לחשיפה לאלימות מינית, פיזית או רגשית יש השפעה שנמשכת הרבה אחרי התרחשותה. ככל שזה נוגע לפגיעות שמתרחשות בתוך המשפחה – ככל שגיל הפגיעה היה צעיר יותר, ככל שהקרבה לפוגעים היתה רבה יותר וככל שהיא נמשכה זמן רב יותר, כך יש לצפות להשלכות חמורות יותר. גם אופי התגובות של הסביבה יש השפעה קריטית: האם היו אנשים שעמדו לצד מי שנפגע או שרוב או כול האנשים בסביבתו הפנו לו עורף? האם נעשו ניסיונות לעזור בזמן אמת? איך היו התגובות כשהתגלה דבר הפגיעה? עיקר העבודה של שורדי אלימות היא עם ההשלכות בהווה. חשוב להכיר אותן, לזהות את מה שרלוונטי לכם ולהכיר דרכים לשינוי ותיקון.
הפרעת הדחק הפוסט טראומטית (PTSD)
קיימת אצל חלק מהנפגעים, כנוכחות חיה ופולשנית של האירועים הקשים, גם הרבה שנים אחרי.
הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית (DID)
או ריבוי אישויות נוצרת לעתים בתגובה לפגיעה מינית, פיזית או נפשית קשה בשנות החיים המוקדמות.
פגיעה/פציעה עצמית
כדרך התמודדות עם ההשלכות הרגשיות של אלימות מינית, פיזית ונפשית, הקיימת אצל חלק מהשורדים או מי שחי עדיין בתוך סביבה אלימה.
סוגיות הזיכרון הטראומטי
האם התופעה של זיכרונות מודחקים אכן קיימת? האם זיכרונות שמופיעים בשלב מאוחר בחיים הם אמינים?
טראומה מינית והתמכרויות
תיאור הקשר שקיים והדרכים לשחרור מהשפעותיו.
זהות/העדפה מינית
האם לטראומה מינית יש השפעה על ההעדפה המינית או הזהות המינית של הנפגעים?
הפרעות אכילה
נמצאו כקשורות בחלק גדול מהמקרים להיסטוריה של פגיעה מינית. במדור מדובר על הקשר הזה, מידע כללי על ההפרעה ודרכי ההתמודדות עמה.