שלום רוני, אני מלווה אישה בת 35 עם מוגבלות שכלית שנמצאת במסגרת של מועדון פנאי אותו אני מרכזת. האישה מתגוררת בבית הוריה. מהקשר איתה ומביקורי בית שערכתי עלתה תמונה של התעללות נפשית, הזנחה, בידוד (אינם מאשרים להוציאה למסגרת עבודה ומונעים ממנה להגיע למסגרת שלנו ואף לצאת מביתה).

לפני כשבוע, האישה התלוננה על אונס בידי קטין קרוב משפחה. התבצעה חקירה ובדיקה רפואית, והתוקף נמצא במעצר עד יום ראשון, אז ייערך דיון באשר להארכת מעצרו.

האישה נמצאת מספר ימים אצל אחותה במקום אחר, אשר לקחה אותה לאחר שראתה שמצבה הנפשי מדרדר, לא מפסיקה לבכות ומסתגרת בחדרה, ללא קבלת סיוע.

המקרה דווח לפקידת סעד מחוזית לחוק מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית), ונמצא בטיפול הרווחה, אך למרות שהמצב בבית מסכן אותה באופן מיידי מבחינה נפשית, לא נעשו פעולות משפטיות כדי להבטיח את בטחונה הפיזי והרגשי והעברתה למסגרת חוץ ביתית.

כרגע אנחנו מפעילים לחץ על גורמי הרווחה להתחיל הליך להסדרת המוגנות שלה באופן קבוע. אמור להתקיים דיון פנימי ברווחה בנושא ואנחנו רוצים להגיש נייר עמדה לדיון. יש לציין שהגורמים שם לא מכירים את המקרה מקרוב ולא מודעים לחומרת הבעיה הנשקפת לה בבית, במיוחד לאחר התלונה על האונס.

מספר שאלות:
1. מה הקריטריונים להוצאת צו חירום להוצאה מהבית?
2. מה ההגדרה המשפטית של "סכנה מיידית"?
3. כמה זמן לוקח להפעיל צו בית משפט להוצאה מהבית כאשר לא מונה לה עדיין אפוטרופוס?
4. האם ההליך הזה מחייב מינוי אפוטרופוס, והאם האפוטרופסות יכולה להיות בידי המדינה?
4. ממה מורכב ההליך של הוצאת צו בית משפט?
5. מה קורה במידה והרווחה מחליטה שלא להפעיל צו חירום/צו הוצאה מהבית, מה אפשר לעשות כדי ללחוץ עליהם – האם יש אפשרות להפעלת גורם אחר?

הדיון יתקיים ממש בקרוב ותשובתך תוכל מאוד לסייע.
המון המון תודה!!