשו במנגנון של איבוד התחושה הרגשית בכדי להימנע מתחושות כואבות, מוחצות. איבוד התחושה לגבי מחשבות או תחושות הקשורות לטראומה עצמה נקרא "דיסוציאציה" והינו אחד  מסימני ההיכר של PTSD. לעיתים קרובות אנשים עם PTSD משתמשים בסמים או באלכוהול בכדי להשכיח מעצמם רגשות  וזיכרונות הקשורים לטראומה.

עוררות יתר

סימפטומים של עוררות פסיכולוגית ופיסיולוגית מאוד מובחנים אצל אנשים עם PTSD. יכול להיות שהם יהיו מאוד קופצניים, נבהלים בקלות, נרגזים, שיהיו להם הפרעות בשינה כדוגמת סיוטי לילה או נדודי שינה. אפשרי שהם יראו כאילו הם כל הזמן על המשמר, ויסבלו מקשיים בריכוז. לעיתים לאנשים עם PTSD יהיו התקפי פאניקה מלווים בקוצר נשימה ובכאבים בחזה.

מי לוקה ב-PTSD ?

PTSD יכול לפגוע בכל אדם, בכל גיל, שנחשף לאירוע טראומתי בו הוא חווה טרור, איום על חייו (או איום נראה לעין), על איבר בגופו או שפיות דעתו, ושיכולתו להתמודד עם הסיטואציה הכריעה אותו / הלמה בו. הערכות שמרניות מראות של-9% – 10% מכלל האוכלוסייה יש PTSD. בין אנשים שהיו קורבנות לחוויות טראומטיות במיוחד )אונס, התעללות בילדים, תקיפה אלימה ועוד( שיעור האנשים עם PTSD הינו 60% – 80%.

אבחון

למרבית הצער, נפוץ בין אנשים שסובלים מ-PTSD להימנע מטיפול. זאת ועוד, אלו שכן מחפשים אחר טיפול, לעיתים קרובות לא מאובחנים נכונה. הקושי באבחון הינו מכיוון ש-PTSD מתרחש פעמים רבות, במקביל להפרעות פיזיולוגיות ונפשיות נוספות.  הסימפטומים של PTSD יכולים להסתתר ויכול להיות קשה לאתר אותם. דוגמאות להתרחשויות דומות שמקשות על האבחון – דיכאון, תלות יתר והפרעת אישיות בי-פולארית. אנשים הסובלים מטראומה עלולים לסבול מכאבי ראש, לחצים בחזה, קשיים בעיכול ובעיות גניקולוגיות. למרות כל זאת, ישנו מספר הולך וגדל של מטפלים, שמיומנים לזהות את הפרעת ה- PTSD ולטפל בה. אם אתה חושש שיש לך PTSD, רצוי שתדאג לעצמך לעזרה מקצועית יסודית הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי.

האם ניתן לרפא PTSD?

כן. אדם שעבר חוויה טראומטית, סביר להניח שלא ירגיש כאילו היא לא קרתה מעולם, אבל ההשפעות המשבשות, המטרידות של PTSD הן ברות טיפול לחלוטין. ישנן אסטרטגיות טיפול רבות עבור PTSD, תלוי במקור הטראומה (ידי אדם או טבע) אופי הטראומה (מקרית או מכוונת) ובגיל הקורבן בזמן האירוע הטראומטי. הטיפול מערב במקביל התמודדות עם הסימפטומים ועבודה על האירועים
הטראומטיים. מרבית המומחים בתחום מסכימים שפסיכותרפיה היא כלי חשוב בהחלמה. תרופות יכולות לעזור בצמצום חלק מהסימפטומים, ובמתן האפשרות לפסיכותראפיה להיות אפקטיבית יותר.

המאמר תורגם על ידי דניאל מאתר זה:
http://www.sidran.org/ptsdbrochure.html